שרן השכל עזבה את הליכוד, הימרה על סער - ומצאה את עצמה ללא עתיד פוליטי

שרן השכל נחשבה פעם לאחד הכוכבים העולים של הליכוד. היא ריכזה תמיכה של מתפקדים חופשיים, משכה ליברלים ואנשי שוק חופשי, ונתפסה כפנים חדשות ורעננות בתנועה. היום, אחרי שורה של החלטות הרסניות, היא על סף סיום הקריירה הפוליטית שלה - ואולי כבר מעבר לו.

הכל התחיל ב"ליל החניונים", אחד הרגעים האפלים בפוליטיקה הישראלית של השנים האחרונות. כאשר הגיע ההצבעה שיכלה להעניק לממשלת נתניהו-גנץ מרחב נשימה בנושא התקציב, השכל פשוט נעלמה. היא לא הצביעה נגד - היא בחרה שלא להצביע בכלל, ביחד עם מיכל שיר מהליכוד ורם שפע, מיקי חיימוביץ' ואסף זמיר מהמחנה הממלכתי. ההצבעה נכשלה, הממשלה התפרקה, ותקשורת השמאל הצליחה לתלות את האשמה בנתניהו - למרות שהאחריות הייתה של אותם חברי כנסת שהתחבאו ברגע המכריע.

זמן קצר לאחר אותו לילה, השכל פרשה מהליכוד והצטרפה לגדעון סער ולמפלגת "תקווה חדשה". המהלך חשף את המניע האמיתי: לא אידיאולוגיה, אלא הזדמנות. סער נתפס אז כ"תקווה מימין של השמאל" - ימני שאמור לשאוב קולות מגוש הימין ולהעבירם לשמאל. הסקרים נראו מבטיחים, התקשורת סימנה אותו כמועמד אפשרי לראשות הממשלה, והשכל קפצה על הרכבת.

Gideonsaarצילום: גדעון סער

הרכבת התנגשה בקיר. "תקווה חדשה" קיבלה שישה מנדטים בלבד, המפלגה שנולדה לדברי המבקרים מתוך איבה לנתניהו ותו לא - התרסקה. ההישג הגדול ביותר של סער היה ממשלת בנט-לפיד, שזכתה לביקורת נוקבת מהימין. השכל מצאה את עצמה פיון בתוך משחק שלא שלטה בו, בלי כוח ובלי עמדה אמיתית.

לפני כשנה ניסתה השכל לחזור אל הבית הפוליטי שבגדה בו - הליכוד. אבל שם, כפי שידעה היטב, לא חיכו לה בזרועות פתוחות. המתפקדים החופשיים שקידמו אותה בעבר לא שכחו. תמיכה של מנגנון המפלגה לא הייתה לה. ללא שריון מובטח וללא בסיס בקרב חברי הליכוד, פריימריז לא הייתה עוברת. גם שריון של סער, אילו היה מוענק, לא היה מבטיח לה שילוב אמיתי בתנועה.

כפרס ניחומים קיבלה את תפקיד סגנית שר החוץ. מאותה נקודה המשיכה לתקוף את הקואליציה שממנה הייתה חלק, ניסתה להישאר רלוונטית, ומחתה בכל הזדמנות אפשרית. השבוע הגיעה ההתפטרות שלה מהממשלה - מהלך שמבקריה מגדירים כלא אידאולוגי, אלא כצעד של מי שכבר הוצגה לה הדרך החוצה ובחרה ללכת בה בעצמה, עם הראש מורם.

מיכל שיר, שגם היא נעדרה מאותה הצבעה גורלית, הפכה לפי המתארים למעין קוריוז פוליטי - קטעים שלה ממליאת הכנסת, ובהם המשפט האייקוני "איפה ביבי? שמע שאני נואמת אז הוא ברח?", הפכו לחלק מהתרבות הפופולרית. היא עזבה את הליכוד, מצאה סידור ביש עתיד בזכות סער, ויצאה מהכנסת. הסיפור של השכל, לפי המנתחים, עמוק ומורכב יותר - כי היא הייתה בעלת פוטנציאל אמיתי.

המסקנה שמציירים מכרים ומבקרים כאחד חדה: סיבוב הגב לבוחרים שלך הוא מהלך שלא משתלם. המתפקדים החופשיים של הליכוד שקידמו את השכל חיכו לה בסיבוב, ולבסוף הראו לה את הדרך החוצה. גדעון סער, שלשירותו עמדה, לא היסס לזרוק אותה ברגע שהפכה לעול.

את הכנסת הבאה, כך נראה לפי הערכות, תראה שרן השכל מהבית. סיכויי קבלתה לרשימה של סער נמוכים, וסיכוייה במפלגה אחרת - אפסיים. הכוח האלקטורלי שלה שחוק, ושמה נטול ערך בשוק הפוליטי. מבטיחה ככל שהייתה פעם - נראה שדרכה הפוליטית הגיעה לסופה.