הליכוד דורש מבג"ץ: לדחות על הסף את עתירת השכל

סיעת הליכוד יצאה במתקפה חזיתית על ח"כ שרן השכל. הסיעה הגישה לבית המשפט העליון תגובה מקדמית ובה דרישה חדה: לדחות על הסף את העתירה שהגישה השכל בנוגע למיזוג עם מפלגת תקווה חדשה, ולבטל גם את בקשתה לצו ביניים.

בתגובה, שהוגשה באמצעות עורך הדין מיכאל ראבילו יחד עם עורכי הדין רועי שכטר ואופק ברוק, לא חוסך הליכוד במילים. לטענת הסיעה, מאחורי העתירה לא עומד באמת רצון להשלים מיזוג בין הסיעות, אלא מהלך מחושב שמטרתו לפצל את השכל מסיעת "הימין הממלכתי (תקווה חדשה)" ולזכות באמצעותו שלא כדין ביחידת מימון מפלגות.

בליכוד חוזרים ומדגישים את ציר הזמן. ההסכם בין הסיעות נחתם עוד ב-12 במרץ 2025, וכבר אז נקבע שהמיזוג המלא מותנה בשני תנאים מצטברים: אישור מרכז הליכוד לתקנון הבחירות לכנסת ה-26, ואישור ועדת הכנסת. שני התנאים הללו, כך נטען, מעולם לא התקיימו במלואם.

הפרט הדרמטי יותר מתגלה בהמשך התגובה. ב-14 ביולי 2026, עוד לפני שהמיזוג הושלם רשמית, הסכימו הצדדים לשנות כיוון ולרוץ יחד בבחירות בלי מיזוג פורמלי בין הסיעות. בליכוד טוענים שבשל כך בדיוק להשכל לא מגיעה יחידת מימון, וכי כל המהלך שלה עומד בסתירה לתכלית החוק.

תקווה חדשה, יחד עם הליכוד, מציגות בפני בית המשפט קו הגנה משותף וברור: לא הייתה כאן שום הפרת הסכם. שתי המפלגות טוענות כי מדובר בהסכם פוליטי מובהק, שאינו בר אכיפה משפטית מלכתחילה. לפי הגרסה שהוצגה, הצדדים בחרו במשותף "לקיים את ההסכם בדרך אחרת" מזו שנקבעה בסעיף 3 להסכם המקורי.

וכאן מגיע הניסוח שמנסה לחסום את הטענה המרכזית של השכל: מדובר, לפי הליכוד ותקווה חדשה, בהחלטה הדדית של שני הצדדים לשנות את אופן היישום, ולא במקרה שבו צד אחד מפר ואילו הצד השני דורש אכיפה. המסקנה המשפטית שהצדדים מבקשים מבית המשפט העליון: אין שום בסיס לכפות סעיף בהסכם פוליטי, כשהצדדים עצמם החליטו לעדכן את דרך יישומו.

הרקע לסיפור מלמד שהמחלוקת הזו לא צצה בחלל ריק. העתירה של השכל הוגשה רק אחרי שהיא התפטרה מתפקידה כסגנית שר החוץ והקימה מפלגה עצמאית חדשה בשם "ישראל תחילה". לטענתה, הליכוד ותקווה חדשה מתפקדות בפועל כסיעה אחת ממש, אבל נמנעות במכוון מהשלמת המיזוג הרשמי, רק כדי למנוע ממנה להתפצל כסיעת יחיד ולקבל את מימון המפלגות שמגיע לה על פי חוק. השכל ביקשה מבית המשפט העליון להורות לצדדים להשלים את המיזוג הרשמי ולהכיר בזכויותיה הכספיות בהתאם.

מעניין לא פחות מה שקרה בשוליים של המחלוקת המשפטית. השכל העלתה טענה נוספת ורגישה, לפיה חברי תקווה חדשה נדרשו לצלם את הצבעתם בבחירה למבקר המדינה ולהציג את התיעוד בפני ראש הממשלה נתניהו. בליכוד דוחים את הטענה הזו מכל וכל, ומתארים אותה כ"נעדרת כל יסוד". לפי התגובה שהוגשה, כבר בהליכים קודמים הוצגו תצהירים של ממלא מקום מנכ"ל הליכוד ושל חברי כנסת, ולפיהם הצילומים נעשו ביוזמת חברי הכנסת עצמם, בלי שום דרישה מצד הליכוד או ראש הממשלה. הליכוד מציין גם שהשכל עצמה לא צירפה תצהיר משלה באותם הליכים, ואפילו כעת לא מפרטת מי בדיוק, לטענתה, דרש ממנה לבצע את הצילום.

כעת נותר לבית המשפט העליון להכריע האם לקבל את דרישת הליכוד לדחות את העתירה על הסף, או לאפשר לה להתברר לגופה. הדיון בעתירה של שרן השכל צפוי להמשיך להעסיק את הזירה הפוליטית בשבועות הקרובים, כאשר במרכזו עומדת השאלה שעלולה לקבוע תקדים: האם הסכם פוליטי בין סיעות בכנסת אכן פטור מאכיפה משפטית, גם כשמדובר בזכויות כספיות של חברת כנסת.

הליכוד דורש מבית המשפט העליון לדחות על הסף את עתירתה של ח"כ שרן השכל בנוגע למימון מפלגות, בטענה שמדובר בניסיון לזכות שלא כדין בכספי ציבור.