עשרה מטוסי תדלוק אמריקניים נוספים בדרך לנתב"ג

נתב"ג מתכונן להצפה נוספת של מטוסי צבא אמריקניים. על פי גורמי ביטחון, בימים הקרובים צפויים לנחות בשדה עוד כעשרה מטוסי תדלוק של צבא ארצות הברית, שיצטרפו לכ-30 מטוסים מסוג זה שכבר חונים שם כיום. המשמעות: עומס תפעולי חריג שכבר עכשיו הופך את הקיץ בנתב"ג לסיוט של איחורים.

הנתונים מדברים בעד עצמם. השבוע האחרון נסגר עם ממוצע איחורים של כ-65 דקות בטרמינל 3 וכ-61 דקות בטרמינל 1, כך עולה ממד העומס של נתב"ג. ביום חמישי לבדו עברו בשדה למעלה מ-90 אלף נוסעים, כשחלקם נאלצו להמתין יותר משעתיים רק כדי לקבל את המזוודות שלהם.

ברשות שדות התעופה כבר לא מסתירים את הדאגה. בהודעה רשמית נמסר כי "נוכחותם של מטוסי השותף, המתדלקים, בנמל התעופה מייצרת עומס תפעולי חריג ואפקט דומינו המשפיע על קצב הפעילות ועל לוחות הזמנים של הטיסות". ברשות הוסיפו כי "השפעה זו מורגשת ביתר שאת בתקופת השיא של עונת הקיץ, שבה נמל התעופה בן גוריון פועל בהיקפי פעילות חסרי תקדים ומשרת מספר רב במיוחד של נוסעים וטיסות מדי יום".

מדובר בחריגה משמעותית מהמתווה שסוכם מלכתחילה, שדיבר על עד 20 מטוסי תדלוק בלבד. כיום כבר חונים בנתב"ג 33 מטוסים כאלה, ובקרוב יגיע המספר לכ-40. שני הדגמים העיקריים שמדובר בהם הם ה-KC-135 סטראטוטנקר, מטוס ותיק שנכנס לשירות עוד בשנות החמישים ומהווה עד היום את עמוד השדרה של מערך התדלוק האמריקני, ולצידו ה-KC-46A פגסוס, הדור החדש של בואינג המבוסס על גוף בואינג 767 ומסוגל לשאת גם דלק, גם מטען וגם מפונים רפואיים.

הסיבה לנוכחות הכבדה דווקא בישראל היא ההיערכות האמריקנית מול איראן לקראת סבב נוסף במתיחות האזורית. מטוסי תדלוק מאפשרים למטוסי קרב ולמפציצים לפעול אלפי קילומטרים מהבסיס שלהם, ולכן הם תנאי הכרחי לכל מערכה אווירית ארוכה. משרד התחבורה ניסה להעביר את המטוסים לבסיסי חיל האוויר בדרום הארץ, בכפוף להתחייבות שיחזרו לנתב"ג בתוך 24 שעות במקרה חירום, אך הרמטכ"ל גיבה בסופו של דבר את עמדת חיל האוויר להשאיר אותם בשדה המרכזי.

מנגנון השיבוש עצמו פשוט אך אכזרי. כל עמדת חניה שנתפסת על ידי מטוס צבאי מצמצמת את מספר המטוסים האזרחיים שהשדה יכול להחזיק במקביל, ולמטוסים הצבאיים יש עדיפות בהמראה ובנחיתה. כך נדחקים אחורה חלונות הזמן האזרחיים, ומטוס שנחת באיחור ממריא באיחור גדול עוד יותר בסבב הבא. בטבלת היעדים המעוכבים בלטו השבוע הטיסות לברלין, עם עיכוב ממוצע של כמעט שעתיים, ואחריהן הטיסות להרקליון ולקורפו ביוון, עם עיכוב ממוצע של כ-97 דקות.

לעומס הכבד ממטוסי הצבא האמריקניים נוספו השבוע גם שתי תקלות חיצוניות שהחמירו את המצב עוד יותר. ביום ראשון קרסה התקשורת עם מכ"ם במרחב האווירי היווני, מה שהוביל לעומסים כבדים ולשינויי מסלול לא רק לטיסות ליוון, אלא גם לבודפשט, פריז ומונטנגרו, יעדים שטיסות רבות מישראל וממנה חולפות דרכם. למחרת, ביום שני, ספגה מערכת הבקרה האווירית האירופית "יורוקונטרול" בבריסל תקלה נוספת שהובילה לשיבושים רוחביים בלוחות הטיסות בכל אירופה.

כל השיבושים הללו מגיעים בדיוק כשענף התעופה הישראלי נכנס לחודש אוגוסט, המסורתי ביותר בעונת הקיץ מבחינת עומסי נוסעים. במשרד התחבורה כבר העריכו כי כ-2.4 מיליון כרטיסים לעונת הקיץ ולחגים חשופים לביטול אם מכסת המטוסים הצבאיים בנתב"ג תמשיך לטפס. במקביל, ענף התעופה גם משלם מחיר כלכלי כבד: כל שעת עיכוב מוערכת בכ-6,000 דולר למטוס בודד, לפני חישוב עלויות לינת צוותים ופיצויים לנוסעים.

נכון לעת עתה, אין הודעה רשמית על שינוי במתווה או על הגבלת מספר המטוסים הצבאיים בשדה. עם הגעת עשרת המטוסים הנוספים בימים הקרובים, ברשות שדות התעופה מזהירים כי המצב רק צפוי להחמיר, בדיוק כשענף התעופה נכנס לשיא העונה.