ישראל חשפה: איראן הסתירה אלפי צנטריפוגות במנהרות מתחת להר

אחרי שנים של מעקב, ישראל הצליחה לפצח אחד הסודות הגדולים של תוכנית הגרעין האיראנית. המודיעין הישראלי גילה כי איראן העבירה אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום אל עומק ההר המוכר בשם "הר המכוש", ושיתפה את הממצאים עם ארצות הברית. ההעברה בוצעה בסתיו 2025, כלומר חודשים ספורים לאחר מלחמת 12 הימים ביוני אותה שנה, שבמהלכה פגעו ישראל וארצות הברית בשלושת אתרי הגרעין העיקריים של איראן.

הר המכוש, המכונה בפרסית "הר קולאנג", נמצא כקילומטר וחצי מדרום לנתנז, אחד ממתקני הגרעין המרכזיים של הרפובליקה האסלאמית. הרשת התת-קרקעית נחצבה לעומק של 90 עד 137 מטרים מתחת לשכבות סלע מוצק. מומחים מציינים שזה עמוק יותר אפילו ממתקן ההעשרה בפורדו, שכבר נחשב לאחד המבוצרים בעולם. בעומק כזה, גם הפצצות חודרות הבונקרים המתקדמות ביותר בארסנל האמריקני מתקשות להגיע.

ההיסטוריה של האתר מסבירה מדוע בחרה בו איראן. בשנת 2020 נפגע קשות המפעל האיראני העילי להרכבת צנטריפוגות בנתנז, ככל הנראה בפעולת חבלה. איראן החלה מיד בחפירת הרשת התת-קרקעית כתחליף מוגן. מאז, על פי דיווחי המכון למדע ולביטחון בינלאומי, נרשמה באתר פעילות עקבית ומתמשכת: תנועת משאיות, חיזוק מנהרות, והקמת מערך אבטחה חדש. גם רשת מנהרות ישנה יותר מ-2007, שאיראן אטמה בעבר, חזרה לפעילות.

דיוויד אולברייט, נשיא המכון למדע ולביטחון בינלאומי, לא מסתייג: "סביר שאיראן העבירה צנטריפוגות לתוך המנהרות." לדבריו, דפוסי הפעילות שנצפו באתר מתאימים להכנות לקליטת ציוד רגיש. המומחים מעריכים שהמתחם גדול דיו כדי להכיל לא רק אזורי אחסון וחדרי הרכבה, אלא גם מערכות חשמל, תשתיות תפעול, ואולי בעתיד גם חללי העשרה פעילים.

גורם צבאי ישראלי שהיה מעורב בתכנון התקיפות לא חוסך ביקורת עצמית: "יש עוד עבודה לעשות." לדבריו, התקיפות האוויריות של מלחמת יוני 2025 לא כיוונו מספיק למתקנים הקשורים ליכולת גרעינית צבאית, ומשתמע בבירור שהר המכוש נותר מחוץ למעגל התקיפות. ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה בינתיים לשכנע את הנשיא דונלד טראמפ לחדש תקיפות כוללות על איראן ולעכב עוד יותר את תוכניות הנשק של טהרן.

טראמפ כבר זיהה את האתר בשמו. בשבוע שעבר, בראיון לשדרן השמרן יו יואיט, אמר הנשיא כי הר המכוש הוא "מטרה אפשרית למתקפה גדולה ושמנה". זו הפעם הראשונה שהוא אמר זאת במפורש. הבית הלבן הפנה פניות תקשורת לאותם ראיונות ולא הוסיף פרטים. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לא הגיב.

איראן מתנהלת בסתר מוחלט. הרשויות בטהרן מונעות מפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לגשת למתקן, למרות שמנכ"ל הסוכנות רפאל גרוסי דרש הבהרות. גרוסי הזכיר כי כבר ב-2021 הודיעה איראן על "כוונתה לקיים פעילות גרעינית" באתר, אך מאז לא סיפקה כל מידע נוסף. טהרן טוענת רשמית שהאתר נועד לייצור ולהרכבת צנטריפוגות בלבד, ולא להעשרת אורניום. מי שיבדוק זאת, לא מורשה להיכנס.

נייט סוונסון, לשעבר מנהל המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית בממשל ביידן, מגדיר את הסיטואציה בדיוק: "פריצה חשאית היא התרחיש הגרוע ביותר. איננו יודעים מהן כוונותיה של איראן, אך העובדה שאיננו יכולים לאמת את האתר הזה מדגישה עד כמה בעייתי הסטטוס קוו." ואז הוסיף משהו פשוט: "אנחנו חייבים שסוכנות האנרגיה האטומית תבדוק את הדברים האלה."

שאלת מקור הצנטריפוגות נותרת פתוחה. לא ברור אם מדובר בצנטריפוגות שחולצו מהאתרים שנפגעו במלחמה, או בציוד רזרבי שהוחזק במקומות אחרים. איראן ייצרה עד כה כ-450 קילוגרם של אורניום מועשר ברמה של 60%, קרוב מאוד לרמה הנדרשת לנשק. גם אם ההעברה נועדה רק לשמר את הציוד הקיים, ולא לבנות מתקן העשרה חדש, הרי שמדובר בהכרזה לא רשמית: תוכנית הגרעין האיראנית לא נהרסה, היא רק זזה עמוק יותר לתוך ההר.

ככל שהעימות עם איראן מתמשך, המרחק בין שטח המלחמה לבין ליבת תוכנית הגרעין גדל. ישראל וארצות הברית יצטרכו להחליט בקרוב אם להסתפק בפגיעה באתרים הנגישים, או לנסות לחדור לעומק ההר שבו, לפי המודיעין הישראלי, מסתתר הציוד שאיראן הכי משקיעה במרדף אחריו.