הכנסת אישרה: מאגר אשראי חדש צפוי להוריד ריבית לעסקים קטנים

מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. ההצבעה עברה בתמיכת 24 חברי כנסת וללא מתנגדים. החוק מרחיב את מאגר נתוני האשראי הקיים, שפעל עד כה בעיקר עבור יחידים, כך שיכלול גם מידע על תאגידים.

הרקע לחקיקה הוא כשל מבני שמשרד האוצר מזהה זה שנים בשוק האשראי העסקי. לפי נתוני המשרד, כ-92% מהעסקים הקטנים והבינוניים נוטלים אשראי מהבנקים, ומתוכם 83% פונים לבנק שבו מתנהל חשבונם בלבד. תופעה זו מכונה "הלקוח השבוי": הבנק המנהל את החשבון מחזיק במידע מלא על פעילות העסק, בעוד מתחרים המבקשים להציע הלוואה מתקשים להעריך את רמת הסיכון ונמנעים מהגשת הצעות. התוצאה היא ריבית גבוהה יותר ללקוח שאין לו כוח מיקוח אמיתי.

המאגר החדש ירכז נתונים מבנקים, חברות כרטיסי אשראי ורשויות ציבוריות, ויכלול מידע על התחייבויות אשראי, עמידה בתשלומים ופירעון חובות. הנתונים יועברו ללשכות אשראי, שיפיקו מהם דוחות ודירוגים. גופים פיננסיים המעוניינים להציע אשראי לעסק יוכלו לעיין בדוחות אלה ולהתחרות על הלקוח על בסיס פרופיל הסיכון האמיתי שלו, ולא על בסיס אינטואיציה בלבד.

משרד האוצר מעריך כי הרחבת המאגר תחסוך לעסקים הקטנים והבינוניים לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה, ותוריד את הריבית על האשראי שלהם בלפחות אחוז אחד. החיסכון, לפי הערכת האוצר, צפוי להתגלגל גם לציבור הרחב ולתרום להוזלת יוקר המחיה. עם זאת, מדובר בהערכה כלכלית בלבד, לא בתוצאה מובטחת. ההשפעה בפועל תלויה במספר הגופים שייכנסו לתחרות, באיכות המידע שיועבר ובנכונות העסקים להשוות הצעות ולעבור בין נותני אשראי.

בנוסף להקמת המאגר, קוצרה במסגרת החוק גם תקופת הרישום של נתוני אשראי שליליים. במקום שלוש שנים, המידע השלילי ילווה עסק שנה אחת בלבד. השינוי נועד לאפשר לעסקים שנקלעו לקושי זמני לחזור מהר יותר למעגל האשראי. עוד נקבע כי בעת אירוע חירום, כמו מלחמה או פינוי, יוכל הממונה על נתוני אשראי להחריג נתונים שליליים שנצברו בתקופה זו, כדי שפיגורים שנגרמו בשל נסיבות חיצוניות לא יפגעו לאורך זמן ביכולת לקבל מימון.

המהלך מבוסס על ניסיון שנצבר ממאגר נתוני האשראי למשקי הבית, שכבר פועל בישראל. מחקר של בנק ישראל מצא כי אותו מאגר הגדיל את מספר השחקנים בשוק, צמצם את פערי המידע בין הבנקים לגופים אחרים והוביל להוזלת אשראי. אחת התופעות שנחלשו בעקבותיו היא "פרמיית הלקוח השבוי", כלומר הריבית העודפת שמשלמים לקוחות שאינם זזים. במשרד האוצר מעריכים כי אותו תהליך יישנה גם לטובת עסקים.

הצעת החוק גובשה בשיתוף פעולה בין בנק ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד המשפטים. לדברי גורמים במשרד האוצר, המטרה הייתה ליצור מנגנון מאוזן שמצד אחד מגביר תחרות ומוזיל אשראי, ומצד שני שומר על יציבות המערכת הפיננסית ועל פרטיות בעלי העסקים. על כן הוגדרו מגבלות על סוגי המידע שיועברו, ונקבעו הוראות לתיקון נתונים שגויים.

שאלה מרכזית שתיבחן בשנים הקרובות היא האם הורדת חסמי המידע תספיק כדי לפרוץ את שליטת הבנקים בשוק האשראי העסקי. מניסיון מדינות אחרות שהקימו מאגרים דומים עולה כי ההשפעה אינה מיידית: נדרשים חודשים, ולעיתים שנים, עד שגופים חוץ-בנקאיים מפתחים מוצרים תחרותיים אמיתיים ועסקים מתרגלים להשוות הצעות. הצלחת החוק תימדד לא רק בירידה בריבית, אלא גם ביכולתם של עסקים לתקן במהירות שגיאות במידע שנרשם עליהם.