ישראל מוכנה לעימות עם איראן - ושלושה תרחישים שיגררו אותה פנימה

שיגורים שבוצעו מאיראן לעבר עיר הנמל הירדנית עקבה הביאו היום (ראשון) להפעלת מערכת ההגנה האווירית הישראלית, ולנפילת שברי מיירטים בשטח פתוח בסמוך לאילת. האירוע הסתיים ללא נפגעים ולא נגרם כל נזק לרכוש.

הרמטכ"ל, רב-אלוף איל זמיר, הזהיר היום (ראשון) כי צה"ל ערוך לחזרה מיידית ללחימה ויפעל בעוצמה מול כל מי שיפגע בישראל, תוך שהוא מציין שמערך ההגנה האווירית הועמד בכוננות מוגברת בעקבות ירי לעבר אזור עקבה. הדברים נאמרו בהערכת מצב שקיים זמיר באוגדת יהודה ושומרון.

Graduation ceremony. A combat officers course number 54. Vצילום: איל זמיר

בהערכת המצב השתתפו מפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי בלוט, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, האלוף רמי אבודרהם, מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת-האלוף קובי הלר, ומפקדי החטיבות המרחביות הפועלות בגזרה. לרמטכ"ל הוצגו תמונת המצב המבצעית, מאמצי סיכול הטרור ורמת היערכות הכוחות להמשך המשימות.

"לצד הלחימה המתמשכת נגד הטרור ביו"ש, אנחנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות באיראן ושומרים על דריכות גבוהה", אמר זמיר. "עקבנו אחר הירי לאזור עקבה היום, ומערך ההגנה האווירית שלנו בכוננות להגנה על אזרחי ישראל. אנחנו ערוכים לחזרה מיידית ללחימה ונפעל בעוצמה רבה מול כל מי שיפגע בנו".

זמיר שוחח עם מפקדי החטיבות על האתגרים המבצעיים והלוגיסטיים בגזרה, הן בזירה המקומית והן בזירות הנוספות. הוא הביע הערכה לכוחות הפועלים בשטח ואמר כי פעילותם הביאה להישגים משמעותיים. "אני רוצה להביע את הערכתי לכוחות שנלחמים יום-יום במרחב", אמר. "בזכותכם, היקף אירועי הטרור ביהודה ושומרון הוא מהנמוכים בשנים האחרונות".

מלבד האיום האיראני, התייחס הרמטכ"ל גם לתופעת הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון. "לצד הלחימה הנחושה בטרור ולצד חיזוק ההתיישבות, הפשיעה הלאומנית פוגעת בביטחון ובהתיישבות", אמר זמיר. "אסור לנו להסכים לכך, ונמשיך לפעול עם השב"כ והמשטרה למיגור התופעה".

הרמטכ"ל הבהיר כי על אף הצורך בהיערכות לכמה זירות בו-זמנית, גזרת יהודה ושומרון נותרת במוקד העשייה המבצעית של צה"ל. "לצד המוכנות הגבוהה בלחימה הרב-זירתית, גזרת יהודה ושומרון נשארת זירה קבועה במיקוד", אמר.

לפני סיום הביקור פנה זמיר ישירות למפקדים ואמר כי הוא מודע לאתגרים המצפים להם. "אני מודע לאתגרים הגדולים שמונחים לפתחכם בתקופה הקרובה, שבה אתם נדרשים לשמור על מוכנות גבוהה לתגובות מהירות לאירועים מתפרצים ולשמור על הביטחון והיציבות בגזרה", אמר.

ישראל שיגרה מספר מיירטים לאחר שזוהו שיגורים איראניים לעבר ירדן. שברי מיירט נפלו בשטח פתוח סמוך לאילת - ללא נפגעים וללא נזק. גורמי ביטחון הודיעו כי האירוע הסתיים וכי לא הופעלו התרעות לאוכלוסייה.

על פי הדיווחים, המיירטים שוגרו כדי לשלול אפשרות של נפילות רסיסים בשטח ישראל בעקבות שיגורים שבוצעו לעבר ירדן. כתוצאה מהיירוט, זוהו שברי מיירט שנחתו בשטח פתוח בקרבת העיר. פיקוד העורף הודיע כי אין שינוי בהנחיות לתושבים.

דובר צה"ל מסר כי בעקבות השיגורים מאיראן, שוגרו מספר מיירטים לעבר שברי הטילים האיראניים שנוצרו ביירוט. מטרת הפעולה הייתה לשלול את האפשרות שרסיסים מסוכנים ייפלו בשטח ישראל. שני מיירטי כיפת ברזל שוגרו כחלק מאותה פעולת זהירות.

במהלך האירוע לא הופעלו אזעקות בשטח ישראל. צה"ל הסביר כי ההחלטה להימנע מהפעלת אזעקות התקבלה בהתאם למדיניות הקיימת, לאחר שנקבע כי לא נשקפה סכנה ישירה לאוכלוסייה. לעומת זאת, בעיר עקבה הירדנית נשמעו אזעקות בעקבות השיגורים מאיראן.

גורמי ביטחון גורמי ביטחון מציינים כי הזירה הירדנית קרובה מספיק לישראל כדי שכל שיגור לעברה ידרוש תגובה מיידית ממערכת הביטחון. הדאגה המרכזית היא שאיראן עשויה לאמץ דפוס של שיגורים "בסמיכות לישראל" - שיגורים שאינם מכוונים ישירות לשטח ישראלי אך מאלצים את צה"ל להגיב בכל פעם מחדש ומשמרים מצב של כוננות רצופה.

גורם ביטחוני ישראלי ציין כי לא מן הנמנע שהשיגורים מאיראן שימשו כאיתות לישראל. הערכה זו מעמידה את האירוע בהקשר של המתיחות האזורית הרחבה יותר מול איראן, מעבר לכאורה לפגיעה מבצעית ישירה.

לפי הערכות גורמי ביטחון, מדובר בטקטיקה של התשה: שיגורים שאינם חוצים ישירות לישראל אך מקפיצים את המערכת - הפעלת מיירטים, כוננות תושבים, עצירת פעילות שגרתית. התוצאה היא לחץ מצטבר גם ללא פגיעה ישירה.

אילת נמצאת בנקודה גאוגרפית רגישה, שבה גבולות ישראל, ירדן ומצרים נפגשים. השיגורים לעבר ירדן מתבצעים ממרחקים שמאפשרים לרסיסים ולשברי מיירטים לנחות בשטח ישראלי גם ללא כוונה ישירה לפגוע. כך קורה שכל אירוע בזירה הירדנית הופך לאירוע ישראלי בפועל.

גורמים ביטחוניים מזהירים שאי אפשר לקבל משוואה שבה ירי "בקרבת ישראל" הופך לאמצעי לחץ קבוע. לטענתם, אם ישראל תספוג כל פעם מחדש את המחיר המבצעי של תגובה לאירועים כאלה מבלי שתהיה לכך עלות לצד השני, נוצרת ירי של התשה שמנצלת את הקרבה הגיאוגרפית ככלי מדיני וצבאי.

הערכות ביטחוניות בכירות בישראל מצביעות על גידול בסיכוי לחזרה ללחימה עצימה מול איראן בימים הקרובים. בכיר ישראלי מסר כי "אנחנו בשיח שוטף עם האמריקאים, אבל טראמפ לא צפוי. כרגע נראה שההחלטה לעלות מדרגה ברף התקיפות באיראן תתממש". בנוסף עולה הערכה כי ארצות הברית עשויה לבקש מישראל להצטרף למערכה נגד איראן גם אם ישראל לא תותקף ישירות - תרחיש המצוין כאפשרות ממשית בדיונים הפנימיים.

ארצות הברית הודיעה לישראל באופן רשמי: התקיפות באיראן יורחבו בימים הקרובים. שני גורמי ביטחון, ישראלי ואמריקני, אישרו את העדכון ביממה האחרונה, והמערכת המדינית והביטחונית בישראל עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות. שני גורמים ישראלים חשפו לראשונה את שלושת התרחישים שבהם ישראל עשויה להצטרף באופן פעיל לתקיפות: אם איראן תפתח במתקפות נגד ישראל; אם המודיעין הישראלי יזהה כי איראן נערכת לשיגור טילים או כטב"מים לעבר ישראל עוד לפני שאלה ייורו; ואם טראמפ יבקש באופן רשמי את השתתפותה של ישראל במבצע.

במקביל, במסגרת היערכות מבצעית, הגיעו לישראל ביממה האחרונה עשרה מטוסי תדלוק נוספים מאירופה ומבסיס אל-עודייד בקטר, לצד ציוד וחימושים למטוסי הקרב האמריקניים. גם טייסות קרב אמריקניות נוספות כבר נמצאות בבסיסים בישראל ובמזרח התיכון, כחלק מהיערכות קדימה. פרט נוסף ומפתיע שנחשף: טורקיה איימה לסייע אווירית לאיראן אם כוחות כורדים היו פולשים לטריטוריה האיראנית במסגרת מבצע שגובש לכאורה במוסד - ולכך, לפי גורמים בכירים בישראל, התכוון טראמפ כאשר טען בגלוי שטורקיה הייתה על סף מעורבות בלחימה באיראן.

סגן יו"ר הכנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון ניסים ואטורי העריך בריאיון בערוץ 14 כי "אירועי 250 שנה לארצות הברית הסתיימו, המונדיאל מסתיים, וכנראה שנחזור למערכה". ואטורי לא שלל את האפשרות שירי טילים לעבר ישראל יתחדש, ואמר: "לא מן הנמנע שיעופו גם לפה טילים. צריך ליירט אותם ולתקוף שוב פעם באיראן עם האמריקאים. לחזור ללחימה על מלא". לפי ההערכות הביטחוניות, האיראנים עצמם טרם קיבלו החלטה סופית בנוגע לתקיפה של ישראל ומצויים בשלב של התלבטות.

נכון לשעה זו, מצב ההתרעה באילת ובאזור הסובב אותה לא השתנה, ופיקוד העורף לא הנחה את התושבים לשנות את שגרתם. מערכת הביטחון ממשיכה לעקוב אחר הזירה.

צה"ל לא פרסם פרטים נוספים על הירי לעבר אזור עקבה או על אופי ההתפתחויות האיראניות שעוקב אחריהן, ומוכנות מערך ההגנה האווירית תישמר בהתאם להערכת האיום המתעדכנת. ישראל מנטרת את הזירה הירדנית בעקביות, ושאלת האופן שבו יש להתמודד עם שיגורים שאינם מכוונים ישירות לשטחה אך מאלצים אותה להגיב - צפויה להישאר על השולחן.