ברגע האחרון של הכנסת ה-25, הצליחו לעשות משהו נדיר: קואליציה ואופוזיציה הצביעו יחד. החוק שאושר סופית הוא חוק הלומי הקרב, ומשמעותו היא שלראשונה בתולדות המדינה, לוחמים שנפגעו נפשית בקרב מקבלים הגדרה רשמית בחוק ומעמד משפטי מוסדר.
החוק עבר בקצב חריג. מרגע שהוצג ועד לאישורו הסופי עברו כשבוע בלבד. יו"ר הקואליציה אופיר כץ הוביל את המהלך וגייס תמיכה רחבה משני צדי המחלקה הפוליטית, דבר שלא מובן מאליו בכנסת שמרוב ויכוחים כמעט לא הספיקה לחוקק.
Ofir Katz 1צילום: אופיר כץעד היום, הלומי הקרב נפלו בין הכיסאות. לא הייתה להם הגדרה חוקית ברורה, לא היה להם מעמד משפטי מוסדר, ולא תמיד ידעו הם או המדינה מה בדיוק מגיע להם. החוק החדש משנה את זה מהיסוד. הוא מכיר בכך שפגיעה נפשית בשדה הקרב היא פגיעה ייחודית, שונה מכל פגיעה אחרת, ומחייבת מענה בהתאם.
על פי החוק, אגף השיקום במשרד הביטחון יהיה מחויב להעניק לכל הלום קרב טיפולים מותאמים אישית לצרכיו הספציפיים. לא חבילת טיפול אחידה לכולם, אלא מענה שמתאים לאדם שעומד מולם. זהו שינוי מהותי בתפיסת הטיפול.
במקביל, ועדת הסיוע תורחב ותקבל תוספת תקציב של 45 מיליון שקל. הכסף הזה מיועד להעניק זכאויות, תגמולים ופיצויים, לא לפי נוסחה קשיחה, אלא לפי הצורך הפרטני של כל הלום קרב ושל בני משפחתו. גם המשפחות, שנושאות לא פעם בנטל לא פחות כבד, נכללות עכשיו בגדר החוק.
אופיר כץ, שהוביל את החוק, לא הסתיר את הרגש. "היה לי הכבוד להוביל את הצעד הזה", אמר. "הגיבורים האלו נלחמו בשבילנו ואנחנו נלחם למענם. זה רגע היסטורי, מגיע להם הכל. תמיד אמשיך לפעול למען הלוחמים שלנו."
שאלת המפתח היא לא אם החוק טוב, אלא אם יישמו אותו. ישראל לא קצרה בחוקים שמבטיחים טיפול בחיילים ובוגרי קרב, אבל הפער בין הנייר למציאות היה לעיתים קרובות עצום. ה-45 מיליון שקל הם צעד ראשון, אך מדובר במערכת שצריכה גם תשתית, גם כוח אדם, וגם רצון אמיתי ליישם.
בשבועות הקרובים אמורים אגף השיקום במשרד הביטחון וועדת הסיוע להתחיל לגבש את פרוטוקולי היישום של החוק החדש, כולל הגדרת הקריטריונים לזכאות ואופן חלוקת התקציב שאושר.
ישראל נדרשת עכשיו לעמוד בהבטחה שנחקקה לחוק - ולהוכיח שההכרה הרשמית בהלומי הקרב לא תישאר רק על הנייר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה