ישראל שוקלת להטיל איסור גורף על הטסת רחפנים אזרחיים בשמי הארץ. הנושא נדון כבר בקבינט המדיני-ביטחוני, שקיבל לידיו את חוות הדעת המקצועית של ראשי מערכת הביטחון - ולפי הדיווחים, ההמלצה היא לבחון ברצינות את השבתת המרחב האווירי לכלים אלו. ההחלטה הסופית טרם התקבלה, אך הדיונים מתנהלים בימים אלו בדרגים הגבוהים ביותר.
הרקע למהלך החריג הוא כפול. ראשית, אין בנמצא פתרון טכנולוגי מלא נגד איום רחפני הנפץ, כלים שממשיכים לפגוע בכוחות צה"ל הפועלים בלבנון ולאורך גבול הצפון. שנית, במערכת הביטחון חוששים כי אם תתרחש הסלמה מול איראן, השימוש ברחפנים מצד גורמים עוינים יתגבר בחדות - ולא בהכרח מחוץ לגבולות ישראל, אלא גם מתוך שטחה.
בכיר ישראלי שמעורה בדיונים תיאר את החשש ביושר: "יש כאן איום מאוד רציני, שאין לנו פתרון אליו. צריך לומר את זה ביושר - זה איום מאוד רציני." ההיגיון המבצעי מאחורי האיסור המוצע הוא ישיר: ברגע שכל רחפן שנצפה בשמיים יוגדר כמטרה עוינת, כוחות הביטחון יוכלו לפעול לנטרולו בנחישות ומבלי לחשוש מפגיעה בחפים מפשע.
התרחישים שמציגה מערכת הביטחון למקבלי ההחלטות כוללים פגיעה ברחפני נפץ בנבחרי ציבור ובמוסדות שלטון, ריגול ואיסוף מידע מוקדם על תנועות של אישים מאובטחים ומיקום מתקנים חיוניים, ותקיפות על בסיסים ואתרים אסטרטגיים. אחד החששות שהציג השב"כ בדיוני הקבינט הוא פגיעה באישי ציבור בכירים - ובהם ראש הממשלה נתניהו, שלפי פרסומים בטהרן בשבוע שעבר, הוצג בתמונות ברחבי איראן לצד ארון קבורה מדומה.
הדיונים מתנהלים על רקע המתיחות הגבוהה מול איראן ובהיערכות למתקפה איראנית נקודתית. על פי הדיווחים, ארצות הברית אינה ממהרת לתת לישראל אישור להצטרף למערכה כוללת מול איראן, אך ישראל נערכת בינתיים לתרחישים של תקיפות ממוקדות. בהקשר זה, יום ראשון זוהתה ונוטרלה בלבנון חוליית מפעילי רחפני נפץ של חיזבאללה שהסתתרה סמוך לקו הצהוב בדרום לבנון, לאחר שהפעילה רחפן נפץ באזור הכוחות בכפר תבנית.
חשש נוסף שעלה בדיונים נוגע ליהודה ושומרון. לפי מידע שנחשף לאחרונה, בצבא מזהים מאמצים איראניים להעתיק את השימוש ברחפני הנפץ מלבנון לגזרת יהודה ושומרון. כצעד מנע, צה"ל מחרים כבר עכשיו כל רחפן המאותר בגזרה. האיום מגיע בעיקר מרחפני נפץ מסוג FPV, המסוגלים לתקוף במדויק במרחק של עשרות קילומטרים ומתחמקים ממערכות לוחמה אלקטרונית בזכות חיבורם לסיב אופטי.
על פי הדיווחים, התקנות הנשקלות עשויות לכלול חובת רישום והזדהות של מפעילים, הגבלת טיסות בסביבת מוסדות ציבור, איסור על הפעלת רחפנים בשעות ובאזורים מסוימים, והחמרת הענישה. בשלב ראשון מדובר בקנסות, ובהמשך ייתכן שהטסת רחפן ללא היתר תוגדר כעבירה פלילית. ייקבעו חריגים לגופי הצלה, גורמי ביטחון, רשויות מקומיות וגורמים מסחריים עם אישורים מיוחדים. תוקף ההחלטה, אם תאושר, נקבע בשלב זה לחצי שנה - שבמהלכה ינוסחו תקנות קבועות.
מערכת הביטחון מודעת לכך שמדובר בצעד שיפגע בחיי היומיום של האזרח הישראלי. רחפנים משמשים כיום לצרכי פנאי, צילום, תקשורת ומסחר. לכן, במקביל לדיונים הביטחוניים, נבחנים גם מנגנון ההסברה ואופן הפרסום לציבור - מתוך רצון להגביר את הדריכות במרחב האווירי מבלי לייצר פאניקה.
ישראל נערכת לאפשרות שאם תתקבל ההחלטה, היא תוכרז בהתראה קצרה בהתאם להתפתחויות הביטחוניות. עצם העובדה שהנושא הגיע לשולחן הקבינט מעידה על שינוי תפיסתי בישראל לגבי חומרת האיום מאיראן וכלי הנשק הזולים שהיא מפיצה.
החלטה סופית בנושא טרם התקבלה, והדיונים נמשכים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה