בג"ץ הקפיא את חוק המעצרים החרדי - תשעה שופטים עצרו את יישומו

בית המשפט העליון הוציא ביום שלישי (28.7.2026) צו ביניים המקפיא את כניסתו לתוקף של החוק שמנע מעצר חייבי גיוס חרדים. בהחלטה נכתב כי "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בכתב ובעל-פה, ניתן בזאת צו ביניים, שלפיו תושהה כניסתו לתוקף של תיקון מס' 28 (הוראת שעה) לחוק שירות ביטחון, התשפ"ו-2026, עד למתן החלטה אחרת". פסק הדין הסופי, כך הבהירו השופטים, יינתן בהקדם האפשרי.

הדיון התקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג. לצדו ישבו השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן. ההחלטה הנוכחית מהווה המשך לצו ארעי שהוציא השופט גרוסקופף ב-15 ביולי, יום אחד בלבד לאחר שהחוק עבר בכנסת. הצו שניתן כעת הוא צו ביניים קבוע, המחליף את הצו הארעי הראשוני.

החוק נחקק ב-14 ביולי 2026, ועוד בטרם נכנס לתוקף הוגשו נגדו חמש עתירות. בין העותרים נמנים יאיר לפיד, ראש מפלגת יש עתיד, ואביגדור ליברמן, ראש מפלגת ישראל ביתנו. השופט גרוסקופף, שנתן את הצו הזמני הראשון, ציין אז שני יסודות מרכזיים: פסיקות בית המשפט הוותיקות בסוגיית גיוס תלמידי ישיבות, והיחס הלא שוויוני שהחוק מעניק ל"חלקים מסוימים בלבד של האוכלוסייה".

הממשלה בחרה שלא להתייצב לדיון ולא שכרה עורך דין פרטי להגנת החוק, תוך שהיא מסרה כי תוצאת ההליך "ידועה מראש". עמדתה הכתובה, שהוגשה יום לפני הדיון, לא כללה תגובה משפטית ממשית לעתירות, אלא בעיקר האשמות כלפי בית המשפט בהפרת עקרון הפרדת הרשויות, וכלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בכך שהיא מעכבת את הגיוס החרדי. הממשלה ספגה ביקורת חריפה על החרמת הדיון, בשעה שהמערכת הפוליטית נערכת למה שמתואר כמשבר חוקתי מול הרשות השופטת.

צילום: גלי בהרב-מיארה

בהרב-מיארה ביקשה מבית המשפט לבטל את החוק לחלוטין. לדבריה, החוק שומר על חובת הגיוס בחוק, אך מסיר את כל ההשלכות מי שמסרב להתגייס. היא כינתה זאת "מנגנון חסינות קבוצתי" המגן על מגזר אחד ממעצר, חקירה ותביעה, בעוד שעריקים מכלל האוכלוסייה חשופים לאכיפה מלאה. עמדתה של בהרב-מיארה הוגשה לבית המשפט ביום ראשון, יומיים לפני הדיון.

נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, עורך הדין יצחק ברט, טען בדיון כי הליך החקיקה עצמו לקה בפגמים יסודיים. לדבריו, ועדת הכנסת שדנה בהצעת החוק חרגה מסמכותה והכניסה "נושא חדש" שאינו ממשיך את ההצעה המקורית. ההפרדה, הסביר, היא בין חקיקה שנועדה לשלב תלמידי ישיבות בשירות הצבאי לבין חקיקה שמקפיאה את האכיפה כלפי מי שאינם מתייצבים. "התרחיש שבו יועצי הכנסת הגיעו למסקנה כי פגמים בהליך החקיקה מצדיקים ביטול חוק הוא נדיר ביותר", אמר ברט.

הטיעון היחיד לטובת החוק הגיע מעורך הדין נתן רוזנבלט, שייצג את ארגון "אמת ליעקב" החרדי ובקש להצטרף כמשיב. רוזנבלט טען כי גבר חרדי אינו יכול להתגייס מפני ש"התורה אוסרת עליו לעשות כן". תגובת השופט דוד מינץ הייתה חריפה: "פשוט לא יכול להאמין למה שאני שומע", אמר, וכשרוזנבלט טען כי "כל גדולי ישראל" מתנגדים לגיוס בתנאים הנוכחיים, מינץ הפסיקו: "לא כל גדולי ישראל. אתה מדבר בלשון מגזרית".

ליברמן בירך על ההחלטה ואמר כי "איש אינו מעל לחוק", תוך שהאשים את הממשלה בהגנה על משתמטים בזמן שמשרתי הסדיר והמילואים נושאים בנטל. התנועה לאיכות השלטון הגדירה את הצו כ"ניצחון לשוויון, לשלטון החוק ולביטחון המדינה". בהודעתה כתבה התנועה כי "נעצר הניסיון ליצור שני סוגים של עריקים: עריק חילוני שייעצר וייחקר על הפרת חובת הגיוס, ועריק חרדי שיקבל חסינות ממעצר ומאכיפה רק בשל השתייכותו המגזרית". התנועה הוסיפה כי תמשיך לדרוש "גיוס בפועל, אכיפה שווה והסדר אמיתי שמצמצם את אי-השוויון".

מנגד, גורמים בציבור החרדי ראו בהחלטה המשך של מה שהם מכנים "רדיפת בני הישיבות". מועצת חכמי התורה של ש"ס פרסמה עוד קודם לכן מכתב תקיף נגד מה שהגדירה כ"סכנה קיומית" הנובעת מהגישה כלפי לומדי התורה.

פסק הדין הסופי בעתירות צפוי להינתן בהקדם, כפי שציינו השופטים בסיום הדיון. לנוכח חומרת הפגמים שתוארו הן על ידי היועצת המשפטית לממשלה והן על ידי נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, הצפי הרווח הוא שבית המשפט יפסול את החוק לחלוטין.