חודש בדיוק לפני פתיחת שנת הלימודים, מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מחסור של 3,000 מורים וגננות. הנתונים כוללים חוסר של 200 גננות ו-100 מורים לחינוך מיוחד, נכון לסוף חודש יולי.
המחסור מרוכז בעיקר במקצועות המדעים, ובולט במיוחד באזור תל אביב והמרכז. מדובר בשיפור לעומת שנה שעברה, אז עמד המחסור על 5,000 מורים, אבל מאחורי המספרים המשופרים לכאורה מסתתרת תמונה מדאיגה.
חלק ניכר מהשיפור נובע מכך שמורים נאלצים ללמד מקצועות שכלל לא הוכשרו אליהם. בשנה החולפת נרשמו מקרים של מורים לחינוך גופני שלימדו אנגלית בלי הכשרה מתאימה, ומורי ספורט שהעבירו שיעורי מחשבים.
החשש הגדול הוא ששנת הלימודים הקרובה תיראה דומה, ואולי אף גרוע יותר. יש חשש ממשי שמורה אחת תצטרך לחלק את זמנה בין שתי כיתות במקביל, במקום ללמד כל כיתה בנפרד כפי שמקובל.
המחסור במורים אינו בעיה ישראלית בלבד, אבל בהשוואה בינלאומית ישראל נמצאת במקום גבוה במיוחד. מבין המדינות שנבדקו, ישראל מדורגת שלישית מהסוף באחוז המנהלים שמדווחים על ירידה באיכות ההוראה בעקבות מחסור בכוח אדם, אחרי הולנד ולטביה בלבד.
המשבר לא הגיע משום מקום. עוד ביוני איימו מורים בישראל בשביתה בשל מחסור בכוח אדם. אז נתן ארגון המורים אולטימטום להגביל את שילוב הילדים עם מוגבלויות בכיתות, מתוך חשש שלבתי הספר אין מספיק משאבים לתמוך בצרכים של כל תלמיד.
ארגוני ההורים דחו את האולטימטום וטענו שמדובר בצעד מפלה. אבל יו"ר האגף לגיל הרך בארגון המורים, ענת דדון, הסבירה מדוע לא ניתן פשוט להגדיל את מספר תלמידי החינוך המיוחד בכיתות הרגילות.
"כשכיתה כוללת חמישה עד שבעה תלמידים הזכאים לחבילת תמיכה אישית, בלי מספיק שעות סיוע וצוות מקצועי, הצוותים החינוכיים מוצאים את עצמם מול משימה בלתי אפשרית", אמרה דדון. היא הוסיפה כי מדובר ב"מדיניות שלא גובתה במשאבים", ויצאה נגד הגורמים שהציגו את המצב באור ורוד.
בנוסף לכל אלה, משרד האוצר, משרד החינוך וארגון המורים העל-יסודי החליטו שבוע שעבר לקצר את שבוע הלימודים לחמישה ימים בלבד, כך שימי שישי לא ייכללו יותר במסגרת הלימודים הסדירה.
עם פתיחת שנת הלימודים בעוד כחודש, נראה שבתי הספר ייאלצו להתמודד שוב עם המציאות של מחסור בכוח אדם, בין אם באמצעות מורים שמלמדים מחוץ לתחום התמחותם ובין אם באמצעות חלוקת זמן בין כיתות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה