מתקפת סייבר חריגה בהיקפה פגעה בימים האחרונים במערכות מים עירוניות בלפחות שבע מדינות ברחבי ארצות הברית. הרשויות בוושינגטון מעריכות כי איראן עומדת מאחורי המתקפה, אולם עדיין לא נקבעה קביעה רשמית וסופית בנושא.
הדיווח הראשון על ההתקפה פורסם בעיתון "וושינגטון פוסט", שציין כי סוכנויות הביון האמריקניות מעריכות שהמשטר בטהרן עומד מאחורי מתקפה מתואמת על עשרות מערכות מים במדינת מינסוטה. בהמשך פרסם "ניו יורק טיימס" כי היקף הפגיעה רחב בהרבה מההערכה הראשונית, וכולל לפחות שבע מדינות שונות, כאשר ייתכן שהמספר האמיתי גדול אף יותר.
מינסוטה הייתה המדינה הראשונה שדיווחה על התקלות במערכות המים שלה. במתקפה נפגעו יותר משלושים מתקני מים עירוניים במדינה. בעיר בראהם, שמונה כ-1,700 תושבים ונמצאת כ-113 קילומטרים מצפון למיניאפוליס, נאלצו הרשויות לבקש מהתושבים לצמצם את צריכת המים לאחר שההאקרים השביתו את מערכות הבקרה שמפעילות את הבאר ואת מתקן טיהור המים. במקביל, בעיר פלימות' שמונה כ-80 אלף תושבים, חזרה מערכת התקשורת של תשתיות המים לפעול רק ביום שלישי בצהריים, לאחר שגם היא נפגעה מהמתקפה.
בהמשך הצטרפה גם מדינת מישיגן לרשימת הנפגעים, כאשר לפחות תשעה ממערכות המים שלה דווחו כמותקפות. דובר משרד הסביבה, האגמים הגדולים והאנרגיה במדינה, דייל ג'ורג', מסר כי כל המערכות המשיכו לפעול בבטחה, וכי הבעיות טופלו על ידי המפעילים המקומיים. "אין ידיעה על השפעה כלשהי שמהווה סיכון לבריאות הציבור," נכתב בהודעה שמסר.
ה-FBI והסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית מסרו ביום חמישי כי לפחות שבע מדינות דיווחו על תקריות חריגות במערכות המים שלהן. בהודעה שהוציאו הסוכנויות לא צוינו שמות המדינות המדויקות שנפגעו. לפי ההודעה, לא נמצאו סימנים לפגיעה באיכות המים או בבטיחות הציבור, אך במספר מתקנים נאלצו הרשויות לעבור להפעלה ידנית של המערכות כדי להבטיח את המשך פעילותן התקינה.
מומחי סייבר שדיברו על האירוע הזהירו כי מדובר בהסלמה משמעותית ביחס למתקפות קודמות. בעוד שבעבר התמקדו ההאקרים בגניבת מידע או בשיבוש מערכות מחשוב רגילות, הפעם מדובר בניסיון ישיר לפגוע בתשתיות קריטיות שמשפיעות על חיי היום יום של האזרחים. גורמים אמריקנים הדגישו כי איראן הגבירה משמעותית את פעילות הסייבר שלה מאז פרוץ המלחמה בין ישראל וארצות הברית לאיראן, לפני כחמישה חודשים.
ראש עיר בראהם, נייט ג'ורג', אמר כי הוא "די בטוח שמדובר בגורמים איראניים", אך הביע היסוס להצהיר על כך פומבית. ה-FBI, מצדו, סירב להצביע רשמית על החשוד, אולם גורמים פדרליים ציינו בפני "ניו יורק טיימס" כי איראן נותרת החשודה המרכזית בפרשה. עוד נמסר כי כבר בשבוע שעבר הזהירו ה-FBI, הסוכנות לביטחון סייבר ותשתיות וגופים נוספים כי האקרים איראניים מכוונים לתשתיות מים וביוב וכן לרכיבי בקרה תפעוליים בתחומי תשתית קריטיים נוספים.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בחר לדחות את הטענות לגבי מעורבות איראנית. בישיבת ממשלה בקמפ דייוויד אמר טראמפ כי לדעתו האחראית לתקלה היא מדינת מינסוטה עצמה. "שמענו שהייתה מתקפת סייבר במינסוטה, והם מאשימים את איראן. אני לא חושב כך," אמר טראמפ. "אני חושב שאני מאשים את מינסוטה, כי הם חסרי כשירות באופן קיצוני." מושל מינסוטה, טים וולץ, שהתמודד בבחירות האחרונות לנשיאות כסגנה של קמלה האריס, יריבתו של טראמפ, דחה את ההאשמות ברשתות החברתיות וכתב כי טראמפ "יודע בדיוק מי אחראי למתקפה הזו, ויודע שמדינות נוספות נפגעו גם הן". במקום אחר תיאר וולץ את האירוע במילים "כך נראית לחימה מודרנית".
Donald Trump at Aston, PA September 13th (a)צילום: דונלד טראמפמעניין לציין שגם ישראל התמודדה בעבר עם ניסיון דומה מצד איראן. עוד בשנת 2020 נחשף כי איראן ביצעה מתקפת סייבר על מתקני מים בישראל, בניסיון להעלות את רמת הכלור במים שהוזרמו לבתי אזרחים. גורם מודיעין מערבי אמר אז כי מתקפה כזו הייתה עלולה להותיר אלפי אזרחים ללא מים בזמן גל חום. גם הפעם, כך נמסר, איראן ניסתה בעבר לפגוע במתקני מים דומים בארצות הברית, ואירוע דומה תועד עוד בשנת 2016 כאשר משרד המשפטים האמריקני האשים קבוצת האקרים איראניים בניסיון לתקוף סכר קטן ליד ניו יורק.
בשלב זה החקירה עדיין בראשיתה, וגורמים פדרליים הבהירו כי חקירות מסוג זה עשויות להימשך חודשים ארוכים עד לקביעת מסקנות סופיות וודאיות. עד אז, הרשויות בארצות הברית ממשיכות לעקוב אחר המערכות שנפגעו ולבחון האם היקף המתקפה עוד יתרחב למדינות נוספות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה