בית הדין של הליכוד בודק חשד לזיוף בהצבעת נתניהו בפריימריז

סערה חסרת תקדים פרצה במפלגת השלטון. בית הדין של הליכוד בודק הבוקר טענה מטלטלת: הצבעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפריימירז האחרונים, כביכול, זויפה. לפי הפרסומים, נתניהו כלל לא הצביע בקלפיות שנפרשו ברחבי הארץ, ובכל זאת הופיע בטבלת המצביעים הרשמית כמי שכן השתתף בהצבעה.

Benyamin Netanyahu (22-09-2015)צילום: בנימין נתניהו

הדיון נערך במצודת זאב בתל אביב, ובמהלכו הציג אחד העותרים מסמך רשמי של ועדת הבחירות המרכזית של הליכוד, ובו טבלת אקסל המראה כי נתניהו נרשם כמצביע, בזמן שלטענתו כלל לא הגיע לקלפי. גורם בכיר במצודת זאב אמר כי אם יתברר שהמידע נכון, התוצאות עלולות להתבטל לחלוטין או שתידרש הצבעה חוזרת.

מנגד, הליכוד יצא בהכחשה נחרצת. מקור בבית הדין של המפלגה מסר כי "מדובר בדיווחים שאינם נכונים", והוסיף כי "לא צריך להאמין לכל ספין שמופץ סביב הדיון". על פי ההסבר הרשמי, נתניהו אכן לא הצביע יחד עם שאר הבוחרים בקלפיות הרגילות, אלא הובאה אליו קלפי אישית לפני שהמריא לארצות הברית, סמוך לשעה 12:57 באותו יום, מטעמי אבטחה. לפי אותה גרסה, הצבעתו נעשתה כדין, ולא מדובר בשום זיוף.

מעבר לפרשת ההצבעה האישית של נתניהו, מונח על שולחן בית הדין נושא נפיץ לא פחות: פער מזערי של שני קולות בלבד שקבע את תוצאות ההצבעה על שינוי תקנון הפריימריז. חברי מרכז הליכוד אישרו לפני כשבוע את הצעתם המשותפת של נתניהו ושר העבודה חיים כץ, שמעניקה לראש הממשלה שמונה שריונים ברשימת המפלגה לכנסת, ומשנה את שיטת הפריימריז.

אך הסעיף השנוי ביותר במחלוקת, זה שמאפשר לשרים ולחברי כנסת מכהנים להתמודד גם במחוזות שיועדו למועמדים חדשים, עבר בקושי רב. בפרוטוקול הראשוני נכתב כי ההצעה התקבלה ברוב של חמישה קולות, 1,678 בעד מול 1,673 נגד. אלא שכאשר הפרוטוקול המלא הגיע לבית הדין, התברר כי הפער האמיתי עומד על שני קולות בלבד. פער כזה קטן שהוא הופך כל טענה לזיוף לפצצה שיכולה לשנות את כל התמונה.

בעקבות פרסום התוצאות הוגשו לבית הדין עתירות רבות, שהוגדרו על ידי גורמים במפלגה כ"משמעותיות". הטענות נעות בין אי סדרים בספירה, זיופים בפרוטוקולים, ועד הוצאת משקיפים מהקלפיות במהלך ההצבעה עצמה. בעקבות היקף העתירות, החליט נשיא בית הדין של הליכוד, מיכאל קליינר, למנות הרכב מורחב במיוחד, בן חמישה דיינים: עורכי הדין עקיבא נוף, יצחק בם, רפי בוקר ודוד אלבז, לצד קליינר עצמו.

בין העותרים הבולטים נמנה חבר הכנסת דוד ביטן, שטען כי עובדי ועדות הקלפי קיבלו הנחיה ישירה מגורמים במנהלת הליכוד שלא לרשום הערות והסתייגויות בפרוטוקולים, בניגוד מוחלט לתקנון הבחירות ולדין. ביטן הוסיף טענה חמורה עוד יותר: לדבריו, בכמה קלפיות ברחבי הארץ נספרו קולות כשרים שהתנגדו להצעת נתניהו וכץ כפסולים, בעוד קולות פסולים שתמכו בהצעה נספרו דווקא ככשרים.

עתירה נוספת, שהגיש פעיל הליכוד דור חרל"פ, נתמכה בעדויות ובתצהירים של משקיפים מקלפיות בכפר סבא, בפתח תקווה ובבאר שבע. בהקלטות מתוך הדיון עצמו, שהגיעו לידי כלי תקשורת, נשמע עורך הדין ירון גנץ, המייצג את חרל"פ, מאשים את השר חיים כץ, יושב ראש מרכז הליכוד, ואת חברת הכנסת אתי עטייה בניגוד עניינים, ודורש למנוע מעטייה להתמודד במחוז.

גורמים המעורים בפרטי ההליך העלו ביקורת גם על עצם החלטת הרחבת ההרכב. אחד המקורות טען כי "חלק מחברי ההרכב כלל אינם מכירים את חוקת הליכוד, וברור לחלוטין מדוע הוחלט להרחיב את ההרכב דווקא בתיק הזה", ברמז לכך שהתוצאה כבר ידועה מראש. מהליכוד נמסר בתגובה כי מעל 3,400 חברי מרכז המפלגה, כמעט 75 אחוזים מכלל הזכאים, הצביעו והכריעו בעד הצעת נתניהו וכץ בכל שלושת הסעיפים, ולדבריהם אחוזי ההצבעה הגבוהים משקפים את עוצמת השטח הליכודי לקראת הבחירות הקרובות.

בית הדין צפוי להכריע בקרוב אם יורה על ספירה חוזרת של הקולות בסעיף השנוי במחלוקת, או אף על ביטול מלא של תוצאות ההצבעה מהשבוע שעבר. ההחלטה עלולה לטלטל מחדש את סדרי הכוחות בליכוד ערב הבחירות הקרובות, ולהשפיע ישירות על מקומו של נתניהו ברשימת המפלגה.