הכנסת אישרה סופית: חוות דעת היועמ"שית כבר לא מחייבת

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את חוק היועץ המשפטי לממשלה, ברוב של 65 תומכים מול 51 מתנגדים. החוק, שנחשב לאחד הצעדים המרחיקי לכת ביותר שקידמה הקואליציה בתחום המשפטי, שנוי במחלוקת עמוקה ומשנה את מעמדה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ואת כוחה מול הממשלה.

Gali Baharav-Miaraצילום: גלי בהרב-מיארה

ההצבעה לא הייתה מובטחת עד הדקה האחרונה. יו"ר דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני, איים להתנגד לחוק בשל מחלוקת נפרדת סביב תקצוב גננות חרדיות. לאחר מגעים שניהל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הושגה הסכמה לפיה הנושא יובא לדיון בישיבת ממשלה, והסיעות החרדיות חזרו לתמוך. נתניהו עצמו נעדר מן ההצבעה.

החוק, שיזם חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ואותו הוביל גם שר המשפטים יריב לוין, מבצע שינוי מהותי במבנה שנשמר מאז קום המדינה. עד היום, בעל תפקיד אחד ריכז בידיו את הייעוץ המשפטי לממשלה, את ניהול התביעה הפלילית ואת ייצוג המדינה בבתי המשפט. החוק החדש מחלק סמכויות אלה בין שלושה בעלי תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות.

השינוי המרכזי: חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לא יהיו עוד מחייבות את הממשלה, אלא ימלאו תפקיד של המלצה מקצועית בלבד. הממשלה תוכל להכריז כי אינה מקבלת את פרשנותו המשפטית של היועץ, ובמקרים שבהם היועץ יסרב לייצג את עמדת הממשלה בבית המשפט, ניתן יהיה לשכור עורך דין פרטי חיצוני במקומו. על הממשלה יחול חובת דיווח לוועדת החוקה בכל פעם שתסטה מעמדת היועמ"ש. ההסדר אינו חל על הליכים פליליים ועל סמכויות שהוענקו ליועץ המשפטי במפורש בחוק.

בנוסף מאפשר החוק לממשלה לבחור ייצוג משפטי חלופי בבתי המשפט גם אם שר רלוונטי יסבור שעמדת הממשלה אינה מוצגת כראוי — ולא רק כאשר היועמ"שית מודיעה שאינה יכולה לייצג את עמדת הממשלה. כמו כן נקבע בחוק כי היועמ"שית תהיה נתונה לפיקוחו של שר המשפטים. החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027 — משמעות הדבר שהוא יחול גם על בהרב-מיארה עצמה, שכהונתה אמורה להסתיים רק ב-2028. עוד נקבע כי בתוך 30 יום ממועד כניסתו לתוקף תידרש הממשלה לקבל החלטה חדשה בנוגע להליך מינוי היועץ המשפטי והעברתו מכהונה.

רוטמן הגדיר את הצבעת הערב כ"שינוי היסטורי". "החוק שייזמתי מחזיר את הייעוץ המשפטי לתפקידו הטבעי, לייעץ ולסייע לממשלה, ולא להחליף את שיקול דעתה או למנוע ממנה לממש את המדיניות שלשמה נבחרה", אמר. הוא הוסיף כי את החלק השני של החוק, המסדיר את הפיצול המוסדי המלא, ייעד להעברה לאחר הבחירות. שר המשפטים יריב לוין הגדיר את החוק "נדבך מרכזי נוסף ברפורמה המשפטית" וציין כי "זהו צעד הכרחי להחזרת יכולת המשילות לדרג הנבחר." שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה לרוטמן וציין כי לחוק "יש משמעות גדולה לזהות היהודית, לציונות, לביטחון, להתיישבות". הנאום החריף ביותר בצד הקואליציה נשמע מפי השר איתמר בן גביר, שאמר על היועמ"שית מהבמה: "מקומה של גלי בהרב-מיארה הוא מאחורי סורג ובריח. רק כשהיא תהיה שם — הצדק ייעשה."

צילום: איתמר בן גביר

אך עוד לפני שהדיו הספיק להתייבש, הוגשה לבית המשפט העליון העתירה הראשונה. התנועה לאיחוד השלטון הגישה עתירה דקות לאחר אישור החוק, בדרישה לבטלו. בהודעת התנועה נכתב: "ראש ממשלה נאשם בפלילים מפרק את המוסד שעומד בראש התביעה במשפטו. זה כל הסיפור." התנועה פירטה את השינוי המעשי שהחוק מביא לדבריה: "הממשלה תוכל להחליט בעצמה שחוות דעת משפטית לא משקפת את הדין, לעקוף את היועמ"ש עם עורכי דין פרטיים, ולהכפיף את שומר הסף המרכזי במדינה לפוליטיקאים."

המתנגדים ציינו גם כי החוק מחייב את הממשלה להחליט מחדש, תוך 30 יום, על אופן מינויו ופיטוריו של היועץ המשפטי. לדבריהם, מדובר בהכנת הקרקע להחלפת בהרב-מיארה. "המשנה ליועמ"שית הגדיר את זה במדויק: היועץ המשפטי יהפוך לעורך דין פרטי של הממשלה", נכתב בהודעת התנועה. זו העתירה השלישית שהגישה התנועה השבוע נגד חקיקה של הקואליציה.

החוק מעגן לראשונה בחקיקה את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שמאז קום המדינה סמכויותיו התבססו בעיקר על פסיקות בתי המשפט, החלטות ממשלה ונוהג. לפי החוק, היועץ ימשיך לשמש כיועצה המשפטי של הממשלה ולהבטיח אחידות בפרשנות המשפטית, אך תפקידו יוגדר מעתה באופן פורמלי ומוגבל.

בית המשפט העליון יצטרך להכריע בעתירה שהוגשה, ולקבוע אם החוק החדש עומד במבחן החוקתי. הדיון צפוי לעורר מחלוקת ציבורית ומשפטית נוספת, ובמקביל הקואליציה הודיעה כי תמשיך בחקיקת החלק השני של הרפורמה לאחר הבחירות הקרובות.