N13 NEWS
מדורים
חוק הזיכרון אושר

הכנסת אישרה סופית חוק הנצחת 7 באוקטובר ושורת חוקים נוספים

המילה "טבח" תישאר בשמו של החוק; בין החוקים האחרים שאושרו: הנצחת גולדה מאיר, הרחבת התיישנות בעבירות מין בקטינים וחיזוק הנגב

יצירת קשר
דניאל חזן
דניאל חזן
ג' אב התשפ"ו
הכנסת אישרה סופית חוק הנצחת 7 באוקטובר ושורת חוקים נוספים
הכנסת קבעה: כ"ב בתשרי יהיה יום זיכרון לאומי לטבח ה-7 באוקטובר צילום: נוצר באמצעות AI

הכנסת אישרה פה אחד את חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה. מעתה, יום כ"ב בתשרי, הוא יום שמחת תורה, יהיה יום זיכרון לאומי לציון אירועי ה-7 באוקטובר - אותו יום שבו נרצחו יותר מאלף ומאתיים ישראלים במתקפת הפתע של חמאס.

ההצבעה התקיימה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, והתוצאה היתה חד-משמעית: אף חבר כנסת לא התנגד. זה נדיר. בפוליטיקה הישראלית, ובמיוחד בכל הנוגע לאירועי ה-7 באוקטובר, ההסכמה הרחבה הזאת לא מובנת מאליה.

יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת יוסף טייב, הציג את החוק במליאה. "מדובר בהצעת חוק שמבטאת מחויבות לאומית משותפת לזכור ולהנציח את הסיפורים של הנרצחים, הנספים, החטופים והגיבורים של ה-7 באוקטובר", אמר טייב.

הבחירה ביום שמחת תורה כיום הזיכרון אינה מקרית. זהו התאריך העברי המדויק שבו אירע הטבח, כשאנשי חמאס פרצו לתוך הקיבוצים, הכפרים והמסיבה ברעים בשעות הבוקר המוקדמות, בזמן שמשפחות ישנו ואנשים צעירים רקדו. עכשיו, כל שנה, באותו יום עברי, המדינה תעצור ותזכור.

החוק מגדיר את מי שיש להנציח: הנרצחים, שמספרם עולה על אלף ומאתיים, הנספים שנהרגו בנסיבות שונות סביב האירועים, החטופים שנלקחו לעזה ורבים מהם עדיין שם, והגיבורים שנלחמו בהתקפה. ארבע קטגוריות, ארבעה סיפורים שמדינת ישראל מחויבת על פי חוק לשמר.

החוק אושר סופית בשמו המלא, הכולל את המילה "טבח" - ניסוח שעמד במוקד ויכוח במהלך תהליך החקיקה, לאחר שגורמים מסוימים ביקשו למחקו מהכותרת. האישור הסופי סוגר את הדיון: החוק ייקרא רשמית "חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום 7 באוקטובר". באותו ערב הצבעות אושרו גם חוק להנצחת גולדה מאיר, הרחבת תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים כך שתחול גם על פוגעים שהם בני דודים של הקורבן, וחוק הרשות לפיתוח הנגב הכולל הארכת תקופת ההסדרה לחוות בודדים באזור.

הצבעה פה אחד על חוק שמדבר על ה-7 באוקטובר שואלת שאלה לא פשוטה: למה עכשיו, כשנה וחצי לאחר האירועים, כשהויכוח על מה שקרה לפני ומה שקרה אחרי עדיין רותח? אפשר לטעון שדווקא בגלל זה - כשכל שאלה אחרת שנוגעת ל-7 באוקטובר הופכת לזירת קרב פוליטי - ההסכמה על עצם הזיכרון היא הצהרה חשובה. יש דבר אחד שהכנסת כולה מסכימה עליו: מה שקרה ביום ההוא מחייב הנצחה.

ישראל מכירה את מודל ימי הזיכרון הלאומיים. יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הם חלק מהדנ"א האזרחי של המדינה. הקביעה של יום זיכרון ל-7 באוקטובר ממקמת את הטבח בשורה הזו, ונותנת לו מעמד לאומי רשמי לצד האבלות הפרטית של אלפי משפחות.

כעת עובר החוק לאישור הממשלה לפני חתימה סופית, אך לאחר הצבעה פה אחד במליאה, ההמשך הפורמלי צפוי להיות שגרתי. יום כ"ב בתשרי הבא, שמחת תורה תשפ"ו, יהיה הראשון שבו יצוין יום הזיכרון הלאומי לטבח - בדיוק שנתיים לאחר שהכל התחיל.

החוק הפך את ה-7 באוקטובר ממאורע היסטורי לטקס לאומי קבוע, ועם אישורו הפה-אחדי, המדינה הצהירה שזיכרון הנרצחים לא יישאר רק בידי המשפחות.
חוק זיכרון הטבח הנצחת הגבורה חוק גולדה מאיר הרחבת תקופת ההתיישנות חוק הרשות לפיתוח הנגב

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה