רשות החשמל מקפיאה חיבורים לחוות שרתים: הבקשות עולות על שיא הצריכה של המשק כולו

רשות החשמל הורתה ביום שני על הקפאה של 140 יום בטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל. הסיבה: זינוק חריג בהיקף הדרישות שהגיעו ממפעילי חוות שרתים, שהגיעו לרמה שאין לה מקבילה ושמאיימת על יציבות מערכת החשמל הארצית.

הנתון המרכזי שעומד מאחורי ההחלטה הוא פשוט אך מחריד: הבקשות שהצטברו לחיבור חוות שרתים עומדות על כ-27 אלף מגה-ואט. לשם השוואה, צריכת החשמל הממוצעת בישראל עומדת כיום על כ-9,000 מגה-ואט בלבד, ושיא הצריכה שנרשם בעומס החום של אוגוסט 2025 הגיע לכ-17 אלף מגה-ואט. כלומר, הבקשות לחוות שרתים לבדן גבוהות בהרבה משיא הצריכה של המשק כולו, וגם מכלל כושר הייצור וההולכה המתוכנן בישראל לעשורים הקרובים.

נגה, החברה המנהלת את מערכת החשמל, היא שהכריחה את הרשות לפעול. בשבועות האחרונים הציגה נגה בפני רשות החשמל ובפני שר האנרגיה והתשתיות תמונת מצב חריפה: אם לא ישתנה דבר, היא תיאלץ לדחות בקשות בהיקף של יותר מ-25 אלף מגה-ואט. דחייה כזו הייתה מחסלת בפועל את שוק הקמת חוות השרתים בישראל, ולכן ברשות בחרו בדרך אחרת.

ההקפאה לא נועדה לסגור את הדלת אלא לפתוח אותה מחדש בצורה מסודרת. במשך 140 הימים הקרובים תיבחן לעומק כל מדיניות החיבורים. על השולחן: הנחות היסוד שעל פיהן תוכננה המערכת, ההשפעה על יתירות הייצור, ההשלכות על התחרות במשק ועל מחירי החשמל, וכן השימוש בעתודות הגז הטבעי של ישראל. הציבור יוכל להגיש התייחסויות לרשות עד ה-19 באוגוסט 2026.

חשוב להדגיש מה ההקפאה אינה עושה: היא אינה פוגעת בפרויקטים שכבר קיבלו התחייבות חתומה. עד כה התחייבה מערכת החשמל לחבר חוות שרתים בהספק כולל של כ-1,500 מגה-ואט, כלומר כ-1.5 גיגה-ואט. נגה תמשיך לטפל בהתחייבויות הקיימות ותבחן את קצב המימוש הצפוי שלהן ואת מידת ההיתכנות להקמתן.

גם ה-1,500 מגה-ואט שכבר אושרו הם נתון שמעסיק את הרשות. אם כל הפרויקטים האלה אכן ייבנו, חוות השרתים צפויות להוות כ-10% מסך צריכת החשמל בישראל כבר בתחילת העשור הבא. ברשות מעריכים כי שיעור כזה יציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם בצריכת חשמל של חוות שרתים ביחס לצריכה הכוללת, ועל פי 3 עד 4 מהיקף כוח העיבוד שהמליצה עליו ועדת נגל.

הרקע להתפוצצות הביקוש הוא ידוע: הבום בבינה מלאכותית יצר מרוץ עולמי להקמת כוח מחשוב. בישראל, בתוך כחודשיים בלבד הוגשו בקשות חדשות בהיקף של כ-19 אלף מגה-ואט, שהצטרפו לצבר קיים של כ-8,000 מגה-ואט. ברשות מסבירים כי בניגוד לצרכנים מסורתיים כמו מפעלי תעשייה או בתי חולים, שמציגים עלייה הדרגתית וצפויה לאורך שנים, חוות שרתים יוצרות הסתערות פתאומית ובו-זמנית על משאבי הרשת שמונעת תכנון מסודר.

ישראל אינה הולכת בדרך זו לבדה. ברשות ציינו כי הם עוקבים אחר מה שקורה במדינות אחרות שם הגידול המהיר בחוות השרתים הוביל לעלייה במחירי החשמל, להתנגדויות ציבוריות, להפעלה מוגברת של תחנות כוח מזהמות, ואף לצווי עצירה כוללים של חיבורים חדשים. ברשות אמרו כי הצעד שננקט הוא מידתי ונועד לאזן בין הרצון לפתח את תעשיית חוות השרתים לבין חובת המדינה להבטיח אספקת חשמל אמינה לכלל האזרחים.

מנקודת מבט רחבה יותר, ההחלטה מציבה שאלה כבדה מעל שוק הטכנולוגיה המקומי: כמה מהבקשות שהוגשו מייצגות פרויקטים ממשיים עם מימון ורצינות, וכמה הן הזמנות ספקולטיביות של יזמים שניסו להבטיח מקום ברשת לפני שהשוק ייסגר? התשובה לשאלה הזו צפויה להתבהר במהלך 140 ימי הבחינה, ולעצב מחדש את כללי המשחק להקמת תשתיות מחשוב בישראל בשנים הקרובות.