עשר בקשות לצווי הגנה על חושפי שחיתויות נדחו בחודש האחרון, וזאת בשל תפקיד מבקר המדינה שנותר ריק. הבקשות לא נדחו לגופו של עניין, אלא מסיבה טכנית: אין כרגע גורם המוסמך בחוק להעניק אותן. עובדים המבקשים לחשוף מעשי שחיתות במקום עבודתם נותרו בלי ההגנה שמעניק להם החוק, ואין להם לאן לפנות עד שיבחר מבקר מדינה חדש.
המשבר החל כאשר בג"ץ פסל את תוצאות ההצבעה בכנסת שבה נבחר עורך הדין מיכאל רבלו לתפקיד מבקר המדינה. השופטים קבעו פה אחד כי תיעוד ההצבעה החשאית בידי חברי הכנסת פגע פגיעה מהותית בעקרון החשאיות, והורו על קיום בחירות חוזרות. מאז, יושב ראש הכנסת וגורמים נוספים בקואליציה נמנעים מלקיים הצבעה מחדש. רבלו עצמו הודיע כי לא ייכנס לתפקיד כל עוד הדבר יהווה הפרה של צו בית המשפט העליון.
כך נוצר לראשונה זה שנים ואקום בצמרת אחד ממוסדות הביקורת המרכזיים של המדינה. התפקיד נותר פנוי מאז שמתניהו אנגלמן סיים את כהונתו, ומאז לא מונה מבקר מדינה חלופי.
דוגמה מוחשית לפגיעה בשטח היא מקרה של עובדת בכירה במשרד ממשלתי, שביקשה לקבל צו הגנה בעקבות טענות שהעלתה על התנהלות במקום עבודתה. בתשובה שקיבלה ממשרד מבקר המדינה נכתב: "מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור היוצא סיים כהונתו וטרם מונה מבקר מדינה ונציב תלונות ציבור תחתיו. בנסיבות אלה, ובאין גורם מוסמך ליתן צו כמבוקשך, בין זמני ובין קבוע, לצערנו לא נוכל לטפל בפנייתך".
במשרד מבקר המדינה אישרו את הדברים ומסרו כי מאז שהתפקיד התפנה התקבלו עשר בקשות למתן צווי הגנה, אך לא ניתן להכריע באף אחת מהן כל עוד לא מונה מבקר מדינה חדש. במשרד הדגישו כי בהיעדר בעל תפקיד מכהן אין אפשרות חוקית להעניק את הסעד המבוקש. בתגובה רשמית נמסר: "ההגנה על חושפי השחיתות היא אחת הסמכויות החשובות שניתנו בחוק למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. היות שעל פי חוק מבקר המדינה, הסמכות להגן על חושפי השחיתות היא של מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור, הרי שבהיעדר מבקר ונציב מכהן אין אפשרות חוקית לתת סעד בעת הזו לפניות של עובדים הטוענים שנפגעו בשל חשיפת מעשה שחיתות".
מתן צווי הגנה הוא רק חלק קטן מהתמונה. חוק מבקר המדינה מעניק את מרבית סמכויות התפקיד למבקר עצמו, ולא למשרד כמוסד, כך שגם כאשר מאות עובדי המשרד ממשיכים לעבוד כרגיל, חלק ניכר מהסמכויות פשוט אינו ניתן להפעלה כל עוד אין מבקר מכהן. נשיא המכללה למינהל, פרופ' יורם רבין, ששימש בעבר יועץ משפטי למבקר המדינה, הסביר כי "מבקר המדינה הוא לא רק מנהל של המשרד. מדובר במוסד חוקתי שתפקידו מופקד בידי אדם מסוים. החוק מעניק סמכויות אישיות למבקר המדינה עצמו. לכן, כאשר אין מבקר מכהן, מדובר לא רק בכיסא ריק בראש המשרד אלא בחלל שלטוני ממשי".
לדברי רבין, עובדי המשרד יכולים להמשיך בעבודת המטה ובביקורות שכבר אושרו, "אבל לא ניתן לאשר ולחתום על דוחות ביקורת חדשים, לא ניתן לפרסם אותם ולהניחם על שולחן הכנסת, לא ניתן להחליט על פתיחת ביקורות חדשות בנושאים שלא אושרו מראש, ולא ניתן להפעיל סמכויות סטטוטוריות אישיות כמו מתן צווי הגנה לחושפי שחיתויות או העברת חשדות לעבירות פליליות ליועצת המשפטית לממשלה".
ליאורה שמעוני, לשעבר סמנכ"לית ומנהלת חטיבה במשרד המבקר, מציינת כי מדובר במצב חסר תקדים. "החוק אפילו לא צפה אפשרות שלא יהיה מבקר מדינה, ולכן גם לא קבע מנגנון חלופי", אמרה. "מאחורי כל ביקורת וכל דוח עומד אדם אחד, מבקר המדינה. כאשר אין מבקר, אין מי שיכול להפעיל את הסמכויות שהחוק ייחד לו".
עורך הדין תומר נאור, סמנכ"ל משפט בתנועה לאיכות השלטון, הזהיר מפני ההשלכות הרחבות של המשבר. "הפגיעה אינה רק במנגנוני הבקרה, אלא גם בחושפי שחיתויות ובעובדי ציבור הזקוקים להגנה מפני התנכלות. כשאין מבקר מדינה, נפגעת היכולת להגן עליהם ולעודד חשיפת מעשים פסולים, ובסופו של דבר הנפגע הוא הציבור כולו".
הוואקום פוגע גם בתחומים נוספים: פיקוח על מימון המפלגות לקראת מערכת הבחירות המתקרבת, טיפול בתלונות ציבור מורכבות, כינוס ועדת ההיתרים לבקשות של שרים, ובחינת הצהרות הון. בנוסף, ארבע ביקורות מרכזיות הנוגעות לאירועי השבעה באוקטובר, שבג"ץ אישר להמשיך ולקדם, לא יוכלו להתפרסם ללא מבקר מדינה מכהן, גם אם העבודה עליהן תושלם. מאות משפחות שכולות, בהן משפחות הנרצחים במסיבת הנובה, ממתינות כבר קרוב לשלוש שנים לתשובות רשמיות מהמדינה, ואלה עלולות להתעכב עוד. עד שהכנסת לא תקיים הצבעה חדשה על מבקר מדינה, המצב צפוי להימשך.
הכתבה עוסקת בוואקום במשרד מבקר המדינה ובפגיעה הישירה בחושפי שחיתויות בעקבות היעדר בעל תפקיד מכהן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה