בג"ץ סירב להקפיא את חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה

בית המשפט העליון דחה את הבקשה להוציא צו על תנאי או צו ביניים נגד תיקון חוק זכויות הסטודנט, המאפשר למוסדות להשכלה גבוהה להפעיל מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים. המשמעות של החלטת בג"ץ היא שהחוק החדש נשאר בתוקף בשלב זה, והמוסדות האקדמיים יכולים להמשיך להגיש בקשות למועצה להשכלה גבוהה לפתיחת מסלולים נפרדים לתואר שני ושלישי.

השופטים קבעו בהחלטתם כי בשלב הנוכחי אין מקום להקפיא את החוק או להוציא צו על תנאי. בית המשפט הורה למשיבים, ובהם נציגי המדינה, להגיש תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 17 בספטמבר 2026. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישה פרופ' יופי תירוש יחד עם עותרים נוספים, אשר ביקשו לחייב את המדינה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק.

התיקון לחוק, אשר אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 52 חברי כנסת מול 43 מתנגדים, מאפשר לקיים לימודים נפרדים לגברים ולנשים גם בתארים מתקדמים, מעבר למסלולי התואר הראשון שהיו מותרים בהפרדה עד כה. על פי לשון החוק, ההפרדה המגדרית תותר אך ורק בתוך כיתות הלימוד ועבור סטודנטים המעוניינים בכך באופן וולונטרי, בעוד שכל שאר המרחבים בקמפוסים האקדמיים יישארו משותפים.

יוזמת התיקון לחוק, חברת הכנסת לימור סון הר מלך מסיעת עוצמה יהודית, בירכה על החלטת בית המשפט העליון. "החלטת בג"ץ שלא להוציא צו על תנאי היא ההחלטה המובנת מאליה והמתבקשת", מסרה חברת הכנסת סון הר מלך בעקבות החלטת השופטים. היא הוסיפה כי החוק עבר הליך חקיקה מלא בכנסת במטרה להרחיב את חופש הבחירה ולהנגיש את ההשכלה הגבוהה לקבוצות אוכלוסייה שעד כה לא השתלבו בה במידה מספקת.

בדבריה התייחסה חברת הכנסת סון הר מלך למניעי העותרים נגד החוק החדש. "אפשר להבין את חששן של העותרות מכך שהשכלה גבוהה נגישה יותר תאפשר גם לנשים ולגברים שאינם שותפים להשקפת עולמן לשבת סביב שולחנות קבלת ההחלטות באקדמיה, במערכת הציבורית ובמוקדי ההשפעה", מסרה יוזמת החוק. היא הוסיפה כי החשש הזה אינו יכול להצדיק הדרת אלפי ישראלים מהאקדמיה, וקראה למוסדות להגיש מיד בקשות למל"ג לפתיחת מסלולים נפרדים.

התיקון הנוכחי נועד לעקוף פסיקה קודמת של בג"ץ, אשר הגבילה את האפשרות להפרדה מגדרית בלימודים אקדמיים לתואר ראשון בלבד, וקבעה כי אין להמשיך את ההפרדה בתארים מתקדמים. החוק החדש מחזיר את סמכות ההכרעה בנושא למחוקק ולמוסדות האקדמיים עצמם, המעוניינים למשוך קהלים חדשים מקרב החברה החרדית והדתית המקפידה על הפרדה מגדרית בלימודים.

נתוני המועצה להשכלה גבוהה מראים כי קיים קשר ישיר בין קיום מסגרות נפרדות לבין שיעורי ההשתלבות של סטודנטים מהמגזר החרדי באקדמיה. על פי נתוני המל"ג, 42% מהסטודנטים החרדים הצהירו באופן רשמי כי אם מסלולי הלימוד באקדמיה לא יהיו נפרדים לחלוטין, הם יימנעו לחלוטין מלהירשם ללימודים גבוהים.

בעקבות החלטת בג"ץ שלא להוציא צו ביניים, סמינרים חרדיים לבנות ומוסדות אקדמיים שונים צפויים לקדם באופן מיידי פתיחת מסלולים נפרדים לתואר שני. תארים מתקדמים מהווים תנאי סף לקבלה למשרות ניהול בכירות, לקידום מקצועי בשוק העבודה הכללי ולהתמודדות במכרזים רשמיים בשירות המדינה, ולכן מדובר בהחלטה בעלת השפעה כלכלית ותעסוקתית רחבה על הציבור החרדי והדתי.