משא ומתן אינטנסיבי המתקיים בקהיר בין חמאס לגורמי התיווך הבינלאומיים מתקרב להסכמות על השלב הבא ברצועת עזה. בניגוד למה שדרשה ישראל עד כה, המתווה המתגבש לא כולל פירוק מלא של נשק חמאס, אלא מסירתו לאחסון תחת מנגנון פיקוח מוסכם.
בשעות אחר הצהריים הבהירה ישראל באופן רשמי כי היא דוחה את מתווה "מועצת השלום" ליישום השלב הבא בעזה, וכי לא תבצע כל נסיגה מהקו הצהוב ברצועה לפני פירוק מלא של חמאס מנשקו. גורם מדיני בכיר בלשכת ראש הממשלה מסר כי מסמך 15 הנקודות שנדון בין הצדדים "אינו מעניק מענה מספק לדרישות אלה", וכי ישראל כבר העבירה את השגותיה בנושא לשליח הבינלאומי טוני בלייר.
הגורם הבכיר הוסיף כי הנוסחה המדוברת, שלפיה הנשק הכבד של הפלגים הפלסטיניים יאוחסן ולא יימסר, אינה עומדת בדרישת ישראל לפירוק מלא ולפירוז הרצועה, והצהיר במפורש כי "לא תהיה נסיגה ישראלית מהקו הצהוב ברצועת עזה לפני פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה".
גורם בסביבת חמאס שמעורה בפרטי השיחות מסר כי "בנושא הנשק יש נוסחה מסוימת למסירה ולאחסון שלו. יש נוסחה שמקובלת על חמאס ועל הגורמים שמתווכים, ויש גם הבנות בנושא העובדים והמנגנונים האזרחיים". לדבריו, המתווה זוכה להבנות משני הצדדים, גם מחמאס וגם מהגורמים הבינלאומיים המעורבים במגעים.
עם זאת, אותו גורם הבהיר כי המכשול המרכזי להשלמת ההסכם נותר עמדתה של ישראל. "אני בספק אם ממשלת נתניהו תקבל משהו שהוא פחות מפירוק מלא של חמאס מנשקו", אמר. הוא הוסיף כי אם המתווה לא יתקדם מול הממשלה הנוכחית, ייתכן שהוא יהווה בסיס להסכם עתידי מול הנהגה ישראלית אחרת, בתמיכה אמריקאית.
מקורות מדיניים בישראל ובארצות הברית העריכו כי חמאס קרוב מאוד להודיע רשמית על התפרקות מנשקו, במתווה שהוגדר "מפורט וקפדני". אחד הגורמים אף תיאר את ההתפתחות כ"כניעה" מצד הארגון. יחד עם זאת, אותם מקורות ציינו כי על רקע ניסיון העבר קיים חשש מפיצוץ המגעים ברגע האחרון, וכי בצה"ל נשמרת דריכות מבצעית מלאה למקרה שהמשא ומתן יתפוצץ.
לפי דיווחים המבוססים על מקורות פלסטיניים, הצדדים כבר הגיעו להסכמות על "מפת דרכים" המורכבת מחמישה עשר סעיפים, היוצרת קשר ישיר בין הסדרת סוגיית הנשק לבין צעדים מבצעיים שישראל תידרש לבצע בשטח. בין היתר, ההבנות כוללות נסיגה מוחלטת של כוחות צה"ל מרצועת עזה, הפסקה מלאה של מדיניות החיסולים הממוקדים, והשלמה של כל ההתחייבויות שנכללו בשלב הראשון של ההסכם.
מנגד, גורמים אחרים המקורבים למשא ומתן מציגים תמונה שונה במעט, ולפיה הדגש בשיחות הוא על פירוק מלא ומוחלט של כלל אמצעי הלחימה, הכבדים והקלים, ללא יוצא מן הכלל, לצד השמדת המנהרות, מחסני הנשק ומתקני הייצור בכל שטח הרצועה. גורם מדיני שמעורה בתהליך הדגיש כי "כלל הנשק יפורק, סמכות אחת, חוק אחד, נשק אחד, לא יהיו חריגים". לדבריו, לא תתקבל סיטואציה שבה רק חלק מהמנהרות יפורקו או רק חלק מהנשק יימסר.
בהתאם למתווה שנדון בקהיר, כלל אמצעי הלחימה יועברו לשליטתה המלאה של ועדה טכנוקרטית, בתיאום ובסיוע כוח ייצוב בינלאומי שיפעל בהובלת גנרל אמריקאי מפיקוד המבצעים המיוחדים. התהליך מבוסס על עקרון ההדדיות ולא על אמון בין הצדדים, כשמנגנון אימות ופיקוח קפדני נועד להבטיח עמידה בהתחייבויות משני הצדדים. בסיום התהליך, כך על פי התוכנית, לא יישאר לחמאס כל תפקיד שלטוני או צבאי ברצועה, לא באופן גלוי ולא מאחורי הקלעים, במודל שמזכיר את הטיפול בחיזבאללה בלבנון.
המדינות המתווכות, מצרים, קטאר וטורקיה, מפעילות לחץ כבד על הצדדים להשלים את ההסכם בימים הקרובים. גורם פלסטיני שמעורה במגעים מסר לעיתון ערבי כי גובשה "נוסחת קונצנזוס בנוגע לנשק שמבטיחה את שימורו, לא את הסרתו ומסירתו לידי הכוחות הפלסטיניים". דיווח זה עומד בסתירה חלקית לגרסאות אחרות שמדברות על פירוק מלא, מה שמעיד על כך שהפרטים המדויקים של ההסכם עדיין נתונים למשא ומתן ער.
בירושלים, בקהיר ובוושינגטון מדגישים כי בשלב זה עדיין לא ברור אם ההסכם אכן יושלם. השיחות בקהיר, כך נמסר, נועדו להגיע להכרעה ולא רק לקיים עוד סבב דיונים שגרתי. בין הסוגיות שעדיין נדונות נמצאות גם היקף הנסיגה הישראלית מהרצועה, הקמת מנגנון שלטוני אזרחי, המשך פעילות המנגנונים האזרחיים ברצועה, והרחבת הסיוע ההומניטרי לתושבים.
בשלב זה עדיין לא נמסרה הודעה רשמית על השגת הסכם סופי, וכל הצדדים ממשיכים במגעים. בצה"ל שומרים על מוכנות מבצעית מלאה למקרה שהמשא ומתן ייכשל ברגע האחרון, בעוד שבמערכת המדינית בישראל ממתינים לראות אם המתווה שיוצג יספק את הדרישה לפירוק מלא של היכולות הצבאיות של חמאס, או שהמחלוקת תמשיך לעכב את המעבר לשלב הבא בהסכם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה