יו"ר ועדת הבחירות סולברג: "הזכות לדעת שייכת לציבור, לא לעיתונאי"

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, שיגר היום מכתב חריג לכל המפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות. במכתב הוא דורש מהן להבטיח גישה שוויונית וללא אפליה לכלי התקשורת בכל האירועים הציבוריים שהן מקיימות במהלך מערכת הבחירות.

הפנייה הדרמטית מגיעה רק שבוע לאחר שמפלגת "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן מנעה מכתב ערוץ 14 להיכנס לסיקור הבחירות המקדימות שערכה המפלגה. הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת וטענות חריפות לפגיעה בשוויון הגישה של גופי תקשורת לאירועים פוליטיים.

במכתבו הבהיר סולברג עמדה חד משמעית: "הזכות לדעת אינה זכותו של העיתונאי, היא זכותם של הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, הצופות והצופים, ובבוא העת, של המצביעות והמצביעים". לדבריו, "עיתונאי שנמנעת ממנו הכניסה אינו נותר בחוץ לבדו, הציבור שהוא משרת נותר בחוץ עימו".

יו"ר ועדת הבחירות פירט במכתבו את סוגי האירועים שבהם על המפלגות לאפשר סיקור חופשי: מסיבות עיתונאים, סיורים, אירועי בחירות מקדימות, אזורי הסיקור במטות הבחירות, וכן פעילות יום הבחירות ומוצאי היום עצמו. לדבריו, ניתן להגביל גישה רק מטעמים ענייניים ומוצדקים, כמו ביטחון, בטיחות, קיבולת מקום, פרטיות או מגבלות תפעוליות, ובלבד שהקריטריונים יופעלו על כל כלי התקשורת באופן שוויוני ומידתי, בלי אפליה בין גוף לגוף.

סולברג הוסיף והדגיש כי חופש העיתונות וחופש המידע הם תנאי יסוד לקיומן של בחירות דמוקרטיות תקינות, מכיוון שהם מאפשרים לציבור לגבש דעה מושכלת לפני שהוא ניגש לקלפי. לשיטתו, חשוב שהמפלגות יעבירו את המסרים שלהן גם לקהלים שאינם בהכרח תומכים בהן, כחלק בלתי נפרד מהשיח הדמוקרטי הבריא.

למרות הלשון הנחרצת, השופט הבהיר כי המכתב אינו מהווה הוראה משפטית מחייבת. לדבריו, מדובר ב"עצה טובה וקריאת כיוון להתנהלות ראויה במערכת הבחירות שלפתחנו". עם זאת, הוא הפנה במכתבו להחלטה קודמת של הוועדה, שניתנה בעקבות עתירה שהוגשה בעבר נגד מפלגת מרצ בנושא דומה, כרמז לכך שהוועדה לא תהסס להתערב אם ההתנהלות הבעייתית תישנה.

אף שהשופט סולברג נמנע מלהזכיר במכתבו מקרה קונקרטי כלשהו, אין ספק שהעקרונות שהציג נוגעים במישרין לפרשה שהתרחשה סביב מפלגת "הדמוקרטים". מדובר בהאשמה עקיפה אך ברורה כלפי מפלגתו של גולן, שבחרה למנוע מכלי תקשורת ספציפי לסקר את האירוע הפנימי שלה, מה שלטענת מבקרים חתר תחת עקרון השוויון בין גופי התקשורת השונים.

הפרשה כולה מעלה שאלות נוקבות על יחס המפלגות לתקשורת בעונת הבחירות, ועל הגבולות שהן מציבות בין ביקורת עיתונאית לגיטימית לבין נוחות פוליטית. כעת, כשמכתבו של סולברג יצא לדרך, כל העיניים נשואות למפלגות עצמן: האם ייקחו את הקריאה ברצינות, או שהחסימות ימשיכו להתרחש בשטח לאורך מערכת הבחירות כולה.