קורות עץ שרופות מחורבן הבית הראשון נחשפו בעיר דוד

ממצא מטלטל נחשף בחפירות חניון גבעתי שבעיר דוד בירושלים: קורות עץ עבות ומפוחמות, שנשרפו בחורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה, שרדו מתחת לאדמה במשך כ-2,600 שנה ועלו לאור. מדובר בגילוי נדיר שמאפשר לראשונה לתארך ממצא מאותה תקופה בדיוק של עשר שנים בלבד.

החפירות מנוהלות במשותף על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. מנהלת החפירה, אפרת בוצר, מסבירה כי הקורות שימשו ככל הנראה לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, וקרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. "אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן", אמרה.

הממצא אינו רק היסטורי - הוא גם מדעי בעל ערך יוצא דופן. ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, החוקרת את הקורות, מציינת כי מדובר בגילוי חריג מאוד: "מאוד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות, ופה, בעיר דוד, מצאנו קורות עבות שיש להן הרבה טבעות, וזה מהווה פוטנציאל מחקרי". ככל שיש בעץ יותר טבעות צמיחה, כך ניתן לתארך את הממצא ברמת דיוק גבוהה יותר.

הדיוק שמאפשרות הקורות הוא חסר תקדים בתחום. "אם עד היום יכולנו לתארך ממצא בטווח של מאות שנים, הרי שעכשיו אנחנו מגיעים לתיארוך מדויק יותר, בטווח של 10 שנים בלבד", הסבירה ד"ר רגב. מדובר בקפיצת מדרגה של ממש עבור הארכיאולוגיה הישראלית.

מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מדגישים כי הממצא מעיד על עוצמת ההרס שפקד את ירושלים בחורבן: "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת". לדבריהם, מדובר בשריפה שיטתית ולא בתאונה.

לצד עדות לחורבן עצמו, החפירות חשפו גם תופעה אנושית מרתקת מהתקופה שלאחריו. בתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים שחזרו למקום חסמו את הכניסה לאזור השרוף - אך המשיכו לגור בחלקים האחרים של אותו מבנה. "יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, במיוחד אחרי אירוע טראומטי. התושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות לחורבן, ובנו מחדש לצדו במקום לפנות אותו", הסבירו החוקרים.

העיתוי שבו נחשף הממצא לא נעלם מעיני הצוות. בוצר, שאחראית על החפירה, שיתפה ברגש: "אנחנו רגע לפני תשעה באב. זה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאוד נוגע ללב".

גם שר המורשת, עמיחי אליהו, התייחס לגילוי ואמר: "האדמה של ירושלים ממשיכה להעיד את מה שיש מי שמנסים להכחיש. קורות העץ שנשרפו בחורבן הבית הראשון הן עדות אילמת אך עוצמתית לקיומו של העם היהודי בירושלים לפני כ-2,600 שנה". הוסיף השר: "ערב תשעה באב, הגילוי הזה מזכיר לנו שהקשר שלנו לירושלים אינו רק קשר של אמונה, אלא גם של היסטוריה, ארכיאולוגיה וזיכרון לאומי. תפקידנו הוא להמשיך לחשוף את האמת, לשמר אותה ולהעביר אותה בגאווה לדורות הבאים".

החפירות בחניון גבעתי שבעיר דוד נמשכות, ומנהלי הפרויקט מציינים כי ניתוח טבעות הצמיחה בקורות עדיין בעיצומו - ותוצאותיו צפויות לחדד עוד יותר את הבנת הכרונולוגיה של חורבן ירושלים.