טראמפ שוקל לתקוף אתרי גרעין תת-קרקעיים באיראן

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוקל לבצע תקיפה צבאית נרחבת ומאסיבית נגד יעדי גרעין סודיים ושרידים של תוכנית הגרעין באיראן. המהלך המתוכנן מגיע על רקע הערכות של גורמי מודיעין ומומחי ביטחון כי איראן פועלת בחודשים האחרונים לשקם בסתר את יכולותיה הגרעיניות. המאמצים האיראניים מתרכזים באתרי בונקר עמוקים ביותר מתחת לפני האדמה, המציבים אתגר מבצעי וטכנולוגי חסר תקדים עבור כוחות התקיפה.

Donald Trump (8567813820) (2)צילום: דונלד טראמפ

תשתיות הגרעין האיראניות ספגו פגיעות קשות ביותר במהלך סדרת תקיפות אמריקאיות וישראליות שנערכו ביוני 2025. תקיפות אלו, שהגיעו לשיאן במבצע הצבאי "עם כלביא", שיתקו את עיקר יכולות העשרת האורניום המוצהרות של טהרן במתקנים המוכרים בפורדו ובנתנז, ואף הביאו להטמנת מאגרי האורניום המועשר שהיו תחת פיקוח. למרות הפגיעה הקשה, הלחימה המתמשכת מאז יוני 2025 יצרה עבור המשטר בטהרן חלון הזדמנויות לניסיונות שיקום חשאיים של רכיבי מפתח בתוכנית, תוך שימוש במנהרות ובמתחמים מוגנים עמוק באדמה.

במוקד התוכניות המבצעיות של ארצות הברית עומד מתקן פיקאקס, המוכר באיראן בשם הר קולנג, השוכן בסמוך למתחם העשרת האורניום המרכזי בנתנז. המתקן נבנה כבונקר מחתרתי חדש שנועד להרכבת צנטריפוגות, לאחר שמתקן קודם על פני השטח נהרס בפיצוץ בשנת 2020. לפי ניתוח של צילומי לוויין שביצע המכון למדע ולביטחון בינלאומי, באתר מתקיימת פעילות רציפה וקבועה זה כ-15 חודשים, הכוללת תנועה ערה של משאיות, עבודות לחיזוק מנהרות והקמת מערך אבטחה היקפי חדש.

הערכות המודיעין הישראלי מעלות כי איראן העבירה אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום אל תוך המנהרות העמוקות של מתקן פיקאקס במהלך הסתיו האחרון, בעקבות עימות צבאי שנמשך 12 ימים. מומחי ביטחון מעריכים כי המתקן משתרע לעומק של 300 עד 450 רגל (כ-90 עד 135 מטרים) מתחת לסלעי גרניט מוצקים. עומק זה מקשה על השמדת האתר באופן מוחלט, גם באמצעות שימוש בפצצות חודרות הבונקרים המתקדמות והכבדות ביותר שנמצאות כיום בשימוש מבצעי של חיל האוויר האמריקאי.

נוכח הקושי המבצעי להשמיד את הבונקר עצמו, אחת האפשרויות המרכזיות הנשקלות בוושינגטון היא תקיפה ממוקדת של פתחי הכניסה למנהרות ופירי האוורור, במטרה לחסום את הגישה אליהם ולנטרל את היכולת להשתמש במתקן. מנגד, האפשרות של מבצעים קרקעיים מיוחדים לחבלה בתוך המנהרות נחשבת לרמת סיכון גבוהה ביותר עבור הכוחות המבצעים. החוקר בהנאם בן טאלבלי מקרן הגנת הדמוקרטיה ציין כי בעוד שארצות הברית הצליחה לעצור את העשרת האורניום במתקנים המוצהרים, מתקן פיקאקס הופך לחיוני ביותר עבור מאמצי השיקום החשאיים של איראן ככל שחולף הזמן.

אתר נוסף שנמצא על כוונת התקיפה האמריקאית הוא מתחם טאלעג'אן 2, הממוקם בתוך המתקן הצבאי הרחב בפרצ'ין, דרומית-מזרחית לבירה טהרן. האתר נפגע באופן קשה בתקיפה ישראלית באוקטובר 2024 ושוב בחודש מרץ 2025, עקב קשר ישיר של המתחם לפיתוח מטעני נפץ הודפים הדרושים להפעלת פיצוץ גרעיני. חוקרת הביטחון אנדראה סטריק מקרן הגנת הדמוקרטיה מעריכה כי חדר ניסויים ספציפי לבחינת מטעני הנפץ הללו שרד את התקיפות הקודמות, וכעת מתבצעות במקום עבודות שיקום מחתרתיות.

רשימת היעדים הפוטנציאליים של ממשל טראמפ כוללת גם את מתקן פורדו להעשרת דלק, הקבור תחת כ-300 רגל של אדמה וסלע. המתקן ספג פגיעות קשות בעבר כאשר שישה מפציצי B-2 אמריקאיים הטילו פצצות כבדות על פירי האוורור שלו, אך מבני התמיכה החיצוניים שעל פני השטח עשויים להוות יעד לתקיפה מחודשת. בנוסף נשקלות תקיפות נגד מתחם המחקר הגרעיני המרכזי באספהאן כדי לחסום את הגישה למערכות המנהרות שלו, לצד פגיעה באתרים נוספים בנתנז ששרדו את גלי התקיפה הקודמים.

תקיפה אמריקאית נוספת בעת הזו מוגדרת על ידי גורמי מקצוע כניסיון ממוקד למנוע מאיראן את היכולת לשקם את תשתיותיה ולפרוץ אל עבר פצצה גרעינית בהמשך.