רשות שוק ההון מגבילה אילו מטבעות קריפטו יימכרו בישראל

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה טיוטת חוזר שקובעת לראשונה כללים ברורים לרישום מטבעות וירטואליים חדשים בישראל. מדובר במהלך פורץ דרך שישנה את פני שוק הקריפטו המקומי: מעתה לא כל חברה תוכל להחליט באופן עצמאי אילו מטבעות להציע ללקוחותיה, אלא תידרש לעמוד בסדרת תנאים רגולטוריים אחידים.

עד היום ההחלטה על המטבעות שיוצעו למשקיע הישראלי הייתה נתונה כמעט לחלוטין לשיקול הדעת המסחרי של חברות הקריפטו. בפועל, השוק העולמי כולל למעלה מ-13 אלף מטבעות וירטואליים שונים, לצד ביטקוין ואתריום המוכרים לציבור הרחב, נסחרים גם מטבעות מם כמו דוג'קוין ונכסים דיגיטליים שלא תמיד ברור אם הם נזילים או מגובים בגורם לגיטימי. הטיוטה החדשה נועדה לסגור את הפרצה הזו.

על פי הכללים החדשים, מטבע וירטואלי שיוצע לציבור בישראל יחויב להציג שווי שוק של 500 מיליון דולר לפחות, ולהימנות עם 50 הנכסים הדיגיטליים הגדולים בעולם למשך שישה חודשים רצופים לפחות. בנוסף, נדרשת הוכחת הכרה בינלאומית, כלומר רישום למסחר אצל לפחות חמישה גופים מפוקחים באיחוד האירופי או במדינת ניו יורק.

הרשות קובעת גם מבחן ביזור נוקשה שנועד לצמצם סיכוני הונאה ומניפולציות מחיר. לפי המבחן, אסור לגורם יחיד להחזיק ביותר מ-15 אחוזים מכלל המטבע שבמחזור, ועשרת המחזיקים הגדולים ביחד לא יוכלו להחזיק ביותר ממחצית מכלל הנכסים. במקביל, הרשות פוסלת לחלוטין מטבעות שמבטיחים אנונימיות מלאה ומקשים על מעקב אחר תנועות כספים. גם נכסי NFT, טוקנים ייחודיים לייצוג בעלות על פריטי אמנות ואספנות, הוחרגו מההסדרה משום שאינם נחשבים למטבעות סחירים רגילים.

לצד ההגבלות, הטיוטה מציעה גם מסלול מקל למטבעות יציבים, נכסים שערכם צמוד ביחס של אחד לאחד למטבעות פיאט כמו הדולר או השקל. מטבע יציב שיונפק בישראל תחת הפיקוח והחקיקה המקומית יקבל פטור מלא מדרישות שווי השוק, הדירוג והרישום הבינלאומי, במטרה לתמרץ חברות לפתח פעילות מפוקחת בתוך השוק המקומי. מטבעות אלה נחשבים כיום למנוע צמיחה גלובלי משמעותי, עם היקף עסקאות חודשי של כ-2 טריליון דולר, בזכות היכולת לבצע העברות כספים מהירות וזולות באמצעות חוזים חכמים.

הטיוטה מטילה גם אחריות תפעולית ישירה על החברות הפועלות בשוק. דירקטוריון כל חברה יחויב לדון ולאשר אחת לשנה את מדיניות הרישום הפנימית שלה, וכל הוספה של מטבע חדש תדרוש בחינה של מנהל הסיכונים והגנת הסייבר, לצד דיווח מוקדם לרשות 60 ימים לפני ההשקה. הרגולטור שומר לעצמו את הסמכות להתנגד להוספת נכס אם יזהה בו סיכון בלתי סביר. החברות מחויבות גם בביצוע ניטור רבעוני, כאשר מטבע שאינו עומד עוד בקריטריונים יוסר מאפשרות הרכישה בתוך שלושה ימים, תוך מתן 30 ימי הודעה מוקדמת ללקוחות שמחזיקים בו כדי שיוכלו למכור או להעביר את נכסיהם.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל, התייחס למהלך ואמר כי "שוק המטבעות הווירטואליים ממשיך להתפתח בקצב מהיר, ודורש מאיתנו לייצר מסגרת רגולטורית של כל שרשרת הערך באופן שיאפשר חדשנות ותחרות, לצד ניהול סיכונים והגנה על הציבור". לדבריו, "טיוטת החוזר קובעת לראשונה מסגרת סדורה לרישום מטבעות וירטואליים אצל בעלי רישיון, ומהווה נדבך נוסף במהלך רחב שמובילה הרשות לבניית שוק מטבעות וירטואליים אמין, מפוקח ותחרותי בישראל, כפי שמקובל בשווקים המפותחים".

המהלך אינו עומד בפני עצמו, אלא מצטרף לשורת צעדים רגולטוריים שמקדמת הרשות בחודשים האחרונים. לפני כשבועיים פורסמו חוזרים המחייבים דרישות הון עצמי מחמירות מבעלי הרישיון וכללי אבטחה לניהול שירותי משמורת של נכסים דיגיטליים. באמצע יולי הסיר גם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל חסם משמעותי, כשביטל את העיכוב האוטומטי בקליטת כספים שמקורם בקריפטו בהיקף של מעל 100 אלף שקל. במקביל מקדמת הרשות תזכיר חוק ראשון מסוגו להסדרת הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים הצמודים לשקל ולדולר.

בענף הקריפטו מברכים על הבהירות הרגולטורית החדשה. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בישראל, ניר הירשמן, ציין כי "סדרת החוזרים של רשות שוק ההון נותנת בהירות רגולטורית קריטית, מה מותר ומה אסור". לדבריו, "הבהירות הזו מעניקה חופש פעולה, פותחת את התחרות ומאפשרת לחברות המורשות להרחיב את ההיצע ל-50 המטבעות הגדולים בעולם, מול תשעה עד שמונה מטבעות בלבד שהוצעו עד כה".

בפועל, המשמעות המיידית של הרפורמה היא הגבלת היצע הנכסים הזמינים למסחר בישראל, והוצאת מטבעות צעירים או ספקולטיביים מהמערכת המפוקחת. מנגד, עבור ציבור המשקיעים נוצר מנגנון סינון שאמור להבטיח שהמסחר המקומי יתרכז בנכסים בעלי נזילות מוכחת, ביזור החזקות וגיבוי בינלאומי. הרשות עדיין מקבלת הערות ציבור לטיוטה, וכעת נותר לראות אם וכיצד ישתנו התנאים לפני שהחוזר יקבל תוקף סופי ויחייב את כלל החברות הפועלות בשוק הקריפטו המקומי.

רשות שוק ההון מסמנת בכך שינוי כיוון ברור: מעבר ממדיניות של זהירות מתמשכת להסדרה מבוססת עקרונות, שנועדה להכניס את שוק הקריפטו הישראלי לזרם המרכזי של המערכת הפיננסית המפוקחת.