סמוטריץ' לנתניהו: להרוס כפרים פלסטיניים ולהקים יישוב חדש

השר בצלאל סמוטריץ' מעלה את הטונים ומציג דרישות קיצוניות לשינוי המציאות הביטחונית והאזרחית ביהודה ושומרון. בדרכו לדיון הביטחוני המיוחד שנערך בעקבות הפיגוע האחרון באזור, הבהיר שר האוצר והשר במשרד הביטחון כי התגובה הישראלית צריכה להיות קשה, חד-משמעית וכזו שתשנה את פני השטח באופן בלתי הפיך. סמוטריץ' פנה ישירות אל ראש הממשלה בנימין נתניהו והציב דרישות ברורות שמחברות בין ענישה סביבתית קשה לבין הרחבת האחיזה הטריטוריאלית של ישראל באזור שבו אירע הפיגוע.

Benyamin Netanyahu (2016-04-21)צילום: בנימין נתניהו

במרכז דרישותיו של השר עומדת קריאה לפעולה צבאית נרחבת ואגרסיבית נגד שלושה כפרים פלסטיניים מרכזיים באזור השומרון. סמוטריץ' הצהיר כי הכפרים תל, עיראק בורין ובית פוריק צריכים לשלם מחיר כבד על חלקם או על קרבתם לתשתיות הטרור שהוציאו לפועל את הפיגוע האחרון. לדבריו, הכפרים הללו צריכים להיראות כמו מחנות הפליטים בשכם ובטול כרם, שם צה"ל פועל באופן קבוע להריסת תשתיות, הפיכת כבישים במסגרת חיפוש מטענים ופגיעה קשה במרקם החיים האזרחי כחלק מהמאבק בטרור.

לצד הצעדים הצבאיים וההרתעתיים נגד האוכלוסייה הפלסטינית, סמוטריץ' מציג דרישה למהלך מדיני וטריטוריאלי חסר תקדים במרחב השומרון. הוא דורש מראש הממשלה בנימין נתניהו להורות באופן מיידי על הקמת יישוב ישראלי חדש במוצב סלע, השוכן סמוך מאוד למקום שבו התרחש הפיגוע. כדי לאפשר את הקמת היישוב החדש מבחינה חוקית, תכנונית ומנהלתית, השר דורש לבצע שינוי גבולות רשמי, שיעביר את כל המרחב של המוצב והסביבה שלו משטח B, שבו לרשות הפלסטינית יש סמכויות אזרחיות, לשטח C, שנמצא תחת שליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה.

הדרישה להעברת שטחים מקטגוריה B לקטגוריה C מהווה חציית קו אדום משמעותית מבחינת ההסכמים המדיניים ההיסטוריים שנחתמו לאורך השנים, ועלולה לעורר סערה בינלאומית חסרת תקדים. מאז החתימה על הסכמי אוסלו בשנות התשעים, חלוקת השטחים ביהודה ושומרון נשמרה ברובה, ושינוי חד-צדדי של הגדרת השטח על ידי ממשלת ישראל נתפס בעיני הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד בעיני הממשל האמריקני ומדינות אירופה, כצעד של סיפוח בפועל. עבור סמוטריץ' ותומכיו בימין, לעומת זאת, מדובר בתגובה ציונית ראויה שמבהירה לפלסטינים כי לטרור יש מחיר טריטוריאלי כבד וכי כל פיגוע יוביל להרחבת מפעל ההתיישבות.

הכפרים שאותם הזכיר השר בנאומו, תל, עיראק בורין ובית פוריק, שוכנים בטבעת שמקיפה את העיר שכם ואת הר ברכה. באזורים ההרריים האלה החיכוך בין התושבים הפלסטינים לבין המתנחלים וכוחות הביטחון הישראליים הוא חלק מהשגרה היומיומית הקשה. ההצעה להפוך את הכפרים הללו למרחבי לחימה הרוסים ותחת סגר ממושך, בדומה למחנות הפליטים הגדולים בצפון השומרון, משקפת תפיסת עולם ביטחונית הדוגלת בהרתעה אגרסיבית שאינה מבחינה בין פעילי הטרור לבין הסביבה האזרחית שבה הם חיים, מתוך הנחה שרק לחץ סביבתי כבד יגרום לאוכלוסייה המקומית להוקיע את פעילי הטרור מתוכה.

במערכת הביטחון, לעומת זאת, מביעים דאגה עמוקה מפני ההצהרות הללו ומפני הניסיונות של גורמים פוליטיים לתרגם אירועים ביטחוניים קשים לקביעת עובדות בלתי הפיכות בשטח. גורמים צבאיים מזהירים כי צעדים של ענישה קולקטיבית רחבה, לצד שינוי הסטטוס של שטחים אזרחיים פלסטיניים, עלולים להוביל להתלקחות רחבה ולתסיסה אלימה בקרב אוכלוסייה שעד כה נותרה מחוץ למעגל הלחימה הישיר. לדבריהם, הפיכת כפרים שקטים יחסית למחנות פליטים הרוסים ומכתרים רק תביא להרחבת מעגל השנאה ותקשה על צה"ל לשמור על היציבות הביטחונית הרעועה ממילא ביהודה ושומרון.

מן העבר השני, בסביבתו של השר סמוטריץ' מתעקשים כי הגישה המתונה של מערכת הביטחון נכשלה לחלוטין ושמירה על המצב הקיים רק מזמינה פיגועים נוספים ונפגעים ישראלים רבים. שר האוצר מוביל קו אידיאולוגי ברור לפיו ביטחון אמיתי משיגים רק באמצעות הפגנת ריבונות מוחלטת והרחבת ההתיישבות היהודית, ולא באמצעות מחוות אזרחיות או ניסיונות להרגיע את השטח בכל מחיר. המחלוקת העמוקה הזו, שמתנהלת כעת ישירות סביב שולחן הדיונים הביטחוני, עשויה לעצב מחדש לא רק את אופי התגובה המיידית של ישראל לפיגוע, אלא את העתיד המדיני והטריטוריאלי של אזור השומרון כולו בשנים הקרובות.

המפגש הקרוב בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר בצלאל סמוטריץ' בקבינט הביטחוני צפוי להיות מתוח במיוחד, כאשר ברקע מרחפים לחצים בינלאומיים כבדים מחד, ודרישות הולכות וגוברות מצד ההנהגה ההתיישבותית לפעול ביד קשה מאידך. ההחלטה שתתקבל בסופו של דבר תבהיר לאן פניה של הממשלה מועדות בהתמודדות עם גל הטרור הנוכחי.