דרמה בליכוד: אושרו שריוני נתניהו, סעיף המחוזות עבר על חודם של קולות בודדים

הקרב הפנימי הסוער על השליטה ברשימת הליכוד לכנסת הבאה הוכרע הלילה באופן דרמטי. בתום יום הצבעה מתוח ויצרי במיוחד, שבו נרשמו שיעורי הצבעה חריגים, אישרו חברי מרכז הליכוד את כל שלוש ההצעות המרכזיות שקידמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מרכז הליכוד, השר חיים כץ. ההחלטות הללו מעניקות לנתניהו כוח חסר תקדים בעיצוב הרשימה לכנסת, ומסמנות מכה פוליטית קשה למחנה המתנגדים במפלגה.

Benyamin Netanyahu (2016-04-21)צילום: בנימין נתניהו

במוקד ההכרעה עמד אישור בקשתו של בנימין נתניהו לקבל שמונה שריונים אישיים ברשימה לכנסת עד המקום ה-30. מדובר במקומות ריאליים ומשמעותיים ביותר: 3, 5, 9, 11, 15, 18, 26 ו-29. ההצעה עברה ברוב עצום של 1,692 תומכים מול 925 מתנגדים. ההצעה השלישית, שכללה את אישור תקנון הפריימריז החדש ואיחוד המחוזות, עברה אף היא ברוב ברור של 1,677 תומכים מול 936 מתנגדים. ההצבעה על ההצעה להענקת שמונה שריונים לבנימין נתניהו זכתה לרוב מוצק של כ-73% כאשר כ-3,400 מתוך כ-4,500 חברי המרכז הצביעו בעד. השריונים הללו מאפשרים לנתניהו לשלוט באופן חסר תקדים בעיצוב צמרת הרשימה ולשריין שותפים פוליטיים, דוגמת שר החוץ גדעון סער ואנשי מפלגתו "תקווה חדשה".

אלא שהדרמה האמיתית התחוללה סביב ההצעה השנייה, שהיוותה את סלע המחלוקת המרכזי במפלגה. סעיף זה מאפשר לחברי כנסת, שרים וסגני שרים מכהנים להתמודד גם במחוזות ובמשבצות השמורות, שעד כה היו חסומות בפניהם והוקצו אך ורק לפנים חדשות. בקלפיות ברחבי הארץ התפתח מאבק צמוד ומתוח שנמשך עד לשעות הלילה המאוחרות. בסופו של דבר, ההצעה אושרה בפער בלתי נתפס של חמישה קולות בלבד: 1,679 תומכים מול 1,674 מתנגדים, כאשר בהצבעה על סעיף המחוזות נרשם רוב דחוק של 1,679 תומכים מול 1,673 מתנגדים - פער של שישה קולות בלבד. כמו כן, סעיף ספציפי בתוך הצעה זו הוכרע בפער זעום של שני קולות בלבד. בשל הפער הזעום, בליכוד מעריכים כי יוגשו עתירות לבית הדין של המפלגה בדרישה לבחון מחדש את התוצאות, כאשר פעילים ומתמודדים כבר החלו להתייעץ עם עורכי דין ונערכים להגשת עתירות בטענה לאי-סדרים.

ההחלטות הללו, הכוללות גם את צמצום מספר המחוזות מעשרה לשבעה בלבד ודחיקתם למקומות 27 עד 42 ברשימה, יוצרות צפיפות חסרת תקדים ברשימה הארצית. המשמעות היא שגם בתרחיש שבו המפלגה תזכה ב-30 מנדטים, יוותרו כ-15 עד 18 מקומות פנויים בלבד ברשימה הארצית, שעליהם ייאלצו להתמודד כ-40 שרים וחברי כנסת מכהנים.

Hבר הכנסת דוד ביטן הוביל את חזית ההתנגדות לשינויים הללו באופן פומבי ורועש. בסרטון שפרסם לקראת ההצבעה הזהיר ביטן כי מתן שמונה שריונים ליו"ר המפלגה דומה להקמת ועדה מסדרת שתפגע בדמוקרטיה הפנימית. לדבריו, המהלך ימנע מחברי כנסת ושרים פעילים ומצטיינים להתברג במקומות ריאליים, וידחק אותם אל מחוץ לכנסת. ביטן האשים את השר חיים כץ בכך שהוא מנסה לבנות "סיעה בתוך סיעה", ואף טען כי המהלכים הללו יפגעו קשות במתמודדים חדשים המבקשים לפרוץ למפלגה. "האם הליכוד יישאר תנועה דמוקרטית?", שאל ביטן בזעם. מנגד, שרים וחברי כנסת רבים חששו מדחיקתם למקומות לא ריאליים. גורמים שונים בליכוד, ובהם שרים המקורבים לבנימין נתניהו דוגמת ישראל כץ, אבי דיכטר, יואב קיש, מיקי זוהר, עידית סילמן, אופיר כץ ואריאל קלנר, אף העדיפו לקדם מנגנון של ועדה מסדרת על פני בחירות מקדימות, מתוך הערכה כי ועדה כזו תסייע להם לשפר את מיקומם ברשימה הסופית.

מנגד, בסביבת ראש הממשלה ניהלו קמפיין אגרסיבי לגיוס קולות. אף על פי שנתניהו עצמו שהה בחו"ל עקב נסיעה לוושינגטון ולא נכח פיזית בהצבעה, מקורביו ושרי המפלגה הפיצו סרטוני תמיכה רבים שקראו לחברי המרכז להתייצב לצד המנהיג. שרים בכירים ובהם שר הביטחון ישראל כץ, שרת התחבורה מירי רגב, שר התקשורת שלמה קרעי, שר החוץ גדעון סער ויו"ר הקואליציה אופיר כץ, קראו להצביע בעד ההצעות כדי להעניק לנתניהו את הכלים המרביים לנצח בבחירות הכלליות הגורליות. קריאות התמיכה הללו קיבלו רוח גבית משרי החינוך והתחבורה כמו גם משרי הביטחון והתקשורת, כאשר ישראל כץ, שלמה קרעי ומירי רגב תמכו באופן אקטיבי וקראו להצביע בעד ההצעות.

שיעור ההצבעה הסופי בוועידה היה גבוה במיוחד ועמד על 72.82%, כאשר מתוך 4,662 חברי מרכז בעלי זכות הצבעה, הגיעו 3,395 מצביעים ל-16 מוקדי ההצבעה השונים ברחבי הארץ. ההשתתפות הרחבה משקפת את ההבנה בשטח הליכודי כי מדובר במאבק גורלי על עתיד התנועה ועל זהות האנשים שיאיישו את ספסלי המפלגה בכנסת הבאה. ההצבעה הנוכחית נערכה יממה בלבד לאחר שבית הדין של הליכוד ספג החלטה דרמטית משלו, כשדחה את בקשתו של נתניהו להוסיף סעיף שיאפשר לבטל לחלוטין את הפריימריז במקרה של הסלמה ביטחונית, תוך קביעה נחרצת כי "הליכוד אינה מפלגה של איש אחד".

בתוך כך, מאחורי הקלעים רוחשת סערה נוספת הקשורה להסכמי המיזוג עם מפלגת תקווה חדשה. בעוד ששר החוץ גדעון סער הבטיח את מקומו באמצעות השריון הראשון של נתניהו, השר זאב אלקין החליט לוותר על האפשרות לקבל שריון נוסף או להתמודד במשבצת העולה. אלקין שילם דמי רישום בסך 10,000 שקלים ונרשם להתמודדות ברשימה הארצית, מול השרים וחברי הכנסת המכהנים, מתוך הערכה כי יצליח להתברג במקום ריאלי בזכות תמיכתם של אלפי מתפקדים שהצטרפו איתו וסיוע מצד ראשי ערים המעריכים את פועלו בשיקום הצפון והדרום.

בעקבות הוויתור של אלקין, השריון הנוסף מיועד כעת לחבר הכנסת מישל בוסקילה. בליכוד נשמעו בימים האחרונים האשמות קשות מצד בכירים לפיהן גדעון סער מנסה להפעיל לחץ כבד על נתניהו כדי להבטיח לבוסקילה שריון במקום גבוה, בתמורה להעברת כספי מימון המפלגות של תקווה חדשה, המוערכים בכמעט עשרה מיליון שקלים. מטעמו של סער נמסר בתגובה לטענות הללו כי אין לדברים כל יסוד.