השכר הממוצע בענף ההייטק זינק בחודש מאי 2026 ל-35,760 שקל, עלייה חדה של 13.7% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. אלא שמאחורי המספר המרשים מסתתרת בעיה: מספר המשרות בענף כמעט לא זז, ואף מעיד על היחלשות מעמדו של ההייטק בשוק העבודה הישראלי. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו הבוקר.
לפי האומדנים, מספר משרות השכיר בהייטק עמד במאי על 397.1 אלף בלבד, עלייה זניחה של 0.2% בהשוואה לאפריל, וכמעט ללא שינוי לעומת מאי 2025, אז נמדדו 396.6 אלף משרות. במילים אחרות: שנה שלמה של תוספת שכר דו-ספרתית עברה מבלי שנוצרה כמעט משרה חדשה אחת בענף. יותר מכך, נתח ההייטק מכלל משרות השכיר במשק אף התכווץ, מ-9.7% במאי 2025 ל-9.5% בלבד כעת.
התמונה הזו מציבה שאלה מרכזית: האם שוק ההייטק הישראלי נכנס לתקופה של צמיחה בלי תעסוקה? במשק שמתאושש בהדרגה ומחזיר עובדים לשוק העבודה אחרי הלחימה, ההייטק נשאר מחוץ למגמת הגידול. פער זה עשוי לנבוע מהשפעת הבינה המלאכותית על הענף, שמגבירה תפוקה של עובדים קיימים אך מייתרת חלק מהתפקידים שהיו נדרשים בעבר, בעיקר בתחומי הפיתוח והתכנות.
בתוך ההייטק עצמו הפערים עצומים. ענף המחקר המדעי והפיתוח מוביל עם שכר ממוצע של 48,666 שקל, פי 3.4 מהשכר הממוצע במשק, אך מעסיק רק 45.7 אלף משרות. הענף הגדול ביותר מבחינת תעסוקה, תכנות וייעוץ בתחום המחשבים, מעסיק 219.5 אלף משרות, יותר ממחצית מכלל ההייטק, אך משלם 34,927 שקל, מתחת לממוצע הענפי. בקצה הרשימה נמצא ענף שירותי התקשורת, שמעסיק 16.5 אלף משרות בלבד ומשלם 20,406 שקל, פער של פי 2.4 מהענף המוביל.
לא רק ההייטק רושם קפיצה חדה. מגזר החברות הפיננסיות, שכולל בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות, הציג את הזינוק המהיר ביותר במשק: 17.9% תוך שנה, לשכר ממוצע של 27,143 שקל. הרקע ברור: שנתיים של רווחי שיא במערכת הבנקאית, עם רווח נקי מצרפי של יותר מ-32 מיליארד שקל לחמשת הבנקים הגדולים ב-2025. מענקי העובדים בבנקים, המחושבים לפי תשואה על ההון, נגזרים ישירות מהתוצאות הללו.
חיבור שני המגזרים, ההייטק והפיננסים, חושף עד כמה מרוכזת עוגת השכר בישראל. שני התחומים מעסיקים יחד כ-505 אלף משרות, כ-12.1% בלבד מכלל משרות השכיר במשק, אך אחראים ל-28.8% מסך תשלומי השכר. בקצה השני של הסולם נמצאים שני המעסיקים הגדולים במשק: ענף החינוך, עם 645.3 אלף משרות ושכר ממוצע של 10,091 שקל, ושירותי הבריאות והרווחה, עם 633.3 אלף משרות ו-9,815 שקל, כ-30% מתחת לשכר הממוצע במשק.
במקביל לנתוני ההייטק, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה גם את אומדני השכר הכללי לחודש יוני. השכר הממוצע של עובד שכיר ישראלי הסתכם ב-15,223 שקל, תוספת של 1,091 שקל לעומת יוני 2025, עלייה של 7.7%. זהו הנתון הגבוה ביותר שנרשם אי פעם בחודש יוני, ורמה שנייה בגובהה בהיסטוריה, אחרי מרץ 2026 החריג בו נרשם שיא של 15,937 שקל.
יש לקחת את הנתון בעירבון מוגבל, שכן אומדני הבזק נוטים להתעדכן. כך למשל, האומדן שפורסם למאי לפני חודש עמד על 14,277 שקל, אך הנתון הסופי ירד ל-14,263 שקל. לצד עלייה בשכר נרשם גם גידול במספר המשרות: משרות השכיר של עובדים ישראלים עמדו ביוני על 4.216 מיליון, עלייה של 2% לעומת יוני אשתקד. עדיין, נתון זה נמוך ממספר המשרות הממוצע ב-2025 שעמד על 4.355 מיליון, ומעיד שהמשק עדיין לא השלים את ההתאוששות ממבצע "שאגת הארי" והיציאה ההמונית לחל"ת שאפיינה את חודש מרץ.
הנתונים המשולבים מציירים תמונה של משק דו-מהירותי: מגזרים בודדים, בהם הייטק ופיננסים, ממשיכים לצמוח בשכר בקצב חד-ספרתי גבוה ואף דו-ספרתי, בזמן שרוב המשק מתקדם באיטיות רבה יותר. אם מגמת הקיפאון בתעסוקת ההייטק תימשך, סביר להניח שהפער בין שכר לתעסוקה בענף רק יתרחב, ותשאיר את השאלה אם הצמיחה בשכר מבטאת חוזק אמיתי של הענף, או תמרור אזהרה מוקדם לשינוי מבני עמוק יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה