"לא מאמין למה שאני שומע": העימות הדרמטי בבג"ץ בין השופט לעו"ד החרדי

דרמה משפטית חסרת תקדים התחוללה בבית המשפט העליון במהלך הדיון בעתירות נגד החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים. הדיון הפך לעימות חזיתי, סוער ובלתי משפטי בעליל, כאשר הממשלה החליטה להחרים את הדיון ולא לשלוח שום נציג מטעמה שיגן על החוק. לצד זאת, נציג הכנסת הדהים את הנוכחים באולם כאשר הצהיר באופן חד-משמעי כי אין מנוס מפסילת החוק שחוקק בפרלמנט הישראלי.

ההצהרה המטלטלת של נציג הכנסת נמסרה מפי נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד יצחק ברט, בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים בבית המשפט העליון. ברט הודה בגלוי כי הליך החקיקה של התיקון לחוק הקפאת הליכי אכיפה סבל מפגמים שורשיים וקשים שלא מאפשרים להגן עליו מבחינה חוקתית, וכי הוא חוקק בניגוד לחוק יסוד ובניגוד לתקנון הכנסת, ולכן "אין ברירה אלא לבטלו". מדובר בצעד חריג ביותר שבו המוסד המחוקק עצמו מודה כי החוק שאישר אינו חוקי ועליו להתבטל בהקדם.

במרכז הדיון הסוער עמדה הטענה המרכזית לפיה התיקון לחוק לא עמד בנהלי החקיקה המקובלים והמחייבים של הכנסת. עו"ד ברט הסביר לשופטים כי התיקון מבוסס על נושא חדש לחלוטין אשר אינו קשור בשום צורה להצעת החוק המקורית שהונחה על שולחן הוועדה. הסטייה החמורה הזו מהכללים הפרלמנטריים היא שהובילה למסקנה המשפטית הקשה לפיה אין מנוס מביטול המהלך כולו. עורך הדין ענר הלמן, שייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, חיזק את הדברים וכינה את החוק "פסול ופוגעני" אשר פוטר בפועל משתמטים מחובת גיוס בזמן שלוחמי המילואים קורסים תחת הנטל.

"החוק המקורי היה שילוב תלמידי ישיבות בצה"ל, שירות לאומי אזרחי ובתעסוקה לצד צמצום אי-השיוויון", הסביר עו"ד ברט לשופטים בבית המשפט העליון. הוא פירט בהרחבה את ההבדלים התהומיים בין מטרת החוק המקורית לתוצאה הסופית שנוצרה במסדרונות הכנסת. ברט הדגיש בפני השופטים כי הנושא של החוק הנוכחי הוא הקפאת הליכי אכיפה ומעצרים, ואלו שני נושאים שונים שאינם יכולים לדור תחת אותה מטריה חקיקתית.

במרכז הסערה באולם עמד גם עורך הדין נתן רוזנבלט, שהגיע לייצג את "האדם החרדי הבודד" מטעם עמותת "אמת ליעקב בישראל", והטיח בשופטים טענות קשות שגרמו לשופט דוד מינץ לאבד את סבלנותו ולתקוף אותו בחריפות יוצאת דופן. רוזנבלט זעק באולם: "לקחו לנו את הדירות, שתקנו. לקחו לנו את התקציבים, את המעונות, לא צייצנו. לקחו לנו את האפשרות לצאת לחו"ל, שלוש שנים שאף חרדי בגיל גיוס לא יצא לחו"ל ולא דיברנו מילה, אבל כשזה הגיע למעצרים אנחנו בבעיה, כי כשעוצרים אדם הוא לא יכול לקיים את המצווה".

הטונים באולם עלו לרמות גבוהות כאשר עורך הדין נתן רוזנבלט הציג את שאלת המפתח שקוממה עליו את השופטים: "האם במדינה יהודית ודמוקרטית זה ראוי להעמיד אדם בפני הדילמה האם הוא רוצה לשמוע בקול התורה או האם רוצה לשמוע בקול החוק?". השאלה הזו הציתה אש אצל השופט דוד מינץ, שלא יכול היה להתאפק וקטע את הדובר בזעם: "אני שומע את הדברים ואני פשוט לא מאמין למה שאני שומע. יש איסור תורני להתגייס?".

עורך הדין נתן רוזנבלט לא נסוג והשיב מיד בחיוב: "כן, כבודו כאדם דתי יודע שיש איסור, כל גדולי ישראל". התשובה הזו רק הגבירה את חמתו של השופט דוד מינץ, שהטיח בו בחזרה: "זה כשלעצמו נתון כנראה במחלוקת רצינית מאוד! לא כל גדולי ישראל! אדוני מדבר באופן מגזרי, מה זה הדבר הזה?". עורך הדין השיב בייאוש: "יש לי רב, אוקיי? יש לנו רב, ולציבור החרדי יש רבנים שלו. האם כבודו רוצה שאני אפעל כנגד פסיקות הרבנים?".

העימות הסוער חשף את התהום העמוקה שבין עולם ההלכה החרדי לבין עולם החוק הישראםלי, כאשר עורך הדין נתן רוזנבלט המשיך לתקוף את בית המשפט העליון וטען כי המוסד פוסק באופן קבוע נגד הציבור שלו: "התשובה היא שבית המשפט במשך 78 שנות קיומו פסק תמיד נגד הציבור החרדי. מעולם, אפילו לא פעם אחת, לא קיבלנו פסק דין מבג"ץ. אנחנו מבקשים שבג"ץ יוכיח פעם אחת שהוא לא אנטי-חרדי". השופט אלכס שטיין השיב לו בציניות: "אם תתפנה לקרוא קצת פסקי דין מהעבר, אתה כנראה תחשוב אחרת".

במהלך הדיון הציג המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, נתונים רשמיים לפיהם בין ה-1 בינואר 2025 לבין מאי 2026 נעצרו 333 חייבי גיוס, מתוכם רק 105 חרדים, שהם פחות מ-30% מכלל העצורים. עורך הדין נתן רוזנבלט התפרץ וטען כי הנתונים אינם נכונים וכי בפועל מתבצעים מאות מעצרים של חרדים המגיעים ללשכות הגיוס. השופטת דפנה ברק-ארז ביקשה להחזיר את הדיון למסלולו המשפטי והבהירה לנאספים כי "זה לא חוק על גיוס בני ישיבות, אלא על אכיפת פלילים".

הביקורת על הכנסת התמקדה בכך שהשינויים הדרסטיים שהוכנסו ברגע האחרון חרגו באופן אסור מהמטרה המקורית שאושרה בתחילת הדרך החקיקתית. הכנסת הכללים החדשים המקפיאים את מעצרי העריקים הוגדרה על ידי מתנגדי החוק כממחטף לא חוקי שנועד לעקוף את פסיקות בית המשפט העליון בנושא גיוס החרדים. כעת, גם הייעוץ המשפטי של הכנסת מיישר קו עם הטענות הללו ומבין כי לא ניתן להגן על המהלך המשפטי הזה.

הכרזתו הדרמטית של ברט והעימותים הקשים מגיעים לאחר שבית המשפט העליון כבר הוציא צו על תנאי וצו הקפאה זמני המעכב את כניסת התיקון לפועל. שופטי ההרכב המורחב הקשיבו קשב רב לדברים, והשלכות ההחלטה צפויות להשפיע באופן מיידי על גיוס החרדים ועל מעמדם של אלפי עריקים מהמגזר החרדי שקיוו למצוא מקלט משפטי בחוק שבוטל.

הדיון הטעון והסוער נעל את שעריו לאחר פחות משעה וחצי של חילופי האשמות קשים. השופטים יצטרכו לקבל החלטה סופית בימים הקרובים, אך עם הודאתה הרשמית של הכנסת כי החוק נולד בחטא והחרמת הדיון מצד הממשלה, הסיכויים להצלתו שואפים לאפס. במערכת הפוליטית כבר נערכים להשלכות של החלטת בג"ץ, שעלולה להצית מחדש את הלהבות סביב סוגיית הגיוס הרגישה. הניסיון לעקוף את חובת השירות באמצעות חקיקה מהירה נתקל כעת במחסום משפטי פנימי חסר תקדים מתוך הכנסת עצמה, כאשר השופט נעם סולברג הודיע כי החלטת השופטים בעתירה הרגישה הזו תינתן בהקדם.