זה לא היה מתוכנן. ימים ספורים של הפגנות נרחבות ברחבי אוקראינה, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נכנע. הוא פיטר את מפקד הכוחות המזוינים, הגנרל אולכסנדר סירסקי, ומינה במקומו את מיכאילו דרפאטי.
וולודימיר זלנסקיצילום: וולודימיר זלנסקיהמחאות לא פרצו על סירסקי עצמו. הן פרצו בגלל מה שקרה לפניו: זלנסקי הדיח את שר ההגנה הפופולרי, שהיה צעיר, נאהב על הציבור, ומי שהתעמת גלויות עם סירסקי על השאלה הכי בוערת שיש לאוקראינה כרגע, כיצד בדיוק להדוף את הפלישה הרוסית. כשהנשיא בחר בצד של הרמטכ"ל על פני שר ההגנה, הרחוב יצא נגדו.
ההפגנות התרחבו מיום ליום. מספר המפגינים עלה, הלחץ גבר, והמטה הכללי של הצבא ומפלגת השלטון נאלצו להגיב. בסופו של דבר, זלנסקי עשה את מה שנראה כמו שינוי כיוון חד: הוא לא החזיר את שר ההגנה, אבל הוא הוציא את סירסקי.
סירסקי, שכיהן כרמטכ"ל בתקופה אחת מהקשות שידעה אוקראינה, היה אחראי על ההגנה בחזיתות רבות, ובהן האזור סביב חרסון, שם ניהל הצבא האוקראיני מאבקים עיקשים מול הכוחות הרוסיים. כהונתו הסתיימה על רקע המאבק הפנימי בין הדרג הצבאי לדרג המדיני על האסטרטגיה.
השאלה שנותרת פתוחה היא לא מי יחליף מי, אלא מה היא בעצם המדיניות. הסכסוך בין שר ההגנה לבין סירסקי לא היה אישי בלבד. הוא שיקף מחלוקת אמיתית ועמוקה על כיוון המלחמה. עכשיו, כשסירסקי בחוץ ודרפאטי בפנים, עדיין לא ברור אם שינוי האנשים ישנה גם את הגישה.
מינויו של מיכאילו דרפאטי מגיע בנקודה רגישה. אוקראינה נמצאת תחת לחץ מתמשך בחזית המזרחית, הסיוע הצבאי המערבי ממשיך להיות נושא לוויכוח פוליטי, ועכשיו גם הצמרת הצבאית עוברת תחלופה. זה לא הרגע שבו רוצים לבצע שינויי מפתח.
זלנסקי, שנאלץ להוכיח שוב ושוב שהוא מחזיק בציבור מאחוריו, קיבל החלטה שמפרשים אותה כנסיגה. הוא עמד מאחורי סירסקי כשהציבור יצא נגד פיטורי שר ההגנה, ואז, כשהלחץ גבר, שינה כיוון. האם זה סימן של מנהיגות קשובה או של היסוס - תלוי את מי שואלים.
בשלב זה טרם התפרסמה תגובה רשמית מפורטת מצד סירסקי עצמו. ההמשך ייקבע במידה רבה לפי האופן שבו דרפאטי ינהל את הצבא האוקראיני בשבועות הקרובים, ועד כמה תצליח הנהגת זלנסקי לשקם את האמון הציבורי שהתערער.
זלנסקי הוכיח שהוא מגיב ללחץ הרחוב, אבל השאלות האמיתיות על כיוון המלחמה עדיין ממתינות לתשובות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה