הקבינט אישר את הכנסת מועצת השלום לעזה בניגוד לעמדת בן גביר

דרמה פוליטית וביטחונית חסרת תקדים התחוללה בלילה האחרון מאחורי הדלתות הסגורות של ישיבת הממשלה. חברי הקבינט המדיני-ביטחוני אישרו רשמית את המהלך המפתיע להכניס את מועצת השלום אל תוך שטחי רצועת עזה. מדובר בהחלטה דרמטית במיוחד שנועדה להניע פיילוט ראשוני ורחב היקף להשבת שירותים אזרחיים בסיסיים, חלוקת סיוע הומניטרי והקמת תשתיות זמניות באזורים שונים ברצועה שאינם נמצאים תחת שליטת ארגון הטרור חמאס.

התוכנית החדשה שיוצאת לדרך צפויה להתחיל בשלב הראשון באזור רפיח שבדרום הרצועה. במסגרת שלב הפיילוט, יוקמו בשטח מבנים זמניים מיוחדים שישמשו למגורי תושבי עזה שנותרו ללא קורת גג. השרים הדגישו כי המהלך לא יעבור ללא פיקוח הדוק, וכל פלסטיני שיבקש להתגורר במתחמים החדשים ייאלץ לעבור הליך סינון ביטחוני קפדני ביותר מצד גורמי הביטחון של ישראל, וזאת במטרה לוודא כי אינו משתייך לחמאס.

בנוסף לכך, נקבע כי את הניהול האזרחי בשטח תוביל ממשלת הטכנוקרטים הפלסטינית, שתהיה אחראית על תפעול המערכות האזרחיות ועל הניהול השוטף של חיי התושבים באזורי הפיילוט, וזאת בתיאום ובגיבוי ביטחוני של כוח הייצוב הבינלאומי שיפעל באזור.

ההחלטה הדרמטית הזו לא נולדה בחלל הריק. ראש הממשלה נתניהו קיים בשבוע שעבר פגישה מכרעת וחשאית בנושא זה עם הנציג העליון של מועצת השלום ניקולאי מלאדנוב, ועם יועצו הקרוב של הנשיא האמריקני לשעבר אריה לייטסטון. בפגישה זו גובשו העקרונות המרכזיים של התוכנית, שהוצגה כעת לאישור שרי הקבינט המדיני-ביטחוני ועוררה סערה פוליטית עצומה בין חברי הממשלה השונים שהתקשו להגיע להסכמות.

התוכנית החדשה מבוססת על יוזמת השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהוצגה בתחילת השנה. המיזם, שצפוי לצאת לדרך בשבועות הקרובים ברפיח, יכלול גם חידוש של אספקת המים והחשמל וכן אישור להכניס כוח ייצוב בינלאומי שייתן גיבוי ביטחוני לפעילות האזרחית בשטח.

במסגרת אישור התוכנית, הקבינט אישר מתן חסינות משפטית לכוח הייצוב הבינלאומי בעזה, תחת חוק חסינויות לארגונים בינלאומיים. השרים קבעו כי הכוח יפעל רק מעבר לקו הצהוב, ללא כל נסיגה של כוחות צה"ל מצירים ומאזורי שליטה בשטח. בנוסף, לישראל תהיה זכות וטו מלאה על זהות המדינות המשתתפות בכוח, כאשר בשלב הראשון צפויים להגיע כ-200 נציגים ממדינות ידידותיות, כדוגמת מרוקו.

הדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לווה בחילופי האשמות חריפים ובמחלוקות קשות בין השרים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר החליט להצביע נגד ההחלטה והביע התנגדות נחרצת למהלך כולו. בן גביר טען בתוקף במהלך הדיון כי חמאס לא עמד מעולם במחויבות שלו לפרז את הרצועה ולהתפרק מנשקו, ולכן גם מדינת ישראל אינה מחויבת לשום הסכם בנושא זה. השר הוסיף כי הוא התנגד לתוכנית עשרים הנקודות עוד מתחילתה, והצהיר כי הפתרון האמיתי היחיד למצב בעזה הוא עידוד הגירה מרצון של התושבים. בן גביר היה השר היחיד שהצביע נגד ההחלטה בקבינט.

איתמר בן גבירצילום: איתמר בן גביר

מנגד, שר האוצר בצלאל סמוטריץ הפתיע רבים כאשר בחר לתמוך בתוכנית והצביע בעדה לצד שר החוץ גדעון סער. שר החוץ גדעון סער הסביר את תמיכתו בתוכנית בכך שיש לתת הזדמנות ליוזמה הבינלאומית, למרות החששות הברורים. סער אמר במהלך הישיבה כי יייתכן מאוד שלא נצליח, אך אנחנו לא צריכים להיות אלו שהורסים את התוכנית הזו ומכשילים אותה מראש בפני הקהילה הבינלאומית.

Gideon Saar D1139-119 (cropped)צילום: גדעון סער

שרים נוספים הביעו דאגה עמוקה מההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה. השר לשיקום הצפון והדרום זאב אלקין הזכיר לחברי הקבינט המדיני-ביטחוני את ההחלטות הקודמות שהתקבלו. אלקין הבהיר כי הממשלה כבר הכריעה בעבר בנושא זה, וקבעה באופן חד-משמעי כי כוחות בינלאומיים יוכנסו לשטחי רצועת עזה רק במידה ויושגו הסכמות שיביאו לשחרורם של החטופים הישראלים המוחזקים ברצועה. אלקין הוסיף ותמך בעמדה זו כשהזכיר את ההסכמות הקודמות: "הכרענו בזה כבר בזמנו, וקבענו שאם ישחררו חטופים - נביא כוחות בינלאומיים לעזה".

השרה אורית סטרוק מתחה אף היא ביקורת נוקבת על המהלך, על אף הניסיונות להציגו כהישג דיפלומטי. סטרוק ציינה כי הדבר היחיד הטוב ביוזמה הוא הקונצנזוס הבינלאומי הרחב שנבנה סביבה, אך מנגד היא הייתה מודאגת כי הגורמים הבינלאומיים התחייבו בעבר לעמוד בתנאים שונים ולא עמדו בהם. השרה התריעה בחריפות ואמרה לחברי הקבינט כי אם עזה החדשה תוקם במסגרת התוכנית הנוכחית, הדבר עלול להירשם לדיראון עולם בהיסטוריה של מדינת ישראל. סטרוק הוסיפה ואמרה: "הדבר היחיד הטוב כאן זה הקונצנזוס הבינלאומי, אבל מצד שני הם התחייבו ולא עמדו בדברים שלהם. אם עזה החדשה תוקם זה יהיה לדיראון עולם".

למרות ההתנגדויות הקולניות והחששות הכבדים שהעלו השרים, ההחלטה אושרה ברוב קולות בקבינט המדיני-ביטחוני, מה שמסמן את תחילתו של שלב חדש ויוצא דופן בניהול הרצועה האזרחית. מערכת הביטחון תידרש כעת ליישם את תוכנית הסינון הביטחוני הקפדנית עבור התושבים הפלסטינים, בעוד שבצד המדיני ימשיכו לעקוב מקרוב אחר התנהלותה של מועצת השלום בשטח רפיח ואחר תגובות העולם למהלך השנוי במחלוקת.