צה"ל בכוננות גבוהה: החשש מהסלמה עם איראן מזנק את תקציב הביטחון

נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, הגביר אתמול (שני) את איומיו כלפי איראן והצהיר כי מדובר ב"הזדמנות אחרונה" של הרפובליקה האסלאמית לחתום על הסכם עם ארה"ב. במקביל, צה"ל ממשיך לשמור על מוכנות גבוהה לאפשרות של הסלמה עם איראן, כאשר התיאום עם הצבא האמריקאי מוגדר כהדוק.

Donald Trump by Gage Skidmoreצילום: דונלד טראמפ

טראמפ, שדיבר עם עיתונאים בעת חתימה על צו נשיאותי, טען כי "השיחות מתנהלות ממש ברגע זה" עם איראן, חרף ההכחשות הרשמיות מטהראן. "אנחנו רוצים לתת לאיראן הזדמנות אחרונה לפני שנערוף להם הראש", אמר, והוסיף: "אני מקווה שהם יתעשתו". לדבריו, "נדע היום או מחר לאן זה הולך. זה לא כזה מסובך. אנחנו מדברים על פתיחת הורמוז כבר מחר".

הנשיא לשעבר האשים את ההנהגה האיראנית בשיגור מסרים סותרים. "הם אומרים שאין שיחות, אבל יש שיחות. הם הרגע פרסמו הודעה שיש שיחות. מסיבה לא ברורה הם אומרים שאין שיחות, אבל יש", אמר. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו כתב טראמפ כי "ההנהגה האיראנית היא דו-פרצופית בצורה בלתי נתפסת. הם מבקשים פגישה, יש שיגידו מתחננים, מתחילות שיחות ואז הם אומרים בגלוי ובגאווה שלא מדברים על כלום".

מנגד, דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, הכחיש בתוקף כל מגע ישיר עם וושינגטון. "איננו מנהלים כרגע משא ומתן עם ארצות הברית. המשא ומתן שלנו הוא עם עומאן, כדי להבטיח מעבר בטוח במצר הורמוז", מסר בקאאי. גורמים אמריקניים רשמיים ציינו, בניגוד לדברי טראמפ, כי אין בשלב זה תוכנית לחידוש השיחות מעבר למגעים העקיפים המתקיימים בין השליחים האמריקנים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר לצוות האיראני.

טראמפ הזהיר כי "שום דבר לא יעבור לאיראן" אלא אם תושג עסקה מלאה או "כניעה מוחלטת". הוא התייחס גם לשאלת התשלומים במצר הורמוז ואמר: "לא אתן להם לגבות שום דבר. אם מישהו יגבה, זה יהיה אנחנו. יש לנו שליטה מלאה במצר. יש לנו מה שנקרא מצור ימי דרך הצי שלנו, לא תהיה שום גבייה".

כאשר נשאל מדוע ישנה הפעם לעומת האיומים הקודמים שביטל, לאחר שקבע אולטימטומים באפריל, במאי וביוני שלא יצאו לפועל, השיב טראמפ: "אני לא יודע. אני חושב שאולי נשיג משהו, אבל אני רוצה לתת להם כל הזדמנות אחרונה לפני שיערפו את הראש". הוא הוסיף כי החליט לבטל תקיפה מתוכננת רחבת היקף באיראן, לאחר שסעודיה, איחוד האמירויות וקטאר ביקשו לאפשר לדיפלומטיה עוד זמן.

גורם ביטחוני בכיר מסר כי צה"ל ממשיך לשמר מוכנות גבוהה לאפשרות של הסלמה עם איראן, וכי התיאום עם הצבא האמריקאי נמשך ומוגדר כהדוק. במקביל דווח כי קצין בכיר במפקדה המרכזית של ארצות הברית פנה לאנליסטים צבאיים בבקשה להעלות דרכים "יצירתיות ולא קונבנציונליות" להפעיל לחץ ולהעניש את איראן. הפנייה, שנעשתה באמצעות דואר אלקטרוני, שיקפה לפי ההערכות את מגבלת האפשרויות העומדת בפני הממשל האמריקני בניסיון לדחוף את איראן להסכם בתנאי וושינגטון.

לדברי הגורם הביטחוני, בסוף השבוע האחרון היה צה"ל בנקודה הקרובה ביותר לחידוש המערכה האזורית מול איראן, מאז שהתקיפות המשותפות שלו עם צבא ארצות הברית נעצרו באפריל בהוראת הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו. ההיערכות המהירה נשאה עלות כספית כבדה, וכללה גיוס בהול של טייסי חיל האוויר, הגברת מוכנות במערך ההגנה האווירית, הקפצת יחידות מודיעין וצוותי חילוץ של פיקוד העורף, ועיבוי הכוחות בגבול הצפון ובלבנון. העלות המצטברת של מלחמת איראן השנייה, שהחלה בסוף פברואר, זינקה מהערכה של 39 מיליארד שקל באמצע אפריל ל-51 מיליארד שקל בתחילת השבוע, כאשר רק "קרב 17 השעות" ביוני עלה לישראל כחצי מיליארד שקל. במקביל, המערכת הביטחונית מתמודדת עם מחסור חריף בכוח אדם, כאשר לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילים סדירים, בעיקר לתפקידי לחימה, ומספר המשרתים במילואים ביום נתון עומד בפועל על כ-65 אלף, לעומת תוכנית מקורית שדיברה על הגבלה ל-40 אלף. באוצר צפויים להוסיף כ-40 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנת 2026, כך שהתקציב הכולל יעמוד על 183 מיליארד שקל.

במקביל להתפתחויות בישראל, ארצות הברית מבצעת שינוי פריסה משמעותי במזרח התיכון. משרד ההגנה האמריקאי החל ליישם תוכנית חשאית לצמצום הנוכחות ההתקפית בבסיסים הקדמיים הקרובים לאיראן, מחשש למתקפת טילים או כטב"מים איראנית. מטוסי F-15 ו-F-16 וכן מטוסי תדלוק אווירי הועברו מבסיסים חשופים לקשת גאוגרפית מוגנת יותר, המשתרעת בין איים בים התיכון לבסיסי נאט"ו בדרום אירופה, מתוך הערכה כי הקרבה הגאוגרפית לאיראן מקצרת את זמן ההתרעה של מערכות ההגנה האוויריות. עם זאת, הפנטגון הותיר את מטוסי ה-F-35 בבסיסי נבטים וחצרים שבנגב, בשל ההערכה כי מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל מספק להם הגנה טובה יותר מכל מיקום אחר באזור.

הערכות מודיעיניות של הסי-איי-איי וסוכנות המודיעין הצבאית האמריקנית קבעו כי מסע ההפצצות הנוכחי אינו צפוי לשנות את עמדת המשא ומתן של איראן. במקביל, גורמים בטהראן שהעריכו את המצב מסרו כי התחושה השוררת ברפובליקה האסלאמית היא שהזמן פועל לטובתה, וכי ככל שהעימות יימשך, כך יגבר הלחץ על ארצות הברית להגיע להסכם.

בירת איראן ממשיכה לשמור על עמדה נחרצת, כאשר לצד ההכחשות הפומביות על קיום שיחות ישירות עם וושינגטון, נמסר כי מתנהל דיון על הסדר משותף עם עומאן לניהול המעבר במצר הורמוז. בקאאי הבהיר כי גם אם יושג הסדר כזה, אין בכך כדי להחזיר את המצר למצבו שלפני המלחמה. בינתיים, בשווקים הבינלאומיים ובבירות המזרח התיכון ממשיכים לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות, כאשר לא ברור אם האיומים ההדדיים יובילו לפריצת דרך דיפלומטית או להסלמה נוספת.

בפיתוח נוסף, איראן דחתה הצעת פשרה אמריקאית שנועדה להוביל להסדרה חלקית של המשבר, ולפיה יסגר רק הנתיב הדרומי של המיצר הסמוך לעומאן, ומודיעה כי מיצר הורמוז יישאר חסום עד שהמלחמה תסתיים. בקאאי הבהיר יום קודם לכן כי מתגבשת הבנה על נתיב מעבר שיהיה מקובל על שני הצדדים, לא הנתיב הצפוני ולא הדרומי, אלא נתיב שיכבד את הריבונות של שני הצדדים, אך הדגיש כי הבנה כזו אינה שקולה לפתיחה מלאה של המיצר.

על רקע הבלגן הדיפלומטי, הגנרל בדימוס ג'ק קין, לשעבר סגן יושב ראש המטות המשולבים האמריקאיים, יצא בביקורת חריפה נגד המתווכות פקיסטן וקטר, בטענה שקהילת המודיעין האמריקאית יודעת כי המדינות הללו "מוטות לטובת איראן על חשבון ארצות הברית" והטעו את ממשל טראמפ לגבי כוונותיה האמיתיות של טהראן. קין הפנה ביקורת גם כלפי סעודיה, וטען כי בארבעה מקרים שונים ההשפעה הסעודית גרמה לטראמפ לסגת מפעולה צבאית רחבה יותר נגד איראן, בין היתר בסירובה לאפשר שימוש בבסיסי אוויר ובמרחב האווירי שלה לצורך פתיחה בכוח של מצר הורמוז. "אני חושב שזו בושה שאין להם את עמוד השדרה לעמוד למען העם שלהם ולמען האזור", אמר קין, והוסיף כי הסעודים מוכנים שארצות הברית או ישראל יישאו במחיר ההקרבה, אך לא מוכנים לסכן את מאגרי הנפט שלהם בעצמם.

גורמים המקורבים למנהיג העליון של איראן מאיימים על עלייה חדה במחירי הנפט העולמיים, במקביל למשבר החמור ביותר בשיט הימי במזרח התיכון מאז פרצה המלחמה בין איראן לארצות הברית. ערוצים איראנים מפיצים בימים האחרונים אמירה המיוחסת ליועצו הצבאי של המנהיג העליון, מוחסן רזאאי, לפיה יש להמתין למחיר של 150 דולר לחבית נפט "במהלך הימים הקרובים". האמירה נתפסת כאיום מרומז על תקיפת מיכליות נפט באזור.

נתוני חברת המעקב הימי קפלר מציגים תמונה קשה בשטח: רק שמונה ספינות חצו את מצר הורמוז ביום ראשון, לעומת יותר מ-100 כלי שייט ביום לפני תחילת המלחמה. מצר הורמוז משמש למעבר של כחמישית מתפוקת הגז והנפט העולמית, ומהווה נתיב חיוני לאספקת אנרגיה גלובלית. הסכם שלום זמני שנחתם ביוני העלה את התנועה בנתיב, אך חידוש התקיפות כחודש לאחר מכן צמצם אותה משמעותית מחדש.

צוותי אוניות רבים מכבים כעת את משדרי המיקום שלהם בעת מעבר במצר, במטרה להימנע מזיהוי. שישה מתוך 28 כלי שייט שעברו במצר באב אל-מנדב בסוף השבוע פעלו במתכונת חשאית דומה. במקביל, המיליציה החות'ית הנתמכת על ידי איראן מחריפה את המשבר עם תקיפות על נמלי סעודיה וספינות באזור ים סוף. החות'ים הכריזו ב-20 ביולי על מצור ימי על נמלי סעודיה בים סוף, וסוכנות פעולות הסחר הימי הבריטית דיווחה על סדרת תקיפות נוספות בשבוע האחרון.

"מבחינת האיום על סחר הנפט הגולמי, אנחנו בתקופה הגרועה ביותר מאז פרוץ המשבר", אמר מתיו רייט, אנליסט בחברת קפלר. לדבריו, המצב מסוכן כפליים: "לא רק שהמצב במצר הורמוז מגביל את זרימת הנפט, אלא שכעת גם הגורם שסייע לאזן את השוק נמצא תחת איום. זו בעיה שנערמת על גבי בעיה".

גם טים וילקינס, מנכ"ל איגוד אינטרטנקו המייצג בעלי מכליות נפט, מזהיר מפני התרחבות מסוכנת של זירת העימות. "התעשייה ניצבת מול מצב ביטחוני שהולך ומתרחב, מחמיר ונעשה מורכב יותר", אמר וילקינס. לדבריו, אזור הסיכון הגבוה כעת מתפשט גם למים הסעודיים ולחלקים מים סוף, מה שפוגע נוסף בחופש השיט באזור.

איראן מנהלת בימים אלה מגעים עם עומאן בניסיון לאבטח נתיב שיט חלופי, אך משרד החוץ האיראני מכחיש דיווחים על מגעים ישירים מול ארצות הברית. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, הבהיר כי כל הסכם לא יסיר את המגבלות הנוכחיות כל עוד "התוקפנות" האמריקנית נמשכת. רייט מקפלר ציין כי אף שהמגעים עם עומאן עשויים להיות פוריים, כל הסכם יצריך מעורבות של ארצות הברית, והחשש הוא שהמשא ומתן הנוכחי יתברר כפתיחת שווא ללא ויתורים מצד אחד הצדדים לפחות.

מחירי הנפט עצמם רשמו תנודתיות חדה בימים האחרונים. חבית מסוג ברנט נסחרה ב-84.05 דולר, ירידה של 4.4 אחוזים, לאחר שקודם לכן באותו יום צנחה עד 7.3 אחוזים לשפל של 81.55 דולר לחבית. הצניחה החדה במחירים באה בעקבות הצהרת דונלד טראמפ כי בכוונתו לבטל תקיפות מתוכננות נגד איראן, על רקע האפשרות לקיום שיחות בין הצדדים. טראמפ טען לפריצת דרך במגעים עם איראן, ובמקביל דרש הפחתה במחירי הדלק לטובת קידום כלכלי.

על רקע זה, קרטל הנפט הבינלאומי אופ"ק הכריז על הגדלה נוספת, השישית ברציפות, במכסות ההפקה, כאשר החל מספטמבר יתווספו 188 אלף חביות ביום למכסות הרשמיות. עם זאת, ההגדלה הזו קיימת בעיקר על הנייר: בדיקה שנעשתה לאחרונה מצאה שחברות אופ"ק מייצרות בפועל כ-20 מיליון חביות ביום, פחות ב-6 מיליון חביות מהמכסות המוצהרות שלהן, בעיקר בשל החסימה במצר הורמוז ומגבלות היצוא הנובעות ממנה.

בהמשך לכך, מחירי הנפט המשיכו לרדת וחבית מסוג ברנט נסחרה ברמה של 83 דולר, על רקע דיווחים על עצירת התקיפות האמריקאיות באיראן והתקדמות אפשרית במשא ומתן הדיפלומטי סביב פתיחת מצר הורמוז. הנשיא טראמפ עצמו התייחס לנושא ואמר כי איראן וארצות הברית מנהלות שיחות על פתיחת המצר, דבר שהספיק כדי לשלוח את מחירי הנפט למגמת ירידה מיידית, כאשר גם האיחוד האירופי מעורב במגעים שנועדו ליישב את המשבר במפרץ הפרסי.

עם זאת, טראמפ הביע גם אי שביעות רצון מהרווחים הגבוהים של חברות הנפט. מחוץ לבית הלבן אמר טראמפ כי אינו מרוצה מהרווחיות הגבוהה של חברות האנרגיה, וכי בכוונתו לפעול לשינוי המצב לטובת הצרכנים והמשק. פיטר סנד, כלכלן ראשי בחברת המעקב הימי קסנטה, תיאר את מצב ענף הספנות כ"נורא", וציין כי החלופות להעברת מטענים, בין אם מדובר בדלקים או במכולות, אינן טובות כלל. "אלה עדיין ימים מטרידים ללא בהירות וללא סימן לשינוי מזל", אמר סנד.

גם אם מצר הורמוז ייפתח מחדש, ההתאוששות תהיה איטית. לפי נתוני קפלר, שירותי שיט הושהו וספינות פורסו מחדש באזורים אחרים, כך שחזרה לזרימת מטענים תקינה תארך ככל הנראה שלושה עד ארבעה חודשים לפחות. בינתיים, בעוד מרבית העולם סופג את הפגיעה הכלכלית מהמשבר, נתוני תאגיד הנפט הלאומי של לוב הראו כי המדינה הרוויחה ביולי מעל 2.26 מיליארד דולר ממכירת נפט גולמי, עלייה משמעותית לעומת תחילת השנה, כתוצאה ישירה מהעלייה במחירי הנפט העולמיים.

מבחינה תקציבית, משרד הביטחון ממתין כחודש שאגף התקציבים באוצר יעביר את הסכומים שהוסכמו במטה לביטחון לאומי. באוצר הבטיחו לפני כשבוע כי הכסף יועבר "בתוך ימים אחדים", אך במשרד הביטחון ממשיכים לחכות. בשלב זה אין אישור רשמי מהפנטגון לפרטי תוכנית צמצום הנוכחות ההתקפית, ובישראל ממתינים להתבהרות הכוונות הן בוושינגטון והן בטהרן. מערכת הביטחון ממשיכה לעקוב בכוננות מלאה, ובמשרד הביטחון מדגישים כי כל עיכוב בהעברת התקציבים המובטחים עלול לפגוע ביכולת ההיערכות ארוכת הטווח מול האיום האיראני.

בשלב זה נותר לראות אם המגעים בין איראן לעומאן, ובין וושינגטון לטהרן, יובילו להרגעה בפועל של המשבר הימי, או שהאיום על מחירי הנפט יתממש בימים הקרובים כפי שנרמז בהצהרות המיוחסות לגורמים באיראן.