ישראל נמצאת בגל ההגירה הגדול ביותר שנרשם בה לפחות בעשור וחצי האחרון. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, שמצא כי בין השנים 2023 ל-2025 עזבו את המדינה כ-268,509 ישראלים לתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות. הנתונים ממשיכים להיות גבוהים גם בשנת 2025, ללא סימני האטה.
המחקר, שנערך על ידי פרופסור איתי אטר מבית הספר לניהול קולר וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, פרופסור נתאי ברגמן, ראש בית הספר לכלכלה, ודורון זמיר, דוקטורנט בבית הספר לניהול קולר, מבוסס על עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי הממצאים, בשנת 2025 עזבו את ישראל 90,922 אזרחים, לעומת 91,499 בשנת 2024 ו-86,509 בשנת 2023. שלוש השנים האחרונות בולטות מעל כל התקופות שנמדדו מאז 2009.
ההשוואה לעשור הקודם ממחישה עד כמה השתנתה התמונה. בין השנים 2013 ל-2015 עזבו את ישראל 183,219 אזרחים בלבד. בעשור שלאחר מכן זינק המספר ביותר מ-85 אלף עוזבים נוספים, זינוק של כ-47 אחוזים. בעוד שבין השנים 2010 ל-2019 עזבו את ישראל בממוצע כ-60 אלף בני אדם בשנה, בשלוש השנים האחרונות מדובר בכ-90 אלף עוזבים מדי שנה.
כדי לא להמתין עד שנת 2027, מועד פרסום נתוני ההגירה הרשמיים המבוססים על שהייה של 12 חודשים ומעלה, בחרו החוקרים במדד חלופי: יציאה מהארץ למשך שלושה חודשים רצופים לפחות. לדבריהם, נמצא מתאם גבוה מאוד, של 0.96, בין מדד השהייה הקצר לבין המדד הרשמי הארוך. על סמך זה מעריכים החוקרים כי מספר הישראלים שיעזבו את המדינה בשנת 2025 לתקופה של שנה ומעלה יעמוד על בין 45 ל-50 אלף.
"גם בשנת 2025 אנחנו רואים מספרים מטרידים מאוד של ישראלים שעזבו את הארץ לתקופת זמן משמעותית, ואלו מתווספים לגל ההגירה בשנים 2023 ו-2024", אמר פרופסור אטר. "הנתונים הללו לכשעצמם עדיין אינם מהווים סיכון לחוסנה של ישראל. אולם, בראייה צופה פני עתיד, ואם לא יהיה שינוי, גובר החשש שההגירה מישראל תגבר באופן שיסכן את הביטחון ואת הכלכלה הישראלית".
הדיון הציבורי סביב הירידה מהארץ קיבל תאוצה לאחר הבחירות בשנת 2022, על רקע קידום המהפכה המשפטית והמחאה הציבורית, והתחזק עוד יותר מאז מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר. לטענת החוקרים, במחקר קודם שפרסמו נמצא גידול משמעותי במספר הרופאים, בעלי התואר השלישי, המהנדסים, האקדמאים ובעלי ההכנסות הגבוהות שעוזבים את ישראל. לפי אותם נתונים, כ-950 רופאים עזבו את הארץ בין 2023 ל-2024, ולאחר ניכוי רופאים שחזרו, ישראל מאבדת בכל זאת מעל 500 רופאים. מאזן ההגירה השלילי בקרב מהנדסים באותה תקופה עמד על כ-2,360 איש.
החוקרים מדגישים כי ישראל רגישה במיוחד להגירה של אוכלוסיות חזקות. בשונה ממדינות שהכלכלה שלהן נשענת על משאבי טבע, הכלכלה הישראלית מבוססת בעיקר על הון אנושי, ובפרט בענפי ההייטק, הרפואה והאקדמיה. עזיבה של עובדים מיומנים בתחומים אלה עלולה לפגוע במנועי הצמיחה של המשק. עם זאת, הם מציינים כי ישראל אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם התופעה, וגם יוון, הונגריה, ונצואלה, ארגנטינה, דרום אפריקה ולבנון חוו בשנים האחרונות הגירה משמעותית של אוכלוסיות חזקות.
לצד הנתונים המדאיגים, מבקשים החוקרים להכניס אותם לפרופורציה. לדבריהם, היקף ההגירה הנוכחי עדיין אינו מהווה איום ממשי על המשק הישראלי. הסכנה המרכזית, כך הם מזהירים, היא שהמגמה תימשך ואף תתגבר בעקבות זעזועים פוליטיים, ביטחוניים או כלכליים נוספים. במצב כזה עלול להיווצר מנגנון שבו כל גל עזיבה מעודד ישראלים נוספים לעזוב, עד לנקודה שבה יהיה קשה מאוד, ואולי בלתי אפשרי, להפוך את הכיוון.
הנתונים המלאים על היקף ההגירה בשנת 2025 לפי המדד הרשמי של 12 חודשים צפויים להתפרסם רק בתחילת שנת 2027. עד אז, החוקרים מתכננים להמשיך לעקוב אחר מגמת העזיבה באמצעות המדד המקוצר, ומזהירים כי המשך המגמה תלוי במידה רבה בהתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות בחודשים הקרובים.
מחקר אוניברסיטת תל אביב חושף שיא הגירה מישראל בשלוש השנים האחרונות, עם אזהרה מפני החרפת המגמה בעתיד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה