נפרדים ממר טלוויזיה: חיים יבין הובא למנוחות בגיל 93

העיתונאי ואיש הטלוויזיה חיים יבין הובא היום למנוחות בבית העלמין בגבעת השלושה. יבין, שהיה הדמות המזוהה ביותר עם ראשית השידור הציבורי בישראל וזכה לכינוי מר טלוויזיה, הלך לעולמו בגיל 93. כ-200 בני אדם הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון בבית העלמין, ובהם בני משפחתו, חברים קרובים, אנשי ציבור ורבים מעמיתיו לעבודה לאורך השנים.

בטקס ההלוויה השתתפו נציגים בולטים מדור המייסדים של הטלוויזיה הישראלית, שעבדו לצדו של יבין עשרות שנים. בין המשתתפים שהגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה היו רפי גינת, ירון לונדון וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. הנוכחים נפרדו מהאיש שהוביל את השידורים המרכזיים במדינה במשך כארבעה עשורים.

בנו של חיים יבין, הסופר יונתן יבין, ספד לו בטקס בדברים מרגשים. יונתן יבין דיבר על האופן שבו אביו חיבר בין כל חלקי החברה הישראלית. הוא ציין כי מכל הקשת הפוליטית, מכל שבטי ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, כולם הצליחו להסכים על משהו אחד: יסוד מהותי נלקח היום מהישראליות עצמה.

הבן שיתף גם בתחושות האישיות שליוו אותו לאורך השנים לצדו של האב המפורסם במדינה. הוא סיפר כי מעולם לא התרגל למעמד של הבן של, ולעשרות העיניים שננעצו בהם בכל פעם שיצאו יחד מהבית. הוא פנה לאביו המנוח ואמר כי הוא היה האבא של כולם, אבל בסופו של דבר הוא היה פשוט אבא שלו.

חיים יבין נחשב למקיסר של מהדורות החדשות בישראל והיה ממקימי הערוץ הראשון. ב-23 ביולי 1968 הוא נכנס להיסטוריה כאשר הגיש את מהדורת החדשות הראשונה ששודרה אי פעם בטלוויזיה בישראל, מהדורת מבט לחדשות. המהדורה הראשונה ההיא עסקה באירוע הדרמטי של חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה.

מאז אותו שידור ראשון ובמשך כארבעה עשורים, שימש יבין כמגיש המרכזי של מהדורת החדשות בערוץ הראשון, תפקיד שבו החזיק עד לפרישתו בשנת 2008. לצד ההגשה, הוא פעל מאחורי הקלעים כעורך של מבט ושל תוכנית התחקירים מבט שני. הוא הוביל עשרות משדרי בחירות מורכבים, ובין השנים 1986 ל-1990 כיהן בתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית.

לאורך הקריירה הארוכה שלו יבין ביים וערך סרטי תעודה, ועסק כמעט בכל תחומי התקשורת בישראל, כולל ברדיו, בכתיבה ובהפקה. על פועלו הענף ותרומתו הייחודית לעיצוב פניה של התקשורת הישראלית, הוא קיבל את פרס ישראל. מותו מסמן את סיומו של עידן שלם בתולדות התקשורת והחברה בישראל.