מספר דורשי העבודה בישראל עמד בסוף יוני 2026 על כ-169 אלף איש, ירידה של כ-6% לעומת חודש מאי, שבו עמד הנתון על כ-180 אלף. כך עולה מדוח "דופק שוק העבודה" החודשי שפרסם שירות התעסוקה. מאז שיא הלחימה שנרשם במהלך מבצע "שאגת הארי" בסוף מרץ, שבו הגיע מספר דורשי העבודה לכ-396 אלף, ירד הנתון ב-227 אלף איש - ירידה כוללת של כ-57%.
אף על פי כן, ההתאוששות אינה שלמה. בהשוואה ליוני 2023, החודש שקדם לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מספר דורשי העבודה ביוני השנה גבוה בכ-8%. כלומר, שוק העבודה הישראלי טרם שב לרמתו שלפני תחילת הלחימה. התמונה מחמירה אף יותר כאשר בוחנים את הנתונים לאחר ניכוי השפעות עונתיות: הנתון המנוכה עונתיות עמד ביוני על כ-179 אלף, לעומת כ-177 אלף במאי - כלומר, לא רק שלא נרשמה ירידה נוספת, אלא נרשמה אף עלייה קלה. בהשוואה ליוני 2023, הנתון המנוכה עונתיות גבוה בכ-15%.
שירות התעסוקה מסייג את הנתונים ומציין כי חלק מהרשומים ביוני ייתכן שכבר שבו לעבודה בפועל, אך ביצעו את הרישום באופן רטרואקטיבי לצורך מימוש זכאותם לדמי חל"ת עבור ימי מבצע "שאגת הארי". כלומר, מספר דורשי העבודה בפועל עשוי להיות נמוך מ-169 אלף, והנתונים עדיין נמצאים בבדיקה.
לצד הנתונים הכלליים, הדוח מצביע על פערים בולטים בין קבוצות גיל. בקרב צעירים עד גיל 34 נרשמה ירידה חודשית של כ-10% ביוני, וירידה כוללת של כ-57% מאז החזרה לשגרה באפריל. לעומתם, בקרב בני 35-54 נרשמה ירידה חודשית של כ-6% וירידה כוללת של כ-43% מאפריל, ואילו בקרב בני 55 ומעלה הירידה החודשית עמדה על כ-3% בלבד, עם ירידה כוללת של כ-32%. הפערים נובעים מכך שצעירים מועסקים בשיעור גבוה יותר במקצועות הכרוכים בנוכחות פיזית, התקהלות ועבודת חוץ, ושיעורם בקרב הורים לילדים קטנים גבוה יותר.
הפילוח לפי מקצועות מגלה תמונה דומה: המקצועות שנפגעו הכי קשה בתקופת המבצע הם אלה שמתאוששים הכי מהר. בין אפריל ליוני ירד מספר דורשי העבודה בקרב גננים ומגדלי גידולים חקלאיים בכ-80%, בקרב מלצרים ומוזגי משקאות בכ-78%, בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים בכ-77%, ובקרב עובדי ספורט וכושר בכ-64%. לעומת זאת, במקצועות המאפשרים עבודה מרחוק ובתחומי ההייטק ההתאוששות מתונה בהרבה: בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים נרשמה ירידה של כ-4% בלבד, ובקרב מומחי מסדי נתונים ורשתות - כ-6%.
בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה, הירידה הגדולה ביותר ביוני נרשמה בקרב דורשי העבודה הערבים, שמספרם ירד ב-8.5% ושיעורם מכלל דורשי העבודה עמד על 28.3%. בקרב החרדים נרשמה ירידה של 6.5%, ושיעורם נותר יציב על 7.1%. בקרב יהודים שאינם חרדים נרשמה ירידה של כ-5%, ושיעורם עלה ל-64.7%. בפילוח גיאוגרפי, הירידות הבולטות ביותר נרשמו בשפרעם, אילת, עכו, נצרת, אלעד ובני ברק, שם נעו הירידות בין 12% ל-18%. בראש רשימת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר נותרו אום אל-פחם ורהט, עם שיעור של 5.7% מכלל כוח העבודה.
מספר תובעי דמי האבטלה ירד ביוני בכ-8% ועמד על כ-127 אלף איש, לעומת כ-138 אלף במאי. מדובר בירידה של כ-63% לעומת השיא של כ-342.5 אלף שנרשם בשיא המבצע. במקביל, מספר מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה ירד ב-700 איש ועמד על כ-35.8 אלף - מהמספרים הנמוכים שנמדדו אי פעם בישראל.
נתון מעניין נוסף שעולה מהדוח הוא שינוי בהרכב האוכלוסייה שנותרת מחוץ לשוק העבודה. שיעור דורשי העבודה מהאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (8-10) עלה ל-20.6%, גבוה ב-3.4 נקודות אחוז לעומת יוני 2023. לעומת זאת, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים (1-3) ירד ל-36.8%, נמוך ב-3.2 נקודות אחוז בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. בשירות התעסוקה מכנים מגמה זו "היחלשות החזקים, התחזקות החלשים" - מצב שבו שיעור גבוה יותר של בעלי מאפיינים תעסוקתיים חזקים נותר מחוץ לשוק העבודה, בעוד שאשכולות חלשים יותר מתאוששים מהר יותר.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, מסרה: "הנתונים מצביעים על המשך החזרה לשגרה בשוק העבודה, אך גם מלמדים כי השגרה הנוכחית אינה זהה לזו שקדמה למלחמה. לצד הירידה המשמעותית במספר דורשי העבודה, אנו מזהים שינוי בהרכב האוכלוסייה שנשארת מחוץ לשוק העבודה. שירות התעסוקה ממשיך להעניק מענה מותאם אישית לכל דורש עבודה, תוך דגש על חיזוק מיומנויות שיאפשרו השתלבות מיטבית בשוק העבודה המשתנה, ובהן מיומנויות בינה מלאכותית".
לקראת החודשים הקרובים, שירות התעסוקה מזהיר מפני עלייה זמנית צפויה במספר דורשי העבודה ביולי ואוגוסט, בשל תופעת פיטורי הקיץ המחזורית, הפוגעת בעיקר בעובדי ענף החינוך. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה, שעמד ביוני על 54.1%, צפוי לעלות בחודשים אלה. הצוות המקצועי של שירות התעסוקה מדגיש כי עלייה כזו אינה מעידה על שינוי במגמת ההתאוששות הכוללת, אלא על תנועה עונתית קבועה. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא מתי ואם בכלל ישוב שוק העבודה לרמות שאפיינו אותו לפני "חרבות ברזל" - ולפי הנתונים הנוכחיים, הדרך לשם עדיין ארוכה.
הנתונים המלאים לחודש יולי, שיאפשרו תמונה ברורה יותר לאחר הירידה הצפויה, יפורסמו על ידי שירות התעסוקה בחודש הבא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה