טראמפ שוקל הרחבת המבצע במצר הורמוז

ארצות הברית תוקפת מטרות של משמרות המהפכה האיראנית בתוך איראן. על פי דיווחים ערביים ואיראניים, חיל האוויר האמריקאי שיגר טילי קרקע-קרקע מאדמת כווית אל עבר מספר מוקדים בדרום המדינה, בהם העיר אהוואז ועיר הנמל צ'אבהאר.

הדיווחים מצביעים על כך שהתקיפות מתמקדות בבסיסים ומתקנים השייכים למשמרות המהפכה. על פי המידע שהגיע, בין המטרות שנפגעו נמצא בסיס צבאי של משמרות המהפכה. בנוסף, מדווח על פגיעה ברשתות החשמל באזור אהוואז.

סוכנות הידיעות האיראנית "מהר" אישרה מצדה כי נשמעו שלושה פיצוצים בעיר צ'אבהאר, הממוקמת במחוז סיסטן ובלוצ'יסטן בדרום מזרח איראן. מדובר בעיר נמל אסטרטגית הסמוכה לגבול עם פקיסטן.

במקביל, מיוחסת תקיפה נוספת למפקדה של משמרות המהפכה בעיר ראסק, אף היא במחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן. על פי הדיווחים, תקיפה זו בוצעה בתגובה ישירה לירי רקטות וכטב"מים שנערך לעבר בסיסים אמריקאיים בעיראק ובבחריין. עד כה לא פורסמו פרטים על נפגעים או על היקף הנזק שנגרם במפקדה שנפגעה.

ממשל טראמפ שוקל הרחבה משמעותית של הפעולות הצבאיות נגד איראן במצר הורמוז, לאחר שחמישה חודשי לחימה לא הביאו לפריצת דרך. בתקופה האחרונה ביצעה ארה"ב תקיפות יומיות על עמדות איראניות לאורך המצר, כולל תקיפה של האי גדל-תובל שבו שכנה בסיס צבאי איראני. המטרה המוצהרת: לשחרר את חופש הניווט הימי שאיראן חוסמת מאז תחילת הסכסוך.

לפי שני בכירים המכירים את הנעשה, טראמפ שקל בישיבת חדר המצב ביום שלישי מגוון אפשרויות לסיום אחיזת טהרן במצר. על השולחן: השתלטות על האי כּרַג', המרכז המרכזי לייצוא הנפט האיראני, וכן הפצצת מתחמים תת-קרקעיים בהר "פּיקאקס" שמאמינים כי הם קשורים לתוכנית הגרעין של איראן. "יש לנו אנשים אחרים שיבצעו את הפעולה הקרקעית בשבילנו", אמר טראמפ בריאיון, מבלי לפרט.

על רקע זה, נסיון הבית הלבן לגבות דמי מעבר של 20% מכלל הסחורות שעוברות במצר הפך לתקלה דיפלומטית. טראמפ העלה את הרעיון, הבית הלבן הצהיר שמדובר בתוכנית מגובשת שהנשיא שקל "זמן רב" - ובתוך שעות בודדות בוטל הכל. הנסיגה הגיעה לאחר התנגדות נרחבת של חברות ספנות, גורמים בממשל עצמו ומנהיגים אזוריים. מועצת ה-IMO, הגוף הבינלאומי לנושאי ים שבה ארה"ב חברה פעילה, אישרה ממש באותם ימים החלטה הקובעת ש"המעבר במצר יישאר חופשי מכל מכס ותשלום".

שאלת החוקיות עומדת בלב הסכסוך. עורך הדין יואב הריס ממשרד הריס ושות' לדיני ים הסביר מדוע הסגר אמריקאי עשוי להיחשב חוקי בעוד הסגר איראני - לא. לדבריו, הסגר ימי חוקי לפי "מנואל סן רמו" מחייב מספר תנאים: הכרזה ברורה, אפקטיביות בשטח, אכיפה הוגנת נגד כלי שיט מכל מדינה ללא הבחנה, ומתן גישה לסיוע הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית.

איראן הכריזה על הסגר משלה ב-4 במרץ 2026, אך כבר מראשית הוא לקה בפגמים מהותיים. "אם בוחנים את מה שאיראן עשתה כאן, היא פשוט ירתה על כלי שיט שעברו במצר הורמוז. לכך אין בסיס כלשהו בדין הבינלאומי. זה מאוד קרוב למה שמוגדר כפיראטות לפי אמנת האו"ם", אמר הריס. "ההבדל היחיד הוא שפיראטות מבוצעת על ידי גורמים פרטיים. כשמדינה עושה זאת, היא פשוט אינה פועלת לפי הדין הבינלאומי."

פגם קריטי נוסף בהסגר האיראני: יועץ בכיר של מפקד המשמרות המהפכניות הבהיר בתחילת מרץ כי רק מדינות "ידידותיות לאיראן" יורשו לעבור, הפרה בוטה של דרישת האכיפה ההוגנת. גם הדרישה לתשלום דמי שירות, שלפי הערכות איראניות עשויה להניב כ-40 מיליארד דולר בשנה, נפסלת מאותה סיבה: "לא ניתן לגבות תשלום עבור שירותים כפויים", הסביר הריס. "אין בסיס משפטי לחיוב בגין שירותים שהספינה לא ביקשה אותם."

גם הצעת ה-20% האמריקאית, אף שהיתה שונה מדרישות איראן, נפסלת לשיטתו של הריס: "הגנה מפני פיראטות היא חובה משפטית, לא שירות מסחרי אופציונלי. לא ניתן לתנות אותה בתשלום." טראמפ עצמו הציע לאחר נסיגתו כי ארה"ב תקבל "פיצוי" דרך הסכמי סחר והשקעות עם מדינות המפרץ - אבל גם כאן, אמינות ההסכמים מוטלת בספק.

בתוך כל זה, סגן הנשיא ג'יי די וואנס, שמשמש כמשא ומתן הראשי מול איראן, הודה בריאיון ממושך כי לא ניתן לנצח במלחמה זו בכוח צבאי בלבד. "אפשר להפציץ אותם, לקחת להם מכ"מים ורחפנים, אבל קל מדי לירות על ספינות במצר. צריך להיות מוכנים לדבר ולנסות לפתור את הבעיה", אמר. בינתיים, ארה"ב עדיין לא מציגה הצעה שלה לעתיד המצר, למרות שאיראן ועומאן הביעו נכונות לדון במודלים קיימים.

שתי הערים המותקפות, אהוואז וצ'אבהאר, הן מרכזים אסטרטגיים בדרום איראן. אהוואז היא בירת מחוז ח'וזסטן, אזור עשיר בנפט הגובל עם עיראק. צ'אבהאר, בצד השני של המדינה, היא נמל מים חמים מרכזי שאיראן השקיעה בו רבות בשנים האחרונות.

הדיווחים על שיגורי הטילים מכווית, אם יאושרו, מסמנים הסלמה משמעותית ביחסים בין ארצות הברית לאיראן. כווית, המארחת בסיסים אמריקאים גדולים על אדמתה, שימשה בעבר כנקודת מוצא לפעולות צבאיות אמריקאיות באזור.

על רקע כל זאת, מחירי הנפט עלולים להגיע ל-90 דולר לחבית, ועלות המלחמה לארה"ב, כולל נזקי הבסיסים בכוויית, ירדן ובחריין, מוערכת כבר ב-100 מיליארד דולר. עם שש אלפי ימאים שתקועים עדיין במצר ו-17 באוגוסט כמועד לסיכום הסכם גרעיני שנראה מרוחק מתמיד, ממשל טראמפ מחפש יציאה מכבדת - ועדיין לא מצא אותה.

עד כה לא פרסמו הבית הלבן, הפנטגון או כל גורם רשמי אמריקאי אישור לפעולה. גם הממשלה האיראנית לא פרסמה עמדה רשמית מסודרת מעבר לדיווחי הסוכנות. הדיווחים מגיעים בינתיים ממקורות ערביים ומהסוכנות האיראנית בלבד.

המצב בשטח מתפתח במהירות. ידיעות נוספות על היקף הנזק, מספר האתרים שנפגעו וזהות המטרות המדויקות צפויות להגיע בשעות הקרובות.