עיתונאי מצרי הושעה ועומד בפני חקירה פלילית אחרי שראיין את גדעון לוי

איש התקשורת המצרי איהאב קאסם, מגיש תוכנית בערוץ "קהיר ואנשיה", הושעה מעבודתו ומועבר לחקירה פלילית לאחר שערך ריאיון עם העיתונאי הישראלי גדעון לוי. ההחלטה התקבלה בעקבות גל זעם שפרץ ברשתות החברתיות במצרים, שעות ספורות לאחר שהריאיון שודר.

הריאיון, שהתנהל בזום ונמשך כ-33 דקות, החל בנימה מפויסת. לוי סיפר על יותר מ-12 ביקורים שלו במצרים, שיבח את ביקורו של הנשיא אנוור סאדאת בירושלים ב-1977 ותיאר אותו כרגע של "התלהבות ושמחה" בישראל. אך הטון השתנה במהרה, ולוי עבר לביקורת חריפה על ישראל, על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על השר איתמר בן גביר ועל החברה הישראלית בכלל. לוי טען כי ישראל הפכה גזענית, לאומנית ואלימה יותר, דחה טענות היסטוריות יהודיות על הארץ והגן על הנרטיב הפלשתיני.

מה שהצית את הסערה לא הייתה הביקורת על ישראל אלא דווקא ההתייחסות לחצי האי סיני. לוי אמר כי הישראלים אינם רואים בסיני חלק ממצרים, אלא "חופים נפלאים שאינם שייכים לאף אחד". הוסיף כי הוא ממשיך לבקר בסיני בחופשיות יחסית, בעוד שבקהיר ובאלכסנדריה הוא חש סכנה כישראלי. הדברים עוררו תגובה ציבורית מיידית וחריפה.

שעות ספורות לאחר השידור, הסיר הערוץ את הריאיון מכל הפלטפורמות הדיגיטליות שלו "לבדיקה מחודשת". בהודעה רשמית ציין הערוץ כי הוא מכבד את דעות הצופים ואת ערכי החברה המצרית, וממשיך לפעול לפי "קריטריונים מקצועיים ועקרונות לאומיים מצריים". בו-זמנית פתחה אגודת העיתונות חקירה נגד קאסם, אסרה עליו להופיע בכל כלי התקשורת והעבירה אותו לחקירה פלילית בטענה שלא תיקן "הטעיות" שהופיעו בריאיון, במיוחד בנוגע לסיני.

הזעם ברשתות החברתיות המצריות, בפייסבוק ובטיקטוק, התמקד פחות בדברי לוי עצמו ויותר במגיש שנתן לו במה. הביקורת נבעה מעצם העובדה שישראלי קיבל פלטפורמה ישירה בתקשורת המצרית, גם אם הוא מבקר את ממשלתו. במצרים, מתן במה לישראלי, ולו הביקורתי ביותר, נתפס כ"נורמליזציה" עם ישראל, דבר שחלקים נרחבים בציבור ובתקשורת רואים בו פרובוקציה.

חשוב להבין את ההקשר: במצרים אין חופש עיתונות. אף שערוץ "קהיר ואנשיה" אינו שייך לממשלה, הוא פועל באישור המודיעין המצרי. המשטר מתיר ביקורת חריפה נגד ישראל בתקשורת, אך מתן במה ישירה לישראלי חורג מהקו המותר ועלול להיתפס כחריגה גם מצד גורמים במשטר עצמו, לא רק מצד הציבור. הדבר האחרון שהמשטר המצרי מעוניין בו הוא מחאות פנימיות בגלל נושא הנורמליזציה עם ישראל.

מסמך הריאיון שהוסר מכל פלטפורמות הערוץ הפך לנגיש בחלקו דרך הרשתות החברתיות, לאחר שמשתמשים שמרו עותקים ממנו לפני ההסרה. הסערה חושפת את הגבול הדק שבו פועלת התקשורת המצרית: מותר לצטט ישראלי ביקורתי נגד "הכיבוש", אסור לתת לו במה ישירה שהופכת אותו לדמות לגיטימית בשיח המצרי. לוי, שחשב כנראה שהוא מדבר עם קהל שמעריך את ביקורתו, גילה שדבריו על סיני מציגים אותו בעיני המצרים כ"ישראלי" לכל דבר, לא כבעל ברית.

נכון לפרסום כתבה זו, הריאיון עדיין מוסר מכל פלטפורמות הערוץ, החקירה נגד קאסם נמשכת, והסערה ברשתות החברתיות המצריות טרם שככה.