מליאת הכנסת אישרה היום באופן סופי את תיקון מספר 29 לחוק שירות הביטחון. ההחלטה ברורה: שירות החובה לא יתקצר, ויישאר על 32 חודשים, בדיוק כפי שהיה עד עכשיו.
ההצבעה עברה בקריאה שנייה ושלישית לאחר דיון במליאה. 43 חברי כנסת תמכו בהצעה, 12 הצביעו נגד, וחבר כנסת אחד נמנע. הרוב לא היה מוחץ, אבל הוא היה מספיק.
עם השלמת הליך החקיקה, הוראת השעה הנלווית לחוק נכנסת לתוקף מיידי. המשמעות הפרקטית פשוטה: כל מי שמתגייס לצה"ל ממשיך לשרת 32 חודשים, בלי קיצורים, בלי שינויים, בלי הפתעות.
עד כה, שירות החובה היה אמור להתקצר ל-30 חודשים עבור כל מי שהתגייס החל מיולי 2024 ועתיד להשתחרר בינואר 2027. על פי החוק החדש, הקיצור הזה לא יחול - ובמקומו יעמוד משך השירות על 32 חודשים לכלל המתגייסים עד יולי 2029, אשר ישתחררו בינואר 2032.
הדיון בנושא לא נפל על ריק. בחודשים האחרונים התנהלו ויכוחים פנימיים בנוגע לצורכי כוח האדם של מערכת הביטחון. הטענה המרכזית של התומכים בשמירה על 32 חודש היתה ישירה: בתקופה הנוכחית, עם האתגרים הביטחוניים שעומדים בפני ישראל, אי אפשר להרשות לעצמנו לקצר את השירות. רציפות מבצעית לא נשמרת לבד.
אלא שצה"ל לא הסתיר את אכזבתו. בדיוני הוועדה הבהיר הצבא מפורשות כי הארכה ל-32 חודשים אינה מספיקה לאור הצרכים המבצעיים, וכי הוא זקוק להארכת השירות ל-36 חודשים. הפער של ארבעה חודשים בין דרישת הצבא להחלטת הכנסת מלמד על המתח שבין הלחץ הצבאי לשיקולים פוליטיים.
החוק כולל גם מרכיב כספי שנועד לפצות את החיילים המושפעים מההארכה. על פי ההסדר, יינתן תגמול כספי על חודשי השירות הנוספים. ככל שמועד השחרור של החייל קרוב יותר, כך גובה התגמול שיקבל יהיה גבוה יותר - מנגנון שנועד לפצות ראשית את מי שמחיר ההארכה גבוה עבורו ביותר מבחינה אישית.
כעת, לאחר שהחוק עבר את כל שלבי החקיקה ונכנס לספר החוקים של המדינה, מסתיים שלב אי-הוודאות. המתגייסים יידעו מראש בדיוק כמה זמן הם משרתים, והמערכת תוכל לתכנן בהתאם.
התיקון מלווה בהוראת שעה, מה שאומר שהסדר זה תקף לתקופה מוגדרת. השאלה מתי ואם השיח על קיצור שירות החובה יחזור לשולחן - נותרת פתוחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה