מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקשורת שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, לעומת 48 שהתנגדו לה. מדובר בשינוי מהותי ביותר שנעשה בתחום השידורים בישראל מזה שנים.
יועמ"שית הכנסת שגית אפיק הציבה סימן אזהרה ברור לפני ההצבעה הצפויה על חוק התקשורת של השר שלמה קרעי. אפיק הבהירה כי אם הקואליציה תאשר בהצבעות הסופיות הסתייגויות שלא נדונו בוועדה, יהיה בכך פגם בהליך החקיקה.
מדובר באזהרה משפטית-פרוצדורלית שיש לה משקל ממשי. הסתייגויות שמגיעות להצבעה בפלנום הכנסת מבלי שהוועדה הרלוונטית דנה בהן אינן עוברות את הבחינה המקדמית שנועדה לוודא שהן ראויות ועומדות בדרישות הדין. אישור כזה, על פי אפיק, עלול לחשוף את החוק כולו לעתירות משפטיות.
חוק התקשורת שקידם קרעי מכיל שינויים מרחיקי לכת בשוק המדיה הישראלי. לפי הצעת החוק, תהיה אפשרות להקים ערוצי חדשות חדשים כמעט ללא רגולציה. בנוסף, החוק מבטל את ההפרדה המובנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות, הפרדה שנועדה למנוע ניגודי עניינים ולשמור על עצמאות עריכתית.
אחד הסעיפים שעורר עניין מיוחד עסק בהקמת יישומון ממשלתי שבו יוכל הציבור לצפות בכל ערוצי החדשות בחינם. על פי הסעיף, ספקי התכנים כמו הוט, יס ופרטנר יחויבו לשבץ את ערוצי החדשות לצד שאר הערוצים שהם משדרים.
מליאת הכנסת החלה בהצבעה על החוק בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו. מדובר באחד הרגעים המכריעים בסיבוב חקיקה אינטנסיבי שמנהלת הקואליציה במרוץ נגד השעון, לפני יציאת הכנסת לפגרה. נוכחותו האישית של נתניהו מדגישה את המשקל הפוליטי שמייחסת הקואליציה לחוק, ובחירה זו מעידה על הרצון לוודא שהחקיקה תעבור ללא תקלות.
Netanyahu - January 2018.IIIbצילום: בנימין נתניהוהחוק כולל ביטול סעיף היישומון, שאסר על ערוצי הכבלים והלוויין להפעיל יישומון שידור — ביטול המאפשר את המשך פעילות פלטפורמת "עידן פלוס". במקביל, המחיר שייגבה מתאגיד השידור הציבורי הוא כבד: קיצוץ של 50 מיליון שקל מתקציבו השנתי. מחציתם יועברו למימון הרשות לתקשורת משודרת החדשה, ומחציתם לכיסוי עלות הפעלת מערך עידן+.
לב החוק הוא הקמת הרשות לתקשורת משודרת, גוף סטטוטורי ועצמאי שיאחד ויחליף את גופי האסדרה הקיימים. תקציבה השנתי יעמוד על 25 מיליון שקל ויקוזז מתקציב התאגיד. לצד הרשות תוקם המועצה לאסדרת התקשורת המשודרת, שתמנה תשעה חברים עם חובת ייצוג מגדרי ועדתי, ותקבע את מדיניות הרשות. ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרד התקשורת תהיה אחראית על איתור המועמדים לכהונה.
עם זאת, בשלב הראשון תפעל המועצה ללא אמצעי אכיפה ישירים כלפי ספקי התוכן. עד להשלמת תיקוני חקיקה נוספים, הרשות השנייה תמשיך להפעיל את סמכויותיה כלפי בעלי הרישיונות הוותיקים ותחנות הרדיו האזוריות.
החוק מטיל חובת רישום במרשם ייעודי על ספקי תוכן ישראליים שעומדים באחד מהתנאים הבאים: הכנסה שנתית העולה על 40 מיליון שקל, יותר מ-100 אלף מנויים משלמים, או מימון של יותר מ-100 מיליון שקל מבעלי השליטה בשלוש השנים האחרונות. המועצה תוכל גם להגדיר ספק תוכן כ"בעל חשיבות מסחרית", מה שיחייב אותו להציע את זכויות השידור שבידיו לכל מפיץ בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים.
בתחום הפקות המקור נקבע מתווה חדש לסוגה העילית, שכוללת דרמה ותעודה. כל ספק תוכן רשום יחויב להשקיע לפחות 6.5% מהכנסתו השנתית בהפקה מקומית, כאשר 10% מסכום זה יופנו לתוכניות תעודה. המעבר למתווה החדש ייעשה בהדרגה במשך חמש שנים. גופים שהיו כפופים לרשות השנייה יעברו מחובה של 13% לחובה של 6.5%, ואלה שהיו כפופים לחוק התקשורת ירדו מ-8%. ספקים שהיו פטורים לחלוטין ייכנסו למתווה בהדרגה, החל מחובה של 2%.
בתחום הספורט, החוק אוסר על חברות המחזיקות בזכויות שידור לכבול לקוחות לרכישת חבילות ערוצים שלמות כתנאי לצפייה באירועים. החברות יחויבו לאפשר רכישה נפרדת של התוכן ולהציעו למתחרים בתנאים שוויוניים. נקבעו גם קריטריונים ברורים לאירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, שעליהם לא ייגבה תשלום נוסף, ושישודרו בערוצים הנכללים במערך עידן+.
בולטת במיוחד היעדרותה של סיעת יהדות התורה, ובפרט סיעת דגל התורה, מההצבעה. פרטי הסיבה לכך לא נמסרו, אולם ההיעדרות מעלה שאלות על האחדות הקואליציונית בנושא.
ההתנגשות בין יועמ"שית הכנסת לבין הרוב הקואליציוני אינה חדשה בהקשר של חוקים שנויים במחלוקת, אך אזהרה פורמלית מסוג זה, בדבר פגם בהליך החקיקה, היא כלי בעל משקל. היא מניחה את התשתית לעתירות בבית המשפט העליון שיכולות להביא לביטול החוק כולו או חלקיו.
קרעי, השר הממונה על רשות השידור ותחום התקשורת, קידם את החוק כחלק ממהלך כולל לשינוי מבנה שוק המדיה בישראל. קרעי בירך על האישור ואמר במליאה: "הרפורמה מביאה לציבור חירות ומסירה את שלשלאות התעמולה מעל התודעה של אזרחי מדינת ישראל ומאפשרת להם לבחור במי לצפות. היה ניסיון כושל להשאיר את הכוח בידי המונופולים, למנוע תחרות ושוק חופשי ושעם ישראל לא ידע את תמונת המצב האמיתית של נתוני הצפייה." המתנגדים לחוק טענו כי הוא נועד לפרק את המנגנונים שנועדו להגן על עצמאות העיתונאים ולאפשר השפעה של גורמים פוליטיים ועסקיים על תכני השידור.
תחילת החוק נקבעה ל-24 חודשים ממועד פרסומו, למעט הוראות שייכנסו לתוקף במועדים אחרים שנקבעו בו. תאגיד השידור טרם הגיב באופן רשמי להשלכות הקיצוץ על פעילותו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה