איראן לא עומדת במקום. גורמים אמריקאים בכירים מתריעים כי טהרן פיתחה שיטות חדשות לעקיפת מערכות ההגנה מפני טילים של ארצות הברית, וכי הדיוק של תקיפותיה השתפר בצורה שמעוררת דאגה עמוקה בוושינגטון.
לפי הדיווחים, איראן עושה שימוש בטילים המעופפים במהירויות גבוהות במיוחד, ומסוגלים לבצע תמרונים בשלב הסופי של מסלולם, ממש לפני הפגיעה במטרה. זו לא רק שאלה של מהירות. הטילים האלה מתוכננים בדיוק כדי לבלבל ולעקוף את מערכות היירוט שעליהן מסתמכים הכוחות האמריקאיים.
השאלה שמעסיקה את הגורמים הביטחוניים בוושינגטון היא פשוטה וחדה: מאיפה הגיעה הקפיצה הזו? איראן לא הגיעה לרמה הזו לבד. הדאגה המרכזית היא שסין או רוסיה, או שתיהן, סייעו לטהרן בפיתוח יכולות ההכוונה והתקיפה המשופרות האלה.
אם החשד הזה מבוסס, מדובר בשינוי משמעותי במאזן הכוחות האזורי. סיוע טכנולוגי מצד מעצמות גרעיניות לאיראן, שכבר מציבה את עצמה כאיום מרכזי על ישראל ועל האינטרסים האמריקאיים במזרח התיכון, הופך את התמונה למסובכת הרבה יותר.
הדיוק המשופר הוא הפרט שמטריד יותר מכל. טיל שאתה יכול ליירט הוא אתגר. טיל שאתה לא יכול לצפות לאן בדיוק הוא פונה, שמשנה כיוון ברגע האחרון ומגיע מהר מדי להגיב, הוא בעיה מסוג אחר לגמרי.
ישראל, שספגה ב-2024 שתי מתקפות טילים ורחפנים איראניות גדולות, נמצאת ישירות בלב הדאגות האלה. גם אם מרבית הטילים ביירוטים, המתקפות חשפו שהיכולת האיראנית להכביד על מערכות ההגנה גדולה מכפי שהוערך. שיפור נוסף בדיוק ובתמרון הטילים יכול לשנות את המשוואה.
בוושינגטון טרם התפרסמה תגובה רשמית לדיווחים, אך הגורמים שדיברו על הנושא לא הסתירו את מידת הדאגה. השיפור האיראני לא קרה בוואקום, וההשתמעויות של קשר ישיר לבייג'ינג או למוסקבה יחייבו תגובה דיפלומטית וביטחונית שמעבר לזירה האיראנית בלבד.
ברקע עומדת שאלה רחבה יותר על אופי הציר בין איראן, רוסיה וסין, שכל אחת מהן מוצאת עניין משלה בהחלשת ההגמוניה האמריקאית. אם הקשרים האלה כוללים כעת העברה ממשית של טכנולוגיה צבאית, לא רק תמיכה מדינית, מדובר בהסלמה שוושינגטון לא תוכל להתעלם ממנה.
הדיווחים צפויים להזין לחץ נוסף על הממשל האמריקאי להגיב, הן דיפלומטית מול מוסקבה ובייג'ינג, והן בחיזוק מערכות ההגנה של בעלות הברית באזור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה