ממשלת ישראל הוציאה כ-50 מיליון דולר על קמפיין השפעה נרחב שכוון ישירות לאזרחי ארצות הברית. מיליוני הודעות טקסט שנוסחו באמצעות בינה מלאכותית נשלחו לטלפונים הסלולריים של אמריקאים בחודשים האחרונים, תחת שמות בדויים ואגב הסתרת הקשר לממשלת ירושלים. זאת לפי חקירה שפורסמה בסוף השבוע.
ההודעות נשלחו בשם ארגונים שנשמעים אזרחיים לגמרי, כמו "חברים למען השלום". הנמענים קיבלו שאלות כמו: "כיצד לדעתכם ישפיעו שיחות השלום של ארה"ב וישראל עם איראן על הביטחון העולמי?" ההודעות יצאו מתחת לשמות כמו "אמה", "שרה" ו"ג'ון", ללא כל אזכור שמאחוריהן עומדת מדינת ישראל. החברה שמפעילה את מערך ההודעות, ספארקפייר, קיבלה עד אמצע מאי השנה כ-6.5 מיליון דולר במסגרת הקמפיין.
הלב הפועם של הפרויקט הוא חוזה בשווי של יותר מ-45 מיליון דולר שחתמה ישראל עם בראד פרסקייל, יועץ ותיק של הנשיא דונלד טראמפ שניהל קמפיינים בחירות בכירים עבורו. פרסקייל קשור גם לרשת תקשורת שמרנית, סיילם מדיה, שמחזיקה בעשרות תוכניות רדיו ופודקאסטים. לפי המסמכים, החוזה כלל שילוב מסרים פרו-ישראלים בנכסי התקשורת של אותה רשת, וכן הקמת אתרים, יצירת פוסטים והפצת קישורים שנועדו להשפיע אפילו על תוצאות שמציגים צ'אטבוטים בינה מלאכותית כמו ChatGPT.
Donald Trump by Gage Skidmore 2צילום: דונלד טראמפפרסקייל עצמו הודה שחלק מהקמפיין נועד למנוע מצעירים שמרנים, תומכי טראמפ, להתרחק מאהדתם לישראל. לדבריו: "האיום הקיומי על ישראל הוא מידע שגוי, מכל צד." הוא הכחיש שהקמפיין שלו שיחק תפקיד בניסיון לערער את המשא ומתן האמריקאי מול איראן. "לא אני ולא החברות שבבעלותי מילאנו כל תפקיד בהסטת דעת הקהל נגד מטרותיו של טראמפ", הדגיש.
הקמפיין כלל גם גיוס משפיענים שמרניים שקיבלו הנחיות לניסוחים מוכנים לפוסטים ברשתות החברתיות, ושולמו בהתאם לחשיפה ולמעורבות שיצרו. ההנחיות הגיעו דרך קבוצות צ'אט פרטיות, והתוכן כוון לפלטפורמות כמו טיקטוק, אינסטגרם, יוטיוב ופודקאסטים, עם דגש מיוחד על דור ה-Z. לפחות 80% מ-100 פריטי התוכן שפרסקייל היה אמור להפיק מדי חודש כוונו לקהל הצעיר הזה.
הרקע להשקעה הענקית הזאת הוא ירידה חדה בתמיכה הציבורית בישראל בקרב האמריקאים. סקר שערך מכון פיו במרץ השנה מצא כי כ-60% מהמבוגרים האמריקאים מחזיקים כיום בדעה שלילית על ישראל, על רקע המלחמות בעזה ובאיראן. גם בקונגרס האמריקאי נרשמה אות אזהרה חריגה: הצבעה על הצעת חוק לביטול התמיכה הכלכלית בישראל נכשלה, אך 104 חברי קונגרס הצביעו בעדה, בהם לא מעט דמוקרטים.
הקמפיין כלל גם כוונות לחדור לקהלים נוצריים אוונגליסטים. קבוצה בשם "שאו פייית' בי וורקס" תכננה להגיע לכארבעה מיליון מבקרים בכנסיות ענק וסטודנטים במכללות נוצריות באמצעות קמפיין מבוסס מיקום, במטרה ליצור זיקה חיובית לישראל.
הממדים הכוללים של מאמץ ההשפעה הישראלי הם חסרי תקדים. ישראל שכרה לפחות שש חברות שונות לסייע בפעילות בארה"ב, ו-36 איש, רובם אנשי שיווק, נרשמו כסוכנים זרים עבור ישראל. לפי חוקר ממכון קווינסי שעוקב אחר לובינג זר, ישראל צפויה להוציא השנה יותר מכל מדינה אחרת על פעילות השפעה שדווחה לרשויות האמריקאיות הפדרליות. שר החוץ גדעון סער הצהיר בסוף 2025 כי ישראל קבעה תקציב של יותר מ-700 מיליון דולר לשנת 2026, שנועד להרחיב את מאמצי "עיצוב התודעה" ולשפר את תדמיתה בעולם.
מצד אחד, בישראל טוענים שהקמפיין נחוץ כדי להתמודד עם מה שמוגדר כהסברה כוזבת של איראן ותנועות פרו-פלסטיניות. מצד שני, סגן הנשיא האמריקאי ג'יי-די ואנס רמז בפרהסיה, בפודקאסט הפופולרי של ג'ו רוגן, כי ישראל מפעילה קמפיין בתשלום נגד העסקה שניהל טראמפ מול איראן. "ראינו ראיות ברורות לכך שישנם משפיענים באמריקה שמקבלים תשלום כדי לתקוף את העסקה", אמר ואנס. בכיר בממשל טראמפ ציין שזיהה פוסטים של משפיענים בולטים שהופיעו כמעט בו-זמנית עם דמיון חשוד בניסוח ובטון, כשהם תוקפים את טראמפ על הסכם האיראני ומאשימים אותו שנכנע לפני שהשיג את מטרותיו.
עד כה ממשלת ישראל לא הגיבה באופן רשמי לפרסום, ופרסקייל ממשיך להכחיש כל מעורבות בניסיון לערער את מדיניות הנשיא. השאלה האם הקמפיין אכן פגע ביחסי ישראל-ארצות הברית, ולא רק בדעת הקהל הכללית, צפויה להמשיך לבעור בוושינגטון בשבועות הקרובים.
החשיפה של הקמפיין מגיעה בעיתוי רגיש, כשהיחסים בין ירושלים לוושינגטון עוברים בחינה מחודשת בצל הסכם האיראני ומתחים גוברים בתוך הממשל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה