מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2026 נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש מאי, כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון התברר כטוב יותר מהצפי, שעמד על ירידה של 0.1%. האינפלציה השנתית עמדה על 1.6% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות, ובתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל שנע בין 1% ל-3%. במקביל, מדד מחירי הדירות רשם ירידה חודשית חדה של אחוז שלם, ובשיעור שנתי של 2%.
מחירי הדירות ירדו בין החודשים אפריל-מאי 2026 לעומת מרץ-אפריל 2026 בשיעור של 1%, ולפי הלמ"ס מדובר בשיעור הירידה החודשי הגבוה ביותר בשמונה השנים האחרונות. הפעם האחרונה שנרשמה ירידה כה חדה הייתה במדד דצמבר 2017 – ינואר 2018. מגמת ירידת המחירים החלה במרץ 2025 ונמשכת ברציפות מאז, למעט שני מדדים חריגים שבהם נרשמו עליות. הירידה החדה ביותר נרשמה במחוז תל אביב, שבו ירדו המחירים ב-2.3%, ואחריו מחוז ירושלים עם ירידה של 1.8%. מחוז חיפה ירד ב-0.5% ומחוז הצפון ב-0.3%, ואילו במחוזות המרכז והדרום לא נרשם שינוי.
בהשוואה שנתית, אפריל-מאי 2026 לעומת אפריל-מאי 2025, ירדו המחירים ב-2%. הלמ"ס ציין כי מדובר בתקופת ירידות שנתית שלישית בעשור האחרון, לאחר תקופות דומות שנרשמו ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023. בפילוח מחוזי שנתי בולטות הירידות במחוז המרכז עם 3.2%, חיפה עם 2.6% ותל אביב עם 2.5%, ואילו מחוז הצפון ומחוז ירושלים הציגו דווקא עליות מחירים של 1.4% ו-0.3% בהתאמה.
תמונה שונה עולה בגזרת הדירות החדשות. מחיריהן ירדו ב-0.1% בלבד בהשוואה לתקופה הקודמת, אך כאשר מנטרלים את העסקאות שבוצעו במסגרת סבסוד ממשלתי, מחירי הדירות החדשות דווקא עלו ב-0.2%. שיעור העסקאות בסבסוד ממשלתי מכלל עסקאות הדירות החדשות עלה מ-34.6% לתקופה הקודמת ל-37.5% בתקופה הנוכחית. בהשוואה שנתית ירדו מחירי הדירות החדשות ב-3.9%, ובמחירים מדובר בירידה של כ-90 אלף שקל לדירה ממוצעת.
חשוב לציין שהנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם משקפים בהכרח את מלוא הירידות בשוק. הקבלנים נוהגים לשמור על מחיר רשמי גבוה תוך מתן הנחות דרך תנאי מימון – דחיית תשלומים, הלוואות מסובסדות, השתתפות בהחזרי משכנתה וצמידות חלקיות. בתל אביב, לפי הערכות מגורמים בשוק, הירידות בפועל בשנה האחרונה מגיעות לכדי 10% – נתון שהמדד הרשמי טרם לכד במלואו.
שוק השכירות מציג מגמה הפוכה. שוכרים שחידשו חוזה שילמו בממוצע 2.6% יותר, בעוד ששוכרים חדשים שנכנסו לדירות שבהן הוחלף הדייר שילמו 6.6% יותר. הלמ"ס הדגיש כי שיעורים אלה משקפים קירוב לשיעור השינוי השנתי, כיוון שרוב השוכרים פועלים תחת חוזים קבועים שאינם כוללים מנגנוני הצמדה.
גם עלויות הבנייה ממשיכות לעלות, בניגוד למחירי הדירות. מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.2% ביוני 2026 והגיע ל-103.6 נקודות, עלייה של 3.7% בהשוואה שנתית. הגורם המרכזי לעלייה הוא שכר העבודה בענף הבנייה, שקפץ ב-5.5% בשנה האחרונה. מחירי החומרים עלו גם הם ב-0.2% בחודש, כשבולטת ביותר ההתייקרות במערכות ביוב וניקוז ב-5.6%.
מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסרה ביקורת חריפה: "הענף פועל כיום בתנאי אי ודאות חריגים. יזמים רבים מדווחים כי גם לאחר שקיבלו היתרי בנייה הם בוחרים שלא להתחיל בביצוע בפועל". ההתאחדות קראה לממשלה לפעול בדחיפות להפחתת חסמים רגולטוריים, קיצור הליכי הרישוי, הורדת מס רכישה וקידום שיווק קרקעות, תוך אזהרה שללא צעדים נחושים עלולה ירידה בהתחלות הבנייה להוביל למחסור חדש בהיצע.
נתוני המדד הכללי ביוני שיקפו כוחות מנוגדים. עלו מחירי התרבות והבידור ב-1.0%, הדיור ב-0.7%, הבריאות ב-0.6% והמזון ב-0.4%. לעומתם, ירדו מחירי הירקות והפירות הטריים ב-5.2%, הלבשה והנעלה ב-2.7%, התחבורה ב-0.7% והריהוט ב-0.5%. קיזוז הכוחות הללו הותיר את המדד הכללי ללא שינוי. השקל החזק, המוריד את מחירי הייבוא, מוזכר כגורם מרכזי נוסף שתרם לבלימת האינפלציה.
לפי ההערכות הכלכליות, ריבית בנק ישראל ירדה בהחלטה האחרונה ל-3.5%, ויש המעריכים שתיתכן הפחתת ריבית נוספת בהחלטה שתתקיים בספטמבר 2026. הפחתה כזו עשויה להוזיל את תשלומי המשכנתא בכ-800 שקלים לחודש בהשוואה לרמות לפני שנה, מה שלפי הכלכלנים עשוי להחזיר לשוק רוכשים שהמתינו על הגדר. על אף הירידות, בחמש השנים האחרונות עדיין עלו מחירי כלל הדירות ב-31.2% ומחירי הדירות החדשות ב-29.9%.
הנתונים מעמידים את שוק הדיור בצומת: מחירי הדירות בירידה שנתית והמחדדת בהיקפה, לצד ציפיות להפחתת ריבית שעשויה לשנות את כיוון השוק בחודשים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה