ספר נדיר בשם "עתיקות אתונה" חזר לספרייה הציבורית בעיירת החוף קיאמה שבאוסטרליה, אחרי שנעדר ממנה כ-150 שנה. הספר, שיצא לאור בשנת 1858, התגלה חבוי בתוך ארגז תה שהוטמן בתוך אח ישנה ואטומה, במהלך שיפוצים שערך בביתו רוס סימונס, תושב המקום בן 77.
הספר סבל מנזקי מים לאחר עשרות שנים של בידוד בתוך הקיר, אך למרות זאת הצליח לשרוד עד שסימונס מצא אותו במקרה. הוא לקח את הספר והחזיר אותו לספרייה בשבוע שעבר, במה שהפך לאירוע חסר תקדים בהיסטוריה של המוסד.
מנהלת הספרייה, מישל הדסון, לא הסתירה את התדהמה שלה. "מעולם לא קרה שחזר אלינו פריט כל כך ישן", סיפרה. לדבריה, המקרים הרגילים בהם ספרים חוזרים לספרייה אחרי שנים כוללים בדרך כלל פינוי עיזבונות, אך שם מדובר לרוב בספרים בני 30 או 40 שנה בלבד, לא בפריט שנעדר כמעט מאה וחמישים שנה.
הספר סומן במקור כמספר 506 באוסף שהקימה הספרייה עם פתיחתה בשנת 1872, אוסף שמנה אז כ-1,000 ספרים בלבד. כלומר, הספר היה חלק מהאוסף המייסד של הספרייה עוד לפני שנעלם.
הצד המשעשע של הסיפור הוא הקנס. מנהלת הספרייה חישבה, בהתאם לתעריף המקורי שהיה נהוג בזמנו ומודפס על הכריכה הפנימית של הספר, כמה עולה איחור של כ-150 שנה. התעריף ההיסטורי עמד על 3 פני בריטי לכל שבוע איחור. בהתאמה לאינפלציה, הסכום התיאורטי שהצטבר על הספר מגיע לכ-28 אלף דולר אוסטרלי, סביב 19,500 דולר אמריקני. מובן שהספרייה לא מתכוונת לגבות את הסכום.
סימונס עצמו מעריך כי מי שהשאיל את הספר במקור היה סבא-רבא שלו, ג'ון סימונס, מהגר אנגלי שכיהן כחבר מועצה בעיירה והיה הבעלים המקורי של הבית שבו התגלה הספר. עם זאת, אין דרך לאמת את ההשערה. רישומי ההשאלות מאותה תקופה אבדו כליל, ולכן אין לספרייה שום הוכחה לגבי זהות השואל האחרון. "למרבה הצער, יש לנו חוליה חסרה. אין בספר שום דבר שמלמד אותנו מי היה השואל האחרון", ציינה הדסון.
מנהלת הספרייה מציעה גם הסבר אפשרי לכך שמשפחת סימונס בחרה להסתיר את הספר במקום להחזירו. לדבריה, חוקי הספריות בשנות ה-70 של המאה ה-19 קבעו כי לא ניתן להשאיל ספר נוסף לפני שהוחזר הספר הקודם ושולם החוב הנלווה אליו. "אולי בגלל זה הם פשוט העדיפו לא להחזיר אותו לעולם", שיערה הדסון.
הסיפור חושף גם צוהר משעשע לחוקים המיושנים ששלטו בספריות במאה ה-19. באותה תקופה, משק בית יכול היה להשאיל עד שלושה ספרים בלבד, ורק בתנאי שלפחות שישה מבני המשפחה "ידועים ביכולתם לקרוא". חוק נוסף, תמוה לא פחות, אסר במפורש להשאיל ספרים לאנשים שהגיעו לספרייה במצב של שכרות.
סימונס, שאין לו כל מושג מדוע אבי סבו החליט להחביא את הספר בקיר, לא הביע כל דאגה מהחוב המשפחתי העצום שנצבר על שמו. "ביליתי חיים שלמים בהתמודדות עם לקוחות זועמים, ובלכעוס עליהם בעצמי", התבדח בן ה-77. "הגישה שלי היא פשוט לעמוד על שלי ולהגיד להם: תעשו את הגרוע מכל".
כעת יזכה הספר למנוחה ראויה, ויוצג באוסף ההיסטוריה המקומית של הספרייה בקיאמה. הדסון הבהירה כי הפעם, הפריט ההיסטורי לא ייצא שוב מתחומי הספרייה. "אנחנו לא הולכים לאפשר לו לצאת החוצה שוב", סיכמה. "אנחנו לא רוצים לחכות עוד 150 שנה עד שהספר הזה יוחזר".
ספר שנעדר 150 שנה חזר סוף סוף למקומו, והפעם יישאר שם לצמיתות, כתזכורת משעשעת לחוקי ספריות שכבר מזמן לא בתוקף.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה