משרד הבריאות מזהיר: זינוק חריג של מאות אחוזים במקרי הכלבת בישראל

התפרצות חריגה ומדאיגה של מחלת הכלבת נרשמת בישראל, כאשר נתוני משרד הבריאות מצביעים על עלייה חדה במספר בעלי החיים הנגועים ועל שינוי מדאיג בפיזור הגיאוגרפי של הנגיף. בין השנים 2022 ל-2025 זינק מספר בעלי החיים שאובחנו עם כלבת ב-252%, מ-29 מקרים ל-102 מקרים בשנה. מגמת ההחמרה נמשכת באופן מובהק גם השנה, כאשר בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2026 כבר אובחנו 63 מקרי כלבת בבעלי חיים, ובמשרד הבריאות מעריכים כי עד סוף השנה הנוכחית יגיע מספר המקרים המאומתים לכ-150.

הכלבת היא מחלה נגיפית קטלנית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית של יונקים, ובהם בני אדם. מרגע הופעת הסימנים הקליניים, שיעור התמותה מהמחלה מתקרב ל-100%, ולכן החשיבות של מניעה וטיפול מיידי היא קריטית. העלייה הנוכחית מעוררת דאגה עמוקה במערכת הבריאות, במיוחד לאור העובדה כי המחלה פלשה מאזורי הספר והצפון, כמו הגליל ורמת הגולן, אל עבר אזורי השרון ומרכז הארץ, לרבות ערים צפופות כמו תל אביב, חיפה ואשדוד.

אחד השינויים המרכזיים והמדאיגים ביותר שמזהים גורמי המקצוע הוא בזהות בעלי החיים הנגועים. בעוד שבעבר היו התנים והשועלים מאגר הנגיף העיקרי בישראל, כיום כ-62% ממקרי הכלבת המאובחנים מתגלים אצל כלבים, בעוד שחלקם של התנים ירד ל-21% בלבד. השינוי במאפייני התחלואה מגדיל משמעותית את הסיכון לחשיפת בני אדם, שכן כלבים משוטטים וכלבי בית נמצאים במגע יומיומי והדוק עם האוכלוסייה, בניגוד לחיות הבר שנמנעו בעבר מלהתקרב למקומות יישוב.

ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, הפרופסור סיגל סדצקי, התייחסה למצב המדאיג והסבירה כי השינוי נובע בין היתר מחדירת חיות הבר לשטחי הערים בחיפוש אחר מזון. "פעם היה נדיר מאוד לראות תנים בתל אביב, ואם ראו תן הוא היה בורח", ציינה פרופסור סיגל סדצקי. "היום אנחנו רואים תנים בחצרות וברחובות. הם מגיעים כדי לאכול מהפחים ומנקודות שבהן אנשים מאכילים בעלי חיים". היא קראה לציבור להפסיק להשאיר מזון ברחובות ולאסוף שאריות מזון של חתולי רחוב, שכן הדבר מושך חיות בר ומקרב אותן לסביבת בני האדם.

לצד חדירת חיות הבר, במשרד הבריאות מצביעים על תופעה חמורה נוספת של ייבוא והעברה לא חוקית של בעלי חיים נגועים על ידי בני אדם. השנה תועדו שלושה מקרים קשים שבהם הועברו כלבים חולים מאזור אחד לאחר: איש מילואים שהביא עמו כלב מאזור הצפון לחדרה ולרעננה, מקרה נוסף שבו הובא כלב מרמאללה לחולון, וכלב שאומץ ללא חיסון והובא ברכבת מירושלים לתל אביב, שם ביקר בחוף הכלבים. האירוע האחרון לבדו הסתיים בכך שמשרד הבריאות נדרש לאתר ולטפל ב-52 בני אדם שבאו במגע עם הכלב הנגוע.

העלייה בהיקף התחלואה בבעלי חיים משפיעה באופן ישיר על הציבור. מספר הפניות השנתי ללשכות הבריאות בעקבות חשד לחשיפה לבעל חיים נגוע כמעט הוכפל בתוך 15 שנה, מ-12,343 פניות בשנת 2010 ל-24,219 פניות בשנת 2025. רק בין החודשים ינואר לאפריל השנה פנו ללשכות הבריאות 7,838 בני אדם, ומתוכם לכמחצית הומלץ לקבל טיפול מונע דחוף הכולל סדרת חיסונים ולעיתים גם מתן נוגדנים מיוחדים. עומס הפניות הגבוה ביותר נרשם בלשכות הבריאות במחוזות תל אביב, ירושלים ופתח תקווה.

מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות במשרד הבריאות, הדוקטור אורן שטח-כתבי, הדגיש את החשיבות של אימוץ מושכל ומנע. "הבאת כלבים בעקבות המלחמה מהצפון ומהדרום אסורה בהחלט", הבהיר דוקטור אורן שטח-כתבי, והוסיף כי ישנה חשיבות עליונה לוודא את ההיסטוריה הרפואית של כל בעל חיים שמצטרף למשפחה ולקחת אותו מיידית לבדיקה אצל וטרינר. במשרד הבריאות מביעים דאגה גם מירידה בשיעור השלמת הטיפול המונע בקרב אנשים שנחשפו, דבר המעלה את הסיכון להתפתחות המחלה הקטלנית.

מקרה המוות האחרון מכלבת בישראל אירע בשנת 2024, לאחר שאדם שנחשף לנגיף סירב לקבל את הטיפול המונע שהומלץ לו על ידי הרופאים. משרד הבריאות שב ומדגיש כי במקרה של נשיכה, שריטה או מגע של רוק מבעל חיים עם עור פגוע, יש לשטוף את המקום באופן יסודי במים זורמים ובסבון במשך כ-15 דקות, לחטא את האזור ולפנות מיד ובאופן דחוף ללשכת הבריאות הקרובה או לחדר המיון לצורך קבלת טיפול מציל חיים.