נתניהו תקף רב חרדי שאמר שחיילים מבצעים רצח - ויש לכך חשבון פוליטי

רב החרדים הליטאים, הגאון רבי דב לנדו, אמר ביום ראשון כי חיילים דתיים שמשרתים בצבא מבצעים רצח. המשפט הזה הצית שרשרת תגובות פוליטית שסיפקה לראש הממשלה בנימין נתניהו הזדמנות שבכירים בליכוד אומרים שהוא חיכה לה.

Benjamin Netanyahu (25968752048)צילום: בנימין נתניהו

לנדו, בן ה-96, אמר את הדברים בפגישה עם ראשי ישיבת מיר בביתו בבני ברק. לדבריו, "אם המדינה שולחת אנשים, חיילים, למען כבוד המדינה, והם הורגים אנשים - האם זה מותר? זה רצח גמור". הוסיף הרב כי הממשלה "מעוררת להרג", ושיש מלחמות שנלחמות "לא למען הצלה אלא למען כבוד המדינה בלבד".

נתניהו הגיב בהצהרה שפורסמה משלשכתו, מבלי לנקוב בשמו של הגר"ד לנדו: "חיילי צה"ל, חילונים, דתיים וחרדים, עוזבים את בתיהם, את עבודתם ואת משפחותיהם ומסכנים את חייהם למען ביטחון מדינת ישראל, אזרחיה וכלל עם ישראל. הם ראויים להערכה עמוקה, להכרת הטוב ולגיבוי מלא מכל חלקי הציבור, ובוודאי גם מעולם התורה".

הרב דב לנדוצילום: הגר"ד לנדו

יועצו של ראש הממשלה, יונתן אוריך, לא ניסח את הדברים בעדינות. הוא כתב: "מוטב מאוחר מאי פעם: לא לדבר סרה בלוחמי צה"ל. אני חוזר ומדגיש: לא לדבר סרה בלוחמי צה"ל. לא אולי, לא ליד, לא בגלל, לא בכלל". כשאנשים קרובים לגר"ד לנדו הוציאו הבהרה לפיה הרב לא התכוון לתקוף ישירות את לוחמי הציונות הדתית אלא עסק בדיון הלכתי תיאורטי, אוריך לא קיבל זאת: "זאת ההבהרה הכי עקומה שראיתי. בוא נציע כך: העסקנים מטעם יסתמו את הפה ל-99 יום על מנת שנוכל לנצח בבחירות".

בכירים בליכוד לא הסתירו את המשמעות הפוליטית של המהלך. "ככל שנתקרב לבחירות ונתחיל בקמפיין, נתניהו מתכנן להעמיק את ההיבדלות מהחרדים ולנסות להתרחק מהם ציבורית", מסר בכיר במפלגה. בכיר נוסף הוסיף שנתניהו "ייאלץ ללכת על חבל דק כדי לא לתקוף את החרדים באופן ישיר ולפגוע בגוש".

בצד החרדי, מפלגת דגל התורה בראשות חבר הכנסת משה גפני לא הביעה חרטה ולא צעדה אחורה. המפלגה הגנה על דברי לנדו וקבעה שהם "קדושים", תוך שהיא מזהירה שמי שאינו דתי ואינו מבין את עומק הדברים "עדיף שלא ימהר לפרש אותם, ובוודאי שלא לתקוף אותם". בנוסף, חברי כנסת מדגל התורה שיגרו מכתב חריף למנהל רשות המסים בעניין נפרד, לאחר שרשות המסים עיכבה טיפול בתביעות פיצויים של תושבי בני ברק.

גם בשורות הציונות הדתית הגיבו בחריפות. חבר הכנסת צבי סוכות אמר בשידור רדיו: "קבעתי לי כלל לא לדבר על רבנים, אך הדברים עצמם איומים. לוחמי הציונות הדתית אינם זקוקים לאישור מרב כזה או אחר; יש לנו בתי מדרש משלנו ותורת אמת שמביאה לידי מעשה". סוכות הוסיף כי "חבריי הטובים ביותר משרתים בצבא, לומדים תורה ומקיימים אותה תוך כדי השירות, ואין בכך כל סתירה". אשר לגר"ד לנדו עצמו, אמר סוכות כי הרב "מכיר את המציאות לפי מה שמתווכים לו, הוא אינו קורא חדשות", ומי שאמון על הנגשת המידע לרב נושא באחריות.

הרקע לדברי לנדו אינו מנותק מהסערה הרחבה סביב חוק הגיוס. הכנסת העבירה בשבוע שעבר, בהפרש קולות צר, חוק יסוד שמגדיר לימוד תורה כ"ערך יסוד" של המדינה. חוק נוסף, שעבר ב-58 קולות מול 54, העניק חסינות מגיוס לעשרות אלפי חרדים עד ינואר 2027. בית המשפט העליון הקפיא יישום החוק השני יום לאחר מכן וקבע דיון ל-28 ביולי. כ-72,000 גברים חרדים בגילי 18 עד 24 נחשבים כשירים לשירות צבאי אך לא התגייסו.

לנדו עצמו אינו חדש לגינויים. בעבר אמר שמי שאוכף גיוס על חרדים "נלחם בתורה", הורה לבחורי ישיבה להתעלם מצווי גיוס, ואסר עליהם לדבר עם נציגי הצבא. בחוגים חרדים מסוימים נתפסים דבריו האחרונים כחלק מאותה מדיניות עקבית.

כעת, כשנתניהו בחר לפעול בתוקף, ובכירי ליכוד חושפים שמדובר בתחילת מהלך מחושב לקראת הקמפיין, שאלת הנאמנות בין הגוש לבין אינטרס הבחירות של ראש הממשלה עולה בחריפות. הדיון בבית המשפט העליון על חוק הגיוס ב-28 ביולי צפוי להחזיר את הסוגיה למרכז הזירה הפוליטית.