הנשיא טראמפ מקפיא במפתיע את הרחבת המערכה באיראן

הנשיא האמריקני דונלד טראמפ קיבל החלטה דרמטית לעצור ולעת עתה להקפיא לחלוטין את כל התוכניות המבצעיות שנועדו להביא להסלמה משמעותית במערכה הצבאית שמנהלת ארצות הברית נגד איראן. הצעד המפתיע הזה התקבל באופן סופי לאחר דיון מתוח במיוחד שקיים הנשיא ביום שישי האחרון עם יועציו הביטחוניים הבכירים ביותר וחברי הקבינט בוושינגטון, שבו הוצגו בפניו ההשלכות האפשריות והמסוכנות של פתיחה במערכה כזו בעת הנוכחית. דיון החירום בבית הלבן עסק גם בשאלה האם להסלים את המתקפות הצבאיות נגד איראן ולהגיב בעוצמה בעקבות האיום על חייו של הנשיא, לאחר שטראמפ ניצל מניסיון חיסול איראני בשמי טורקיה, שבמהלכו מטוסו הוחלף בחשאי.

בישראל נרשמה דריכות שיא לקראת האפשרות של מתקפה אמריקנית רחבת היקף, שהייתה גוררת כמעט בוודאות תגובה איראנית קשה לעבר שטח המדינה והצטרפות ישראלית מיידית ללחימה. הקבינט המצומצם התכנס אמש לדיון חירום מיוחד שנמשך חמש שעות רצופות, בצל החשש מהסלמה אזורית כוללת. רק לאחר שהתברר כי הנשיא טראמפ בחר שלא לתקוף בסוף השבוע אלא להעדיף בשלב זה מגעים דיפלומטיים, הוסרה רמת הכוננות המיידית בישראל.

טראמפ החליט שלא להרחיב משמעותית את המערכה לאחר הדיונים, חרף חומרת האיום וההשלכות האפשריות של הסלמה. בין החששות המרכזיים שהוצגו בפניו היו פריצת מלחמה אזורית כוללת, פגיעה קשה בבעלות הברית במפרץ, החרפת משבר האנרגיה העולמי, קריסת שווקים פיננסיים ויצירת גלי פליטים המוניים.

Donald Trump at Aston, PA September 13th (a)צילום: דונלד טראמפ

לפי המידע המודיעיני שנחשף, גורמים פרו-איראניים תכננו להפיל את מטוסו של טראמפ בעת ששב מפסגת נאט"ו. האיום המיידי אילץ את אנשי אבטחת הנשיא להחליף במפתיע את מטוסו בעת שעזב את טורקיה החודש, מחשש שכוחות שלוחים של איראן יפגעו בו ובמטוס הנשיאותי אייר פורס 1.

במהלך הדיון הגורלי בבית הלבן הציגו ראשי מערכת הביטחון האמריקנית תמונת מצב מדאיגה ביותר בנוגע לכשירות המבצעית של כוחות הצבא הפרוסים במרחב. העובדה המרכזית שהובילה לשינוי המדיניות המיידי היא החשש הכבד מפני הידלדלות מהירה ומסוכנת של מלאי מיירטי הפטריוט ואמצעי הגנה אווירית מתקדמים אחרים שברשות הצבא האמריקני במזרח התיכון, אשר אמורים לספק מטריה אווירית לכוחות ולבעלות הברית באזור.

יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, היה הגורם המרכזי שהוביל את הקו התקיף נגד יציאה למבצע צבאי רחב בעיתוי הנוכחי. הגנרל קיין הציג נתונים מפורטים והזהיר באופן חד-משמעי בשיחות הפנימיות כי חידוש של פעילות לחימה בהיקף נרחב מול המשטר בטהראן עלול לרוקן כמעט לחלוטין את מלאי המיירטים שעומד כעת לרשות פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית, ובכך להשאיר את הבסיסים האמריקניים חשופים לחלוטין לאיומים מהאוויר.

ברקע הדברים עמד החשש המרכזי של ראשי הצבא מפני המלאי הדליל של מיירטי הפטריוט והתחמושת האווירית שנותרו באזור פיקוד המרכז, נתון שהשפיע באופן מכריע על קבלת ההחלטה בקבינט. החששות הללו התחדדו במיוחד לאור לקחי האירוע הקודם בירדן שבו נהרגו שלושה חיילים אמריקנים, וכן מהחשש המוחשי כי ללא הגנה אווירית מספקת ייפגעו קשות בעלות הברית של ארצות הברית במפרץ ומתקני אנרגיה אסטרטגיים חיוניים באזור.

הגנרל קיין הבהיר לנשיא טראמפ וליתר הנוכחים בחדר כי למרות שהצבא האמריקני מחזיק ביכולת המבצעית הנדרשת כדי לחדש ולנהל מערכה צבאית עצומה נגד מטרות איראניות, מדובר בהימור מסוכן שיפגע קשות במוכנות הגלובלית של ארצות הברית. לפי עמדת יו"ר המטות המשולבים, השימוש המאסיבי במערכות ההגנה האווירית הנדרשות כדי לבלום תגובה איראנית פוטנציאלית יותיר את המחסנים האסטרטגיים של המדינה מרוקנים מנשק חיוני למשך זמן ממושך.

למרות הקפאת התקיפה האווירית, בוושינגטון בוחנים במקביל תוכנית חלופית נועזת ומורכבת במיוחד: מבצע קרקעי רחב ממדים להשתלטות פיזית על מלאי האורניום המועשר של איראן מתוך מתקני הגרעין שלה. על פי תוכנית זו, אלפי לוחמי קומנדו ויחידות עילית אמריקניות, ובהן צוות 6 של "אריות הים" וגדוד הריינג'רים ה-2, יחדרו לעומק איראן, יאבטחו את המתחמים וינטרלו איומים, בזמן שיחידות טכנולוגיות ייעודיות יפנו את החומר הגרעיני מהמדינה.

מעבר לשיקול המבצעי הצר של מחסור במיירטי פטריוט, יועצי הממשל הבכירים הציגו לטראמפ שורה של איומים אסטרטגיים וכלכליים רחבי היקף. החשש המרכזי במערכת הביטחון הוא שהרחבת המערכה הצבאית תוביל במהירות חסרת תקדים למלחמה אזורית כוללת. מלחמה כזו, כך הוסבר לנשיא, תמשוך לתוך הלחימה באופן ישיר את בעלות הברית החשובות של וושינגטון באזור המפרץ, שעלולות לספוג מכות קשות ומדממות שיערערו את היציבות הפנימית בהן.

בנוסף לכך, היועצים הכלכליים בקבינט הציגו תחזיות קודרות בנוגע להשפעה המיידית של עימות כזה על השווקים העולמיים. על פי הנתונים שהוצגו בדיון, פגיעה במתקני אנרגיה או חסימת נתיבי שיט מרכזיים במזרח התיכון כתוצאה מהלחימה יובילו להחרפה קשה של משבר האנרגיה העולמי. מצב זה יביא לזינוק דרמטי ובלתי נשלט במחירי הדלק והנפט ברחבי העולם, דבר שישפיע באופן ישיר על הכלכלה האמריקנית הביתית.

היבט חמור נוסף שעלה על השולחן במהלך הדיונים הממושכים ביום שישי נוגע להשלכות ההומניטריות של הלחימה. בכירי הממשל הביעו דאגה עמוקה מכך שהסלמה רחבת היקף מול איראן והארגונים השותפים לה באזור תוביל ליצירת גלי פליטים המוניים שיברחו מאזורי הקרבות. פליטים אלה צפויים להציף את המדינות השכנות במזרח התיכון ובאירופה, ולייצר משבר הומניטרי חריף שידרוש משאבים בינלאומיים עצומים להתמודדות עמו.

נוכח האזהרות המפורטות הללו של ראשי הצבא ויועצי המדיניות, קיבל הנשיא טראמפ את ההחלטה לעצור את המהלך המתוכנן ולשמור על המצב הקיים לעת עתה. הממשל בוושינגטון ייאלץ כעת לבחון מחדש את אסטרטגיית הפעולה שלו מול איראן, תוך מתן קדימות לפתרון בעיית המחסור החמור באמצעי ההגנה האווירית והמיירטים של פיקוד המרכז, לפני שתוכל לעלות שוב על הפרק אפשרות של פעולה צבאית יזומה ורחבה באזור. החלטה זו משקפת את הפער המורכב שבין הרצון להגיב על ניסיון הפגיעה האישי בנשיא לבין המציאות הצבאית המוגבלת בשטח, שמכתיבה זהירות ומניעת הידרדרות למלחמה כוללת.