בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי רכישת חברת הסייבר הישראלית NSO בשנת 2014 בוצעה באמצעות עסקה מלאכותית, שנועדה לחמוק מתשלום מס על דיבידנדים בסך כ-8.6 מיליון דולר. השופט אבי גורמן דחה את ערעורה של חברת קיו סייבר טכנולוגיות בע"מ, החברה שדרכה בוצעה הרכישה, וקיבל במלואה את עמדת פקיד השומה.
פרשת הרכישה החלה בפברואר 2014, כאשר קרן ההשקעות פרנסיסקו פרטנרס רכשה את NSO, יצרנית תוכנת הריגול "פגסוס". הרכישה בוצעה באמצעות חברת OSY טכנולוגיות, הרשומה בלוקסמבורג ושייכת לפרנסיסקו, שחתמה מול קיו סייבר על הסכם לפיו תרכוש את מניות NSO בנאמנות עבור החברה הישראלית. העסקה הושלמה למחרת תמורת 70 מיליון דולר במזומן וקבלת מניות עתידיות בקבוצת פרנסיסקו.
כחודש לאחר מכן לוותה קיו סייבר 70 מיליון דולר מ-OSY, ובהמשך נטלה הלוואה נוספת בסך 17 מיליון דולר. את ההלוואות פרעה קיו סייבר עד שנת 2018, כאשר הכספים הועברו במישרין מקופתה של NSO לקופתה של OSY.
פקיד השומה, שיוצג על ידי עורכת הדין עדי חן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז מרכז, טען כי מדובר במהלך שנועד להוציא רווחים מחוץ לישראל בלי לשלם מס. לפי עמדת המדינה, אילו הייתה OSY רוכשת את NSO ישירות, העברת הרווחים בסך כ-86 מיליון דולר הייתה חייבת במס דיבידנד. השימוש בקיו סייבר, שהוגדרה כחברת מדף ישראלית, אפשר להעביר את הכספים תחת מעטה של החזר הלוואה, ובכך לחסוך תשלום מס בשיעור 10 אחוזים מהסכום, שהם כ-8.6 מיליון דולר.
קיו סייבר מצידה טענה כי מדובר בהתנהלות עסקית לגיטימית של מינוף, נטילת הלוואות והחזרתן, ולא בעסקה מלאכותית. אלא שהחברה לא הציגה כמעט מסמכים לתמיכה בטענתה. השופט גורמן כתב בפסק הדין כי "המערערת לא הציגה כל ראיה ביחס לשאלת מפתח: מה עמד בזמן אמת בבסיס ההחלטה של פרנסיסקו כי מניות NSO יוחזקו באמצעותה". לדבריו, "בחירת המערערת שלא להציג מסמכים אלה מקשה על מתן אמון בגרסתה".
בית המשפט ציין כי הפעילות העסקית האמיתית של קיו סייבר החלה רק כשנתיים לאחר הרכישה, עובדה שהטילה ספק כבד בטענה לכוונות מסחריות מקוריות. החברה אמנם הציגה זינוק בהכנסותיה משיווק והפצה, שהגיעו ל-19 מיליון דולר בשנת 2018, ומספר עובדיה גדל מארבעה בלבד בעת ההקמה ל-112 בשנת 2021. אולם הכנסתה החייבת במס בשנים 2016 עד 2018 עמדה על 5 מיליון דולר בלבד, כך שהמס שהיה עליה לשלם היה כ-1.25 מיליון דולר, סכום נמוך משמעותית מ-8.6 מיליון הדולר שנחסכו באמצעות מבנה העסקה.
גורמן סיכם את פסק הדין באומרו: "נותרנו עם מצב בו יתרון המס הנובע מדרך התנהלות המערערת ברור וגלוי, ואילו הטעמים המסחריים המהותיים האחרים שעמדו בבסיס הקמתה והפעלתה של המערערת נותרו עמומים וכהים, אל מול אותו יתרון מיסויי ברור ומובהק". לדבריו, "תוצאת הדברים היא כי נותרנו עם הפחתת מס ברורה, העברת למעלה מ-86 מיליון דולר מרווחי NSO לחברה תושבת חוץ, מבלי ששולם מס בהתאם למודל הדו-שלבי שקבע המחוקק".
בסיום ההליך חויבה קיו סייבר בתשלום הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל לקופה הציבורית. את החברה ייצגו עורכי הדין מיכאל בריקר, גלעד שיף ונועה חיימי-כהן, ואת פקיד השומה ייצגה עורכת הדין עדי חן. מפרקליטות מחוז מרכז נמסר כי פסק הדין מדגיש את החשיבות שבהוכחת טעמים מסחריים אמיתיים בעסקאות בינלאומיות מורכבות, וכי תכנון מס אינו יכול לשמש כסות לעסקה מלאכותית שמטרתה התחמקות מתשלום מס אמת.
פסק הדין נחשב תקדימי בכל הנוגע לבחינת עסקאות רכישה בינלאומיות מורכבות במגזר ההייטק הישראלי, ועשוי להשפיע על אופן המבנה המיסויי של עסקאות דומות בעתיד.
בית המשפט קבע חד משמעית: מבנה הרכישה של NSO נועד להתחמק ממס, וקיו סייבר תשלם את המחיר בהוצאות משפט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה