ראש ממשלת קטאר: "בנט אישר להעביר את הכסף לעזה"

הצהרה דרמטית של ראש ממשלת קטאר מעוררת סערה פוליטית חסרת תקדים בישראל ומציפה מחדש את הוויכוח הכואב על מימון חמאס. הבכיר מדוחה טען באופן פומבי כי העברת הכספים לרצועת עזה בוצעה באופן שקוף לחלוטין, בתיאום הדוק ובאישור ישיר של ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. הדברים הללו מעמידים באור בעייתי את הטענות על שינוי המדיניות בתקופת הממשלה הדו-ראשית ומעלים שאלות קשות על התנהלות הדרג המדיני באותם ימים.

Naftali Bennett (portrait)צילום: נפתלי בנט

לדברי ראש הממשלה של הנסיכות המפרצית, כל דולר שנכנס לרצועת עזה במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת עבר תחת פיקוח ובקרה של מערכת הביטחון הישראלית וקיבל אור ירוק מהדרגים הגבוהים ביותר בירושלים. הוא הדגיש כי לא היה מדובר בהברחות או בהסכמים חשאיים מתחת לשולחן, אלא במנגנון מסודר ורשמי לחלוטין שהיה ידוע לכל הגורמים הרלוונטיים בממשלת בנט, אשר אישרה את המשך הזרמת המיליונים לקופת הרצועה.

הרקע לפרשה נוגע למנגנון חלוקת הכספים הקטאריים, שהחל עוד בתקופת ממשלות נתניהו והפך לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בציבוריות הישראלית. בעוד שבעבר הועברו הדולרים במזוודות מזומנים שנכנסו ישירות דרך מעבר ארז, עם הקמת ממשלת בנט-לפיד בשנת אלפיים ועשרים ואחת הוכרז על שינוי המנגנון. הכסף החל לעבור באמצעות תלושים של האו"ם ומערכות בנקאיות מפוקחות, במטרה למנוע לכאורה את הגעתו לידי הזרוע הצבאית של חמאס, אך דבריו של ראש ממשלת קטאר מבהירים כי המהות נותרה בעינה והאישור הממשלתי נותר בתוקף.

ההצהרה הזו מכה גלים במערכת הפוליטית בישראל, שממילא עסוקה בהטחת האשמות הדדיות סביב הקונספציה שהובילה למחדל של שבעה באוקטובר. מבקרי המדיניות טוענים מזה שנים כי הכספים הקטאריים, גם אם הוגדרו כסיוע הומניטרי למשפחות נזקקות או לתשלום משכורות לפקידים, שימשו בפועל כחמצן כלכלי שאפשר לחמאס להתפנות לבניית אימפריית המנהרות שלו ולהתעצמותו הצבאית חסרת התקדים ברצועה.

בעבר ניסה ראש הממשלה לשעבר בנט להגן על החלטותיו וטען כי ממשלתו בלמה את מזוודות המזומנים המפורסמות של תקופת נתניהו. בנט הדגיש בראיונות שונים כי המנגנון החדש שיצר מנע מחמאס גישה ישירה לכסף הפיזי, והבטיח כי הסיוע מגיע אך ורק ליעדים אזרחיים מפוקחים. עם זאת, התיאור הנוכחי של ראש ממשלת קטאר מציג את הדברים באור שונה, ומצביע על כך שההסכמות המדיניות מאחורי הקלעים היו רחבות ועמוקות מכפי שהוצג לציבור הישראלי.

מדינת קטאר מתמרנת מזה שנים ארוכות בתפקיד כפול ומורכב באזורנו. מחד, היא מארחת בשטחה את בכירי ההנהגה המדינית של חמאס ומעניקה להם מקלט מדיני וכלכלי, ומאידך היא משמשת כמתווכת מרכזית מול ישראל וארה"ב, תפקיד שהפך לקריטי עוד יותר מאז פרוץ המלחמה הנוכחית. ההתבטאות האחרונה של ראש הממשלה הקטארי נתפסת כניסיון להדוף את הביקורת הבינלאומית הגוברת על ארצו, ולהוכיח כי כל פעולותיה בעזה נעשו בתיאום מלא ובהסכמה מוחלטת עם הריבון הישראלי.

הוויכוח הציבורי בישראל צפוי להחריף בעקבות הגילויים הללו, כאשר שני הצדדים במפה הפוליטית מנסים לנצל את הדברים לטובתם. תומכי הממשלה הנוכחית רואים בהצהרה הוכחה לכך שממשלת השינוי המשיכה את קו ההססנות מול חמאס, בעוד שתומכי הממשלה הקודמת מדגישים כי מדובר היה בירושה כפויה ובניסיון להסדיר מנגנון קלוקל שהושאר להם על ידי קודמיהם בתפקיד.

בשלב זה טרם נמסרה תגובה רשמית מטעמו של ראש הממשלה לשעבר בנט או מסביבתו הקרובה לטענות הספציפיות הללו של ההנהגה בקטאר. העימות סביב האחריות ההיסטורית להצטברות ההון של חמאס ברצועה רחוק מלהסתיים, והוא צפוי להמשיך וללוות את ועדות החקירה ואת הדיון הציבורי בישראל גם בשנים הבאות.