המניות באסיה מזנקות, הין קופץ על חשד להתערבות ממשלתית

הין היפני זינק בחדות מול הדולר, בתנועה חריגה שהצית מיד את החשד: יפן שוב מתערבת בשוק המט"ח. המטבע היפני התחזק בשיעור של עד 2.6% עד 3% ביום אחד, והגיע לרמה של 159.21 ין לדולר, נתון שלא נראה כמעט 20 שנה בשווקים.

מדובר בעלייה היומית החדה ביותר של הין מאז אפריל, וזאת אחרי תקופה ממושכת שבה המטבע היפני נסחר ברמות השפל הנמוכות ביותר שלו זה ארבעה עשורים. התנועה החדה, ללא כל גורם כלכלי ברור שהצדיק אותה, הדליקה נורה אדומה אצל סוחרים ברחבי העולם. ההערכה המיידית: משרד האוצר היפני ובנק יפן חזרו לפעול בשוק כדי לבלום את היחלשות המטבע.

התנועה בין לא נשארה מוגבלת לשוק המטבע בלבד. שוקי המניות באסיה, שספגו בימים האחרונים ירידות כבדות ורצופות, זינקו בחדות עם התחזקות הין, כשעיראק בלטה כדוגמה מובהקת להתאוששות האזורית, לצד עליות חדות שנרשמו במרבית הבורסות במזרח. עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה אין כל אישור רשמי לכך שמדובר בהתערבות ממשלתית בפועל מצד יפן, וייתכן שהתנועה החדה בשוק נובעת מהערכות ושמועות בלבד, בלי פעולה ממשית מצד הרשויות, אף שההשפעה על השווקים באסיה הייתה מוחשית ומיידית.

הרשויות ביפן נוהגות שלא לאשר ולא להכחיש מיד פעולות התערבות מסוג זה, ומשאירות את השוק בערפל. אבל העיתוי מדבר בעד עצמו. הזינוק הגיע ממש ערב החלטת הריבית של בנק יפן, מה שהעניק לו משמעות שחורגת בהרבה מתנודה יומית רגילה במטבע.

זו לא הפעם הראשונה שטוקיו נאלצת לפעול בכוח. בין 28 באפריל ל-27 במאי הוציאה יפן סכום עתק של 11.73 טריליון ין, כ-73.6 מיליארד דולר, כדי לרכוש ין ולמכור דולרים. זהו הסכום הגבוה ביותר שהוצא בתקופה חודשית מאז החל הפרסום הסדיר של הנתונים בנושא. אז המטבע קיבל דחיפה מהירה מאזור 160 ין לדולר לאזור 155, אך בהמשך חזר לאבד חלק ניכר מהעליות הללו.

הכלי שבו משתמשת יפן פשוט למדי: משרד האוצר מוכר חלק מיתרות המט"ח שלו, קונה ין ומגדיל בכך את הביקוש למטבע המקומי. הביצוע בפועל נעשה דרך בנק יפן, אך ההחלטה עצמה שייכת לממשלה. ליפן עומדות רזרבות מט"ח בהיקף של יותר מ-1.3 טריליון דולר, כך שיש לה יכולת לפעול בעוצמה רבה. יחד עם זאת, מדובר במשאב מוגבל, וגם התערבויות בהיקפים כאלה מתקשות לשנות לבדן את מגמת השוק לאורך זמן.

השורש לבעיה נמצא בפער הריביות הגדול בין וושינגטון לטוקיו. הפדרל ריזרב שמר על ריבית גבוהה יחסית, בעוד בנק יפן העלה את הריבית באיטיות, ורק ביוני הגיע לרמה של 1%, הגבוהה ביותר זה שלושה עשורים. הפער הזה מעודד משקיעים למכור ין ולרכוש דולרים, בעיקר גופים שמממנים השקעות בארה"ב ובשווקים נוספים באמצעות אשראי זול ביפן, אסטרטגיה המוכרת בשם עסקאות קארי.

לתנועה במטבע היפני יש השלכות שחורגות הרחק מגבולות יפן. עסקאות הקארי נבנות על הלוואה ביין בריבית זולה והשקעה בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר, כמו אג"ח אמריקאיות, מניות ואשראי פרטי. כשהין מתחזק במהירות, עלות סגירת העסקאות הללו עולה, והמשקיעים עשויים למכור נכסים כדי לצמצם חשיפה. כך תנועה חדה בטוקיו יכולה להזעיק תנודתיות גם במדדים בוול סטריט ובשווקים מתעוררים אחרים.

הין החלש אינו סוגיה טכנית בלבד ליפן, אלא נוגע ישירות לכיס של האזרח הפשוט. המדינה תלויה כמעט לחלוטין ביבוא אנרגיה וחומרי גלם, וכל פיחות במטבע מייקר באופן מיידי את חשבונות החשמל, הדלק והמזון. מנגד, החברות היצואניות היפניות נהנות מיתרון תחרותי כשהין חלש, מה שהופך את הנושא לזירת מאבק כלכלי ופוליטי כאחד.

בנק יפן צפוי לפרסם בקרוב את החלטת הריבית שלו, כאשר השוק כמעט משוכנע שהריבית תישאר ללא שינוי. עם זאת, תשומת הלב תופנה בעיקר לניסוח שילווה את ההודעה. מסר שמאותת על העלאות ריבית נוספות בעתיד עשוי לחזק את ההערכה שפער התשואות מול ארה"ב יצטמצם ולתמוך בין. מסר זהיר יותר ישאיר את המוקד במשרד האוצר וביכולתו לבצע עוד פעולות התערבות בשוק בהמשך.