תמונה שצולמה במקרה חשפה: ארה"ב ויפן פעלו יחד להצלת הין

תמונה שצולמה במקרה חשפה מהלך כלכלי חריג שהתנהל מאחורי הקלעים. צלם סוכנות הידיעות רויטרס תיעד במהלך ישיבת קבינט בקמפ דייוויד מסמך שהונח על שולחנו של מזכיר האוצר האמריקאי סקוט בסנט. תחת הכותרת "לביצוע" הופיעה תזכורת ברורה: לרכוש ין יפני בהיקף של 5 עד 10 מיליארד דולר.

התמונה הפכה תוך שעות לאחד הצילומים המדוברים ביותר מהישיבה, וחשפה את מה שהתברר בהמשך כאמת: ארה"ב ויפן ביצעו התערבות משותפת וחריגה בשוק המט"ח כדי לבלום את הידרדרות ערכו של הין היפני, שצנח לשפל של כמעט ארבעה עשורים.

הבנק הפדרלי של ניו יורק מכר אירו ורכש ין בשם משרד האוצר האמריקאי, במה שהוגדר כמהלך המתואם הראשון מסוגו בין וושינגטון לטוקיו מאז 1998. העסקאות בוצעו, לפי הדיווחים, באמצעות הבנקים גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, לאחר שמשרד האוצר האמריקאי הודיע לכמה בנקים בוול סטריט מראש כי הוא שוקל להתערב.

ההתערבות הגיעה לאחר שב-23 ביולי צנח הין לשערו הנמוך ביותר מול הדולר מאז 1986. ביום חמישי איבד הדולר כ-4% מול המטבע היפני, וביום שישי המשיך לרדת ב-1.9% נוספים, לרמה של כ-157.6 ין לדולר. לפי הערכות שהתבססו על נתונים רשמיים, ההתערבות היפנית באותו יום הגיעה להיקף עצום של כ-8.45 טריליון ין, כ-52.8 מיליארד דולר.

שרת האוצר של יפן, סאטסוקי קטאיהמה, אישרה רשמית את שיתוף הפעולה עם ארה"ב, והדגישה כי המדינה לא תהסס לפעול שוב אם יידרש. "תתכן פעולה משותפת נוספת אם יידרש, כדי לשמר את היציבות בסחר החוץ ובשווקים הפיננסיים", מסרה קטאיהמה. מזכיר האוצר האמריקאי בסנט מצדו הדגיש את התיאום ההדוק עם נגיד הבנק המרכזי של יפן, קזואו אואדה.

אואדה, שהותיר את הריבית ברמה של 1% בהתאם לציפיות, אמר כי הבנק המרכזי יפעל כדי שלא להישאר מאחור במאבק באינפלציה, ואף עשוי להאיץ העלאות ריבית אם הסיכונים יתחזקו. לדבריו, האינפלציה הבסיסית מתקרבת ליעד של 2%, ולכן נדרשת תשומת לב רבה יותר לאפשרות שהלחצים על המחירים יתבססו. שוק הנגזרים העלה בעקבות זאת את ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר לכ-40%, לעומת כ-30% בתחילת השבוע.

מקור ההתדרדרות בין הוא הפער העצום בריביות בין המדינות: בעוד ארה"ב שמרה על ריבית גבוהה כדי להילחם באינפלציה, יפן נותרה עם ריבית נמוכה במיוחד, מה שדחף משקיעים להעדיף את הדולר. לכך נוספו חששות מעליית מחירי הנפט ומיכולת ממשלת יפן לממן תוכניות הרחבה תקציביות, שהובילו את המטבע עד לאזור של 164 ין לדולר.

מעבר לרצון להציל את הין, לארה"ב יש גם אינטרס ישיר בהצלחת המהלך: יפן היא אחת המחזיקות הגדולות באיגרות חוב אמריקאיות, והחשש הוא שמכירה רחבת היקף של אג"ח כדי לממן את ההתערבות תפגע בשוק האמריקאי ותייקר את עלויות המימון בוושינגטון. לכן שיתוף הפעולה נועד לא רק לחזק את הין, אלא גם למנוע זעזוע רחב יותר בכלכלה העולמית.

הפעם האחרונה שבה ארה"ב ויפן פעלו יחד באופן דומה הייתה ב-2011, בעקבות רעידת האדמה והצונאמי בטוהוקו, אז המהלך היה בכיוון ההפוך, מכירת ין כדי למנוע התחזקות חדה מדי. לפני כן, ב-1998, רכשה ארה"ב ין כדי לחזקו כשהכלכלה היפנית סבלה מחולשה ממושכת.

סוחרים בשווקים כבר בוחנים את נחישות הרשויות, ורבים פותחים מחדש פוזיציות נגד הין, עם יעדים סביב 162 ין לדולר. השאלה המרכזית כעת היא אם ההתערבות תספק רק הקלה זמנית, או שהבנק המרכזי של יפן יאותת על מסלול העלאות ריבית מהיר דיו כדי לתת למטבע תמיכה כלכלית אמיתית ולא רק הגנה נקודתית בשוק.