סקר מנדטים חדש שפורסם הערב חושף תמונה פוליטית דרמטית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו ומפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט מגיעות לשוויון מדויק, **23 מנדטים** כל אחת. מדובר בתוצאה שמשקפת מאבק צמוד במיוחד על התואר של המפלגה הגדולה בכנסת הבאה, שלושה חודשים בלבד לפני יום הבחירות.
צילום: בנימין נתניהומהסקר עולה תמונה קשה במיוחד עבור נפתלי בנט, שמפלגת ביחד שבראשותו ממשיכה בצלילה חופשית ומגיעה לכ-13 מנדטים בלבד. מדובר בירידה חדה לעומת סקרים קודמים שבהם המפלגה נעה בין 14 ל-15 מנדטים. בציבור החרדי כבר לא חסכו בביקורת. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי קרא לבנט לפרוש מהמרוץ ואמר: "נפתלי, עוד לא התחלנו את הבחירות ואתה כבר מתגרד לכיוון החסימה. תפרוש מהר, נרוויח עם ישראל קצת פחות מפולג, פחות שנאה בין איש לאחיו, יאללה הבייתה, הספקת לנו".
Naftali Bennett - Herzliya Conference 2016 1183 (cropped)צילום: נפתלי בנטגם מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן לא יוצאת נשכרת מהסקר החדש. המפלגה ממשיכה במגמת ירידה ונופלת לכ-8 מנדטים בלבד, זאת לאחר קמפיין תקיף שניהל נגדה ראש הממשלה בשבועות האחרונים. בסקרים קודמים המפלגה נעה בין 9 ל-10 מנדטים, כך שמדובר בירידה עקבית.
בתמונת הגושים, גוש האופוזיציה הציונית ממשיך להוביל בנוחות עם כ-60 מנדטים, לעומת גוש הקואליציה הנוכחית שנותר עם 50 מנדטים בלבד, רחוק מהרוב הדרוש להקמת ממשלה. המפלגות הערביות, חד"ש-תע"ל ורע"ם, מחזיקות יחד בכ-10 מנדטים נוספים. חלק מהסקרים מציגים פערים מעט שונים, בין 52 ל-57 מנדטים לגוש הקואליציה ובין 57 ל-60 לגוש השינוי, אך המגמה הכללית זהה בכל הסקרים שפורסמו בימים האחרונים.
בשורת המפלגות האמצעיות, עוצמה יהודית וישראל ביתנו שומרות על כוחן עם 9 מנדטים כל אחת. ש"ס ויהדות התורה מקבלות 8 מנדטים כל אחת. הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' מתחזקת במנדט אחד ומגיעה ל-5 מנדטים, ובכך חוצה בנוחות יחסית את אחוז החסימה, אחרי שבסקרים קודמים נעה סביב סף המינימום. מפלגתם של חילי טרופר ויועז הנדל ממשיכה לרחף על גבול אחוז החסימה, עם 4 מנדטים בלבד.
מעבר למספרים היבשים, הסקר בוחן גם את שאלת ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה. בהשוואה בין נתניהו לאיזנקוט, השניים מקבלים ציון זהה של 37 אחוזים, כשכ-21 אחוזים מהנשאלים השיבו שאף אחד מהם לא מתאים לתפקיד. מול נפתלי בנט, נתניהו שומר על יתרון קל, 38 אחוזים לעומת 37 אחוזים לבנט, כשגם כאן כחמישית מהציבור לא מוצאים אף אחד מהשניים מתאים. מול אביגדור ליברמן, נתניהו מוביל בבירור, 38 אחוזים לעומת 27 אחוזים בלבד.
הסקרים מתפרסמים על רקע סערה פוליטית נוספת סביב שר הביטחון ישראל כ"ץ, שהודיע בשידור חי על החלפת מפקד פיקוד המרכז. הציבור נחלק בחדות בסוגיה: 47 אחוזים סברו שהפיטורים לא ראויים, לעומת 17 אחוזים בלבד שתמכו בהם. רוב הציבור, 52 אחוזים, מאמין שההחלטה נבעה משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים.
ניתוח נפרד של פעילות המועמדים ברשתות החברתיות חשף פער מעניין. נתניהו מוביל בפער עצום בחשיפה הכוללת לתכניו, יותר מ-11 מיליון חשיפות מול פחות מחצי מיליון אצל איזנקוט וכמיליון אצל בנט. אך כשבוחנים רק את המעורבות של גולשים ישראלים, הפער כמעט נעלם לחלוטין. חלק ניכר מהחשיפה לתכני נתניהו מגיע ממשתמשים בארצות הברית, ברזיל, ניגריה והודו, ולא ברור אילו מהם משתמשים אמיתיים ואילו בוטים.
בזירה הפוליטית כבר נשמעים קולות שמזכירים תרחיש מוכר. בבחירות 2015 סקרי הבחירות חזו תבוסה לנתניהו, אך בסופו של דבר הוא זכה בניצחון גדול על יריביו. השאלה אם ההיסטוריה תחזור על עצמה ב-2026 נותרת פתוחה, כאשר בכל סקר שמתפרסם המפלגות מחליפות מקומות אך התמונה הכוללת של שיתוק פוליטי נשארת דומה.
עם התקרבות הבחירות, צפויים להתפרסם עוד סקרים שיבחנו תרחישי ריצה נוספים, כולל מפלגות חדשות בזירת הימין ואיחודים אפשריים בזירה הערבית, שעשויים לשנות את מפת הגושים בטרם ההכרעה בקלפי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה