הממשלה אישרה רפורמה בשיקום פצועי צה"ל: לכל פצוע יוצמד איש קשר אחד

הממשלה אישרה הלילה, בין רביעי לחמישי, רפורמה מקיפה במערך הטיפול והשיקום של פצועי צה"ל וכוחות הביטחון. ההחלטה מאמצת את מלוא המלצות הוועדה הציבורית בראשות פרופ' אבי מור יוסף, וכוללת הסבת אגף השיקום במשרד הביטחון לרשות לאומית, קיצור הליכים בירוקרטיים, הרחבת המענים הרפואיים והנפשיים והטמעת טכנולוגיות מתקדמות כולל בינה מלאכותית. ההחלטה הוגשה במשותף על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', וגובשה בשיתוף ארגון נכי צה"ל.

Benyamin Netanyahu (2016-04-21)צילום: בנימין נתניהו

הרפורמה מגיעה על רקע עומס חריג שנוצר באגף השיקום בעקבות המלחמה. על פי דוח הוועדה, מספר הפצועים המטופלים באגף עלה מכ-61 אלף ערב המלחמה לכ-87 אלף כיום, והוא צפוי להגיע לכ-100 אלף עד שנת 2028. כ-60% מהנקלטים החדשים מתמודדים עם פגיעה נפשית, פוסט-טראומה מורכבת או שילוב של פציעה נפשית ופיזית. התחזית מצביעה על כך שעד 2028 כמחצית מכלל המטופלים באגף יהיו מתמודדי נפש ופוסט-טראומה.

השינוי המבני המרכזי הוא הסבת אגף השיקום לרשות לאומית ייעודית במסגרת משרד הביטחון. המהלך נועד לאפשר תגבור מיידי של כוח האדם, הרחבת העצמאות הניהולית והסרת חסמים בירוקרטיים שהכבידו על הפצועים שנים ארוכות. במקביל תוקם מנהלת יישום זמנית בראשות פרויקטור בכיר, שתפעל במשך שנה ותפקח על ביצוע הרפורמה.

אחד השינויים הדרמטיים ביותר הוא הנהגת מודל "מנהל לקוח": לכל פצוע יוצמד גורם מקצועי אחד שירכז את כלל תהליכי מימוש הזכויות, יעקוב אחר מהלך השיקום ויסייע בקבלת הטיפולים, התגמולים והסיוע הנלווה. כיום נדרשים פצועים ובני משפחותיהם להתנהל מול כמה יחידות, עובדים ונותני שירות במקביל. העלות השנתית של תוספת כוח האדם הנדרשת, לרבות עובדים סוציאליים, רופאים ואנשי שירות, הוערכה בכ-120 מיליון שקל.

הרפורמה כוללת גם שינוי מהותי בהליכי ההכרה ובוועדות הרפואיות. במקום שהפצוע יאסוף בעצמו מסמכים ויגיש בקשות, הרשות הלאומית תאסוף את המידע באופן יזום. הוועדות הרפואיות יתוגברו ברופאים, ויוטמעו כלי בינה מלאכותית לארגון מידע וניתוח מסמכים. חלק מהשינויים בהרכב הוועדות, ובהם שילוב פסיכולוגים קליניים כחברים, מחייבים תיקוני חקיקה.

חלק מרכזי ברפורמה מוקדש לבריאות הנפש. תוקם יחידת מטה ייעודית לפצועי נפש, יורחב סל הטיפולים האלטרנטיביים, ויוקמו מסגרות טיפול ייחודיות שייקראו "בתים מאזנים" לפצועים המתמודדים עם תחלואה כפולה - שילוב של פגיעה נפשית עם התמכרות או מצב רפואי נוסף. בנוסף יוקמו מסגרות מותאמות לפצועות, לנפגעי ראש קשים ולחיילים בודדים. לראשונה תורחב גם הזכאות לטיפולים נפשיים לבני המשפחה המלווים את הפצוע, לצד פיתוח הדרכות ייעודיות עבורם.

בתחום הדיגיטלי מתוכנן שדרוג מקיף של מערכות המידע, הקמת אזור אישי מתקדם לפצועים ופיתוח מערכות חדשות מבוססות ענן. יופעל צ'אט-בוט מבוסס בינה מלאכותית שיספק מידע על זכויות, ותוקם מערכת אוטומטית שתמשוך נתונים מהמוסד לביטוח לאומי, קופות החולים ומשרדי הממשלה ותעדכן את זכאויות הפצוע ללא צורך בהגשת בקשות נפרדות. אגף השיקום מציע כיום יותר מ-300 סוגי זכאויות, וריבוי הטפסים מקשה על פצועים למצות את מלוא זכויותיהם. ההשקעה החד-פעמית בתשתיות הטכנולוגיות הוערכה בכ-398 מיליון שקל, ועלויות הקמת הרשות וגיוס כוח האדם הראשוני הוערכו בכ-60 מיליון שקל נוספים. העלות השנתית הכוללת של הרפורמה הוערכה בכ-1.7 מיליארד שקל לפחות.

נתניהו אמר לאחר אישור ההחלטה: "אישרנו הלילה תכנית לאומית חשובה מאין כמותה למען פצועי צה"ל וכוחות הביטחון. התכנית שאישרנו תעניק להם מעטפת רחבה ומקיפה: היא תסיר חסמים, תקצר תורים, תרחיב את המענים ותבטיח שכל אחת ואחד מפצועינו יוכלו לממש את מלוא זכויותיהם ולקבל את כל הסיוע שמגיע להם - במהירות, בכבוד וברגישות." שר הביטחון ישראל כ"ץ הגדיר את ההחלטה "רפורמה היסטורית" ואמר כי "מדינת ישראל חייבת להיות שם עבור כל לוחם או לוחמת שנפצעו בגופם או בנפשם - לא רק ביום הפציעה, אלא לאורך כל מסע השיקום." שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף: "החוב הלאומי שלנו לפצועי צה"ל הופך למעשים."

ישראל כ"ץצילום: ישראל כ"ץ

עם זאת, היישום המלא של הרפורמה לא יהיה מיידי. חלק מהצעדים מחייבים תיקוני חקיקה, הקמת מערכות מחשוב וגיוס כוח אדם, כך שהשינויים צפויים להתבצע בהדרגה. הוועדה הציבה יעד ליישום המלצותיה בתוך שנה. בנוסף, הסכום הסופי שאושר ואופן פריסת התקציב טרם פורטו, כאשר חישובי העלות בוצעו במשרד הביטחון ולא אומתו על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר. הממשלה הודיעה גם כי תבחן הקמת מסלולי ליווי תעסוקתיים לשילוב פצועי צה"ל בשוק העבודה, בשיתוף משרד העבודה וגופי התעסוקה.