חברות הנפט מרוויחות הון עתק ממלחמת איראן, ואתם משלמים את המחיר בתחנת הדלק

ישראל וארצות הברית נערכות לתקיפה אפשרית של תשתיות אנרגיה באיראן, כך עולה מדיווח שפורסם הלילה (שבת). על פי הדיווח, מדובר בהיערכות שעשויה להבשיל לכדי פעולה כבר במהלך היממה הקרובה.

מקורות אמריקאיים מסרו כי ישראל קיבלה עדכון רשמי בנושא, וכי היא פועלת בתיאום מלא עם הממשל האמריקאי. לפי אותם מקורות, מדובר בתכנון מתקדם שכולל את שני הצדדים, אך עדיין לא ניתנה פקודה סופית לביצוע.

הגורמים הדגישו כי נשיא ארצות הברית טראמפ לא חתם עדיין על ההוראות הנדרשות להפעלת התקיפה. כלומר, ההיערכות המבצעית קיימת, אך ההחלטה הפוליטית הסופית טרם התקבלה בבית הלבן.

היעדים המדוברים הם תשתיות אנרגיה באיראן, אם כי לא פורטו נקודות תקיפה ספציפיות. מדובר בסוג יעדים שיש בהם כדי לפגוע ביכולת הכלכלית של המשטר האיראני, בשונה מתקיפות שממוקדות במתקנים גרעיניים או צבאיים בלבד.

העובדה שהמידע דלף למקורות בתקשורת האמריקאית, בטרם התקבלה החלטה סופית, מצביעה על כך שההיערכות כבר נמצאת בשלבים מתקדמים למדי. יחד עם זאת, גורמים המעורים בפרטים הבהירו כי בכל שלב עדיין ניתן לעצור את התהליך, כל עוד לא ניתנה ההוראה הרשמית.

בירושלים ובוושינגטון נמנעים מתגובה רשמית לדיווח. גם בבית הלבן לא נמסרה עד כה התייחסות פומבית לשאלה האם וכאשר תתבצע התקיפה.

בינתיים נחשף קרע עמוק בין ירושלים לוושינגטון בשאלה איך להתמודד עם איראן. לפי גורמים ישראלים, בפגישה שהתקיימה השבוע בבית הלבן הביע נתניהו בפני טראמפ ספק של ממש ביכולת הדיפלומטיה להוביל לתוצאות מול טהראן, ודחף להמשך הסלמה ולחימה. יום אחד בלבד לאחר מכן הגיעה לוושינגטון משלחת סעודית בכירה בראשות שר ההגנה חאלד בן סלמאן, שמסרה לטראמפ ולסגן הנשיא ג'יי די ואנס מסר הפוך בתכלית: להפחית את ההסלמה, שכן בהמשך הלחימה טמונים סיכונים משמעותיים.

טראמפ עצמו לא חסך במילים בימים האחרונים. בישיבת קבינט הצהיר כי הוא "מאבד אמון" ביכולת להגיע להסכם עם איראן, והאשים את טהראן בשקרים ובהצגת מצגי שווא. עם זאת, בריאיון לרשת פוקס ניוז הפתיע עם מחמאה כלפי היריבה, ואמר כי האיראנים "ידועים כקשוחים, והם קשוחים", בעוד שרוב האנשים כבר היו נכנעים בשלב הזה.

ההיערכות המדווחת מגיעה על רקע מתיחות מתמשכת בין ישראל לאיראן, ולאחר תקופה של חילופי מסרים והכנות משני הצדדים. עם זאת, בהיעדר אישור רשמי, כל הפרטים שפורסמו מבוססים כרגע על מקורות שלא נחשפו בשמם.

במקביל, איראן מאיימת בסגירת נתיבי שיט אסטרטגיים נוספים, מעבר למצר הורמוז. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, מוחמד-באקר זולקאדר, הזהיר כי המשך המצור הימי מצד ארצות הברית יביא להחרפת המשבר הימי באזור. "המשך המצור הימי וההסלמה שמוביל המשטר האמריקני יחזקו עוד יותר את סגירת מצר הורמוז, ואף יביאו לסגירת מצרים וצווארי בקבוק ימיים נוספים", אמר זולקאדר, והוסיף כי "את המחיר על כך ישלמו הכלכלה העולמית, שוק האנרגיה ובעלות בריתה של ארצות הברית".

מצר הורמוז נחשב לאחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, ודרכו עוברת כמות משמעותית מתפוקת הנפט הגולמי העולמית. איראן שולטת בחוף הצפוני של המצר, ובעבר כבר איימה לא אחת לסגור אותו כאמצעי לחץ מול ארצות הברית ובעלות בריתה, אולם הפעם ההצהרה של זולקאדר מרחיבה את היריעה ומדברת על אפשרות לסגירת נתיבים ימיים נוספים ברחבי האזור.

בפועל, המצר הצר שדרכו זורם כחמישית מכל הנפט והגז הטבעי בעולם היה, במשך רוב חודשי מרץ, אפריל ומאי, כמעט חסום, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק מרמה של כ-70 דולר לשיא של מעל 126 דולר לחבית. על רקע זה, אקסון מוביל ושברון פרסמו תוצאות רבעון שני חריגות: שברון דיווחה על רווח נקי של 12 מיליארד דולר, קפיצה של כמעט 400 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ואקסון דיווחה על רווח של 14.5 מיליארד דולר, פי שניים מהרווח אשתקד. גם שש מחברות הנפט הגדולות באירופה רשמו יחד רווחי רבעון של 22 מיליארד דולר, זינוק של 43 אחוזים. במקביל, מחיר גלון בנזין ממוצע בארה"ב, שעמד על פחות מ-3 דולר לפני שארה"ב וישראל תקפו את איראן, הגיע השבוע ל-4.10 דולר, ומיליוני נהגים ברחבי העולם משלמים היום הרבה יותר על דלק.

הרווחים החריגים של חברות הנפט עוררו ביקורת בקונגרס האמריקאי. הסנטור הדמוקרטי שלדון וייטהאוס מרוד איילנד יזם הצעת חוק שתטיל מס על רווחי המלחמה החריגים של חברות הנפט הגדולות החל משנת 2026, במטרה להחזיר חלק מהכספים לצרכנים. "הוגן להטיל מס על רווחי מלחמה מוגזמים במקום לקצץ בתוכניות מזון לילדים", אמר וייטהאוס, כשהצעת חוק דומה כבר נכשלה בעבר. במקביל קרא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוסיף מכסים על איראן כחלק מחקיקת סנקציות דו-מפלגתית שמכוונת גם נגד רוסיה, באומרו כי "הייתי רוצה לראות מכסים על איראן. זה יחזק את זה משמעותית".

Donald Trump by Gage Skidmoreצילום: דונלד טראמפ

בשעות הקרובות צפויות להתבהר יותר השאלות המרכזיות: האם טראמפ אכן ייתן את ההוראה הסופית, ומתי בדיוק עשויה להתבצע הפעולה, אם בכלל. בינתיים, בישראל ובארצות הברית נשמרת דממה רשמית סביב הנושא.

הסיפור מצוי בעיצומו, וצפויים עדכונים נוספים ככל שיתבררו פרטים על ההחלטה הסופית של הנשיא האמריקאי.